שבעים שנה למדינה

לאורך ימי חיי ידעתי את הימים שבהם היינו תלויים בחסדי זרים וחוויתי את המעבר לחיים של עצמאות יהודית.

עזרא "אלנקם" יכין , ד' בניסן תשע"ח

עזרא יכין
עזרא יכין
צילום: ערוץ 7

התרגשות גדולה מתחוללת לקראת חגיגות העצמאות – שבעים שנה להקמת המדינה.

לאורך ימי חיי ידעתי את הימים שבהם היינו תלויים בחסדי זרים וחוויתי את המעבר לחיים של עצמאות יהודית.

בארצנו, זרים גזרו נגד עליה יהודית לארץ ישראל, גזרו נגד התיישבות יהודית בחלקים שונים של ארץ ישראל ושללו את חרותנו.

בגולה – נרמסנו עד עפר בידי מבקשי רעתנו.

וזכיתי לראות את התמורה האדירה במעבר לחיים של עם עצמאי. שערי הארץ נפתחו לקליטת מיליונים של יהודים מגלויות שונות.

הקמנו צבא אדיר המחולל נפלאות.

כבני חורין הקמנו מוסדות חינוך מרשימים שהעמידו מדענים מהבולטים בעולם בהישגים בטכנולוגיה, ברפואה, בחקלאות, בכלכלה ובעוד ענפים רבים המניבים ברכה רבה למשפחות העמים.

דגל ישראל מתנוסס בגאון במשרדי הממשלה ובמוסדות שונים ויום העצמאות הוא יום של שמחה וגאווה לעם היושב בציון.

מי שאינו מבין את ערך העצמאות אינו יודע מה זה לחיות כפוף לשלטון זר בימים שלפני קום המדינה.

אולם... לצערנו חיים בקרבנו סוג מוזר של יהודים שאינם מבינים מה זה עצמאות.

אלה הם הפוליטיקאים שלנו מימין ומשמאל מהקואליציה ומהאופוזיציה.

באיזו מדינה עצמאית בעולם ממתינים להסכמה של מדינה זרה לבנות בתים בלב ארצה?

איפה זה נשמע שממשלה של מדינה עצמאית נמנעת מלפגוע כראוי באויביה מפחד ל"גינויים" מצד מדינות עוינות.

בימי ילדותי, בשנים שקדמו להקמת המדינה, בעיירות של אירופה האנטישמית, עסקני הציבור היהודים היו צריכים לכופף עצמם בתחינה מהפריץ או מאיזה שליט זר לבטל גזרות ולשלם להם דמי חסות מכספי הציבור. 

באירופה של שונאי ישראל יהודים מבוהלים היו בורחים מחוליגנים זדונים ואלה שלא שפר מזלם הוכו קשה וכשהם חבולים בכל חלקי גופם, עסקני הקהילת היו באים בטענות כלפי הקרבנות שלא הבינו עד כמה אסור "להתגרות בגויים"...

בארץ נפוצה בדיחה: באירופה, חמישה יהודים הולכים ברחוב, מתקרבים אליהם שני גויים והיהודים אומרים אחד לשני: בוא נברח. הם שניים ואנחנו רק חמישה...

בדיוק כך מתנהגים הפוליטיקאים שלנו בארץ. מאלצים אותנו לברוח מכל ערבי. מאלצים את חיילינו החמושים במיטב הנשק לחמוק מכל ערבי שמתקרב. שלא יעזו להתגרות ולהגיב כאשר צעירים וצעירות ערבים יורקים עליהם, מקללים, מיידים אבנים ובקבוקי תבערה.

משט של ספינות שטה לעבר חופנו במטרה לסייע לחמאס הפוגע בנו. חיילינו עלו בין השאר על הספינה הטורקית מארמרה כיאה לחיילים במדינה עצמאית כדי לסכל את כוונתם הזדונית. הנוסעים הסתערו על חיילינו במטרה לרצוח אותם, פצעו עשרה, שניים מהם קשה, וניסו גם לחטוף כמה מהם. כתגובה נאלצו החיילים להגיב והרגו כמה מהפושעים.

כממשלה של מדינה עצמאית היינו צריכים לכלוא את הפושעים ולדון אותם למאסר עולם על ניסיון לרצח, לזרוק את שגריר טורקיה מהארץ, להחזיר את שגרירנו משם, להפסיק לייבא משם את התאנים המיובשים שלדעת יודעי דבר יש בהם ביאושים של חרקים מזיקים ולדרוש מהם פיצויים על הפגיעה בחיילינו.

אולם הפוליטיקאים שבקואליציה התכופפו ממש כמו עסקני הציבור שלנו בעיירות שבימים ההם, בתחינה כלפי שונא ישראל ארדואן ל"שקם את היחסים" ושילמו לטורקים פיצויים מעין "דמי חסות"...

אמריקה היא מדינה עצמאית. באונסקו מצביעים נגדם? מצפצפים על המוסד העוין ומבטלים את חברותם שם. והפוליטיקאים שלנו סופגים יריקות ומחרישים.

מצרים וירדן, שתי מדינות עוינות שתודות לסיוע הצבאי והמודיעיני שלנו האסלאם הקיצוני לא חיסל אותם. תודות למים שאנחנו מספקים לירדן, הם יכולים לחיות להרוות את צימאונם ולגדל יבולים חקלאיים, אינן חדלות להטיח בנו האשמות שווא, מגנות אותנו על כל מה שאנחנו עושים ולא עושים, מובילות בכל ההחלטות באו"ם נגדנו, מפיצות עלילות דם על מעשים שלא עשינו, מכתיבות לנו איך לנהוג בהר קדשנו, מחנכות לשנאה בבתי ספר ומצריים ש"עשינו עמה שלום" היא כיום, יותר מכל מדינה אחרת מוציאה לאור פרסומים ארסיים נגד מדינת ישראל ובהן הפרוטוקולים של זקני ציון ומיין קמפף של היטלר.

 והפוליטיקאים שלנו עוד משלמים פיצויים לשועל העמוני הסורר שזרק את השגרירה שלנו בגסות ומתחננים בפניו שיחזיר שגריר ישראלי לירדן כאילו אנחנו זקוקים לחיות בחסותם. ובמקום לנהוג כממשלה של מדינה עצמאית ולחסל אחת ולתמיד את קן הצרעות שבעזה ובנותיה, אנחנו מבקשים מהמצרים לתווך בינינו לבין החמאס בימים שעזה החמסנית שילחה טילים רצחניים לעבר אזרחי ישראל בערים ובכפרים. אפילו לא דרשנו החזרת החטופים כתנאי להפסקת אש.

גם הקואליציה וגם האופוזיציה מתכופפים וזוחלים לעבר כל זר ורומזים: ונהי בעינינו כתולעים וכן היינו בעיניהם..