תנועה יהודית מדברת יהודית

הרב יאיר קרטמן , ה' בניסן תשע"ח

הרב יאיר קרטמן
הרב יאיר קרטמן
צילום: עצמי

יש אימרה יהודית כדלהלן: רב שלא רוצים לפטר אותו הוא לא רב ורב שמפטרים אותו הוא לא בן אדם. המשמעות היא, שלעיתים יש קושי ציבורי להזדהות עכשווית עם חזון רוחני. לקרוא את דבריו של מוטי קרפל זה תמיד תענוג צרוף.

קרפל קורא לאיחוד הכרחי בין מפלגת הבית היהודי לבין האיחוד הלאומי.

לדבריו  "בנט זקוק למרכיב התורני-אמוני הזה כאוויר לנשמה, אבל לא בתור 'שומר כשרות' שיישב לו על הוורידים ויחנוק אותו – אלא בתור מקור של השראה, של גדלות רוח, וזו הסיבה ש'הבית היהודי' נמנע כמעט באופן מוחלט מלעסוק בסוגיות דת ומדינה, הוא מבין שמה שאפשר וראוי ליזום, הרבנים שלנו לא ייתנו לו ליזום. ומצד שני, שמה שהרבנים שלנו מוכנים ליזום – הוא גזירה שעם ישראל לא יכול לעמוד בה... ".

קרפל במאמריו, מיחס לבית היהודי תפקיד גדול, בשורה לעם ישראל  ברוחו של הרב קוק. הפרויקט המרכזי של  הרב קוק היה להשתית את התחייה הלאומית על בסיס הקודש. לזהות את זרמי העומק של שיבת ציון ולתת פשר גאולי למעשה הציוני.

האמירה הציונית הגלויה לא קראה בשם ה', הרב קוק טען שבעומק המעשה הציוני, גם אם נאמר בגלוי אחרת, הרצון הוא גאולת עולמים. על מנת לקדם את תפיסת עולמו, הרב קוק הבין שעליו לקרוא מפורשות בשם ה'. לשם כך הקים תנועה מקבילה לציונות בשם 'דגל ירושלים', התנועה לא נחלה הצלחה, אולם היא ביססה את העיקרון כי יש  לקרוא מפורשות בשמם של היעדים הרוחניים של שיבת ציון.

בריחה מעיסוק בנושאי דת ומדינה, או במילים מדויקות יותר, בריחה מעיסוק בזהות היהודית של מדינת ישראל, הוא לא כשל טכני וחוסר יכולת להגיע להסדרים, היא בריחה מהבשורה. מפלגת הבית היהודי בורחת מבשורה. הבשורה היא חשיפת השורשים האמוניים של מדינת ישראל, חשיפת החזון הפנימי והערכי של מדינת ישראל - העמדת תהליך התחייה על בסיס הקודש.

חשיפה, משמעותה דיבור גלוי. החזון מורכב מיעדים שכבר עתה ניתן להזדהות איתם, ולא רק בבית המדרש, אלא גם בציבור הרחב. המשפחה היהודית היא רק דוגמה. בעולם שבו חברות צעצועים קורסות בגלל חוסר ילודה, חוסנה של המשפחה היהודית בולט. הצלחתה של  המשפחה היהודית יושבת על תפיסות עולם, על ערכים והנחות יסוד, על מערכת של קדושה, על השכינה השורה בבית היהודי. זוהי בשורה לא רק לעם ישראל ,זו בשורה לעולם כולו. גם בנושא זה מי שעומד בחזית הוא חבר הכנסת בצלאל סמוטריץ', נציג  תקומה.

כדי לקדם את התפיסה האמונית בבית היהודי צריכים לשמר עצמאות תורנית, אמונית. בלשון של הדיון - עצמאות מפלגתית של תקומה. כדי להמשיך להציב את היעד אליו הולכים, חייבים להיות בעלי עצמאות רוחנית עם זיקה ישירה לעולם תורה, ולא קשורים בזיקה ישירה למערכת של פריימריז. היכולת לשמר חזון יהודי מקורי ומלהיב, בעולם של ערכים משתנים וסותרי חזון היא לא פשוטה.

היכולת לבסס את מדינת ישראל על בסיס הקודש, שהיא תמצית חזונו של הרב קוק עלולה להיתקל במאבקים ציבוריים ואף במחירים אלקטורליים קצרי טווח. כדי לשמר את הכוח לכך ואת החשק ואת החלום יש צורך לינוק ישירות מהתורה. היבלעות בתוך הבית היהודי עלולה להיות הרסנית לעצמאות הזו.