"לך דומיה תהילה"

לשמירת סוד יש חשיבות וערך, על כן יש לחנך אנשים לשומרו באמצעות דוגמא אישית של מפקדים, מנהלים ומנהיגים באשר הם.

אל"מ במיל' טל בראון , י' בניסן תשע"ח

אורח
אורח
ערוץ 7

הליך חשיפת סודות מדינה טומן בחובו שיקולים מגוונים ומעניינים, שחלקם עלומים כשלעצמם, ועימם הזדמנויות וסיכונים למדינת ישראל ולגורמים אלו ואחרים הפועלים בשמה ובעבורה.

עיתוי

בין השיקולים השונים לפרסום מצוי מטבע הדברים שיקול העיתוי, שיכול להתבסס על התיישנות הסוד, דבר המתיר את חשיפתו של חומר מסווג בחלוף השנים כקבוע בחוק, בתקנות ובהוראות אלו ואחרות, שעמו פוחת משמעותית עד כדי בטלות, הסיכון לביטחון המדינה ושליחיה.

אך יתכן מאד כי החשיפה יכול שתהיה מונעת משיקולים אחרים, שבמהותם עשויים או עלולים להיות, תלוי את מי שואלים, שיקולים פוליטיים של מי מבעלי האינטרסים המעורבים, המעוניינים לצבור הון פוליטי, מפלגתי או אישי, לקראת מהלך ציבורי זה או אחר.

אפשרות אחרת היא כי פרטי סוד יפורסמו לשם הסטת השיח הציבורי או הפיכתו מעוין לאוהד, משום הרצון לטפוח ולרומם, או לחבוט ולהשפיל, מי מהמעורבים במישרין או בעקיפין בפרטיו.

בהקשר חשיפת תקיפת הכור בסוריה מעניין הוא העיתוי בו יוצא לאור גם ספרו של אהוד אולמרט, ראש הממשלה בזמנו, המלווה בכתבות וראיונות בתקשורת. מעניין העיתוי אף לאור התארגנויות מצד מפלגות ואישים שונים, המעוניינים למצב עצמם בציבוריות הישראלית ואולי גם הבינלאומית, לקראת הבחירות הפנימיות במפלגות והבחירות הארציות. זהו עיתוי בו חלק מהמעורבים דאז, ששירתו בתפקידי מפתח שונים, לוטשים עיניים ומסמנים מטרות בצורת "מבנה מרובע אחר" המצוי בלב ירושלים.

מסרים חוצי גבולות

ישנם כמובן שיקולים גאו-אסטרטגיים וביטחוניים שנועדו יותר מאשר רק לרמוז בעדינות לגורמים שונים, שאינם נמנים על חובבי ציון בעת הזו דווקא, כי מדינת ישראל יודעת לדאוג לעצמה, בכוחות עצמה ובעוצמה רבה! הרי השיח הגרעיני לא נאלם ולא נעלם במזרח התיכון אלא ההיפך הוא הנכון, הולך הוא ומתעצם שעה ששכנותינו החלו במגעים, בתכנונים ובמעשים להקמת כורים גרעיניים פעילים בשטחם.

אמנם, כעת מתמקד השיח המשמעותי ביכולותיה וכוונותיה של איראן, אך בל נשכח את שכנותנו הקרובות יותר כגון מצרים, ירדן, סעודיה, איחוד הנסיכויות, טורקיה ויתכן שאף עוד מדינות באזורנו, הפועלות בגלוי ובחשאי להשגת יכולת גרעיניות, בין אם למטרות אזרחיות מוצהרות או למטרות צבאיות עתידיות. אמנם עם חלקן יש הסכם שלום ויחסים דיפלומטיים, אך כידוע- במזרח התיכון בכל שנה יש הפתעה חדשה.

בקריאת פרסומים גלויים שונים במגוון כלי תקשורת, מצטיירת התמונה לפיה ירדן כבר חתמה על הסכמים עם רוסיה להקמתם ותפעולם של שני כורים גרעיניים בשטחה, עוסקת היא בדבר קרוב לעשור וביתר שאת בארבע השנים האחרונות.

מצרים שלה שאיפות גרעיניות ותיקות, חתמה על הסכמים עם רוסיה להקמתם של 4 כורים גרעיניים בשטחה לפני למעלה משלוש שנים, ככל הנראה.

ערב הסעודית החלה בתהליך תכנון והקמתם המדורגת של לא פחות מ- 16 כורים גרעיניים בשטחה עפ"י חלק מהפרסומים, כשהראשונים בהם עתידים להיכנס לפעולה בזמן הקרוב. איחוד הנסיכויות חתם עם ארה"ב כבר לפני כתשע שנים על הקמת כור גרעיני באבו דאבי. טורקיה שבה פועל כור גרעיני אחד ותיק שהוקם בשנת 1962, חתמה בשנת 2010 על הסכם עם רוסיה בדבר הקמת כור גרעיני ובשנת 2013 על הסכם עם יפן להקמת כור גרעיני נוסף.

לאור המצב השברירי באזורנו, יתכן שעיתוי פרסום התקיפה דווקא כעת, טומן בחובו מסר לאיראן, המהווה איום משמעותי על ישראל, אך גם לאי אילו גורמים אחרים שבמסווה של פיתוח יכולות אנרגיה לשימושים אזרחיים, מעוניינים לפתח גם יכולת גרעינית צבאית.

במצב דברים שכזה הרי ברור כי מנהיגי המדינות לא נזקקו לפרסומה הרשמי של מדינת ישראל והבינו, מיד לאחר שמיעת הדי ההתפוצצויות של תשתיות הכור בסוריה, ידו של מי הייתה בדבר.

הייתכן כי המסר אינו רק למנהיגי המדינות אלא למונהגיהם? אולי מוכוון הוא לכוחות פוליטיים אחרים שביכולתם להשפיע ולעצב את המחר?

סיכון מול סיכוי

מלבד העיתוי והסיכוי לשינוי חיובי בעקבות פרסום סוד, יש לשקול ולהעריך סיכונים הנובעים כתוצאה מחשיפתו באופן פומבי נרחב, כפי שחווים אנו כעת.

רבות ניתן לכתוב בדבר ולציין את הסיכון הרב שעלול להיווצר לאור חשיפה ורמיזה על שיטות פעולה, התנהלות וקבלת החלטות. סיכון קיים אף מפעולות גמול ונקם כתוצאה מחשיפת הפעולה ופגיעה בכבודם של מנהיגים ועמים, שזיכרון הדבר לא מש בעבורם, לבטח כשמדובר במזרח התיכון בו לכבוד ולנקמת הדם יש מקום וזמן משלהם שאורכו הינו פי ארבע מהמשך שעבר מהפצצת הכור בסוריה ועד היום.

סכנה נוספת עליה אצביע, הינה בזילות הסוד ופריצתו ללא אבחנה על ידי מי שהיו שותפיו, בהעדר מיגבלה ברורה, שליטה ותכנון מידת ורמת החשיפה. הפרסומים הראו שלמבצע בסוריה היו שותפים כ- 2500 איש ואישה, שהתעוררו השבוע למציאות חדשה בה בחלוף עשור בלבד, מתפרסמים בתקשורת, מפי אישים רמי דרג, אותם פרטים עליהם שמרו בסוד כנדרש וכמצופה.

מרגע שמתפרסמים הדברים מפי אותם הבכירים וצצים להם מסמכים רשמיים שהיו מסווגים ברמות הגבוהות ביותר בתקשורת הגלויה, יכולים אותם שותפי סוד לחשוב לתומם כי עתה משהותר הרסן ניתן כמנהג עדת ישראל- לרוץ ולספר לחבר'ה ללא שהות ומחשבה עמוקה, להיות שותפים לשיחות גלויות ולחשוף באופן לא מבוקר נדבכים במבצע שאין ולא הייתה כל כוונה לחושפם כלל. באופן שכזה הנזק שעלול להיגרם הינו רחב הרבה יותר ועלול להשליך אף על מבצעים ואירועים שנותרו חסויים והשתיקה יפה להם.

תקווה ואמונה

כולי תקווה שמקבלי ההחלטות שקלו את מרב השיקולים הרלוונטיים לביטחון מדינת ישראל ולא להבטחת מקומם של אישים מסוימים במפה הפוליטית.

כולי תקווה ששותפי הסוד למבצעים אלו ואחרים ישמרו על דום שתיקה ולא ישחררו את חרצובות לשונם או יפגינו את עומק מעורבותם וידיעתם ברבים, גם ברבות השנים ועל אף הרושם שנוצר מאותם בכירים.
רוצה אני להאמין כי אותם בכירים שרואיינו- תודרכו ותוזכרו היטב על מה ועד כמה אפשר לדבר בתקשורת. אך עם זאת יקשה עליי להאמין, שכל אותם 2500 איש שהיו מעורבים במבצע זה ועוד אלפים אחרים שעסקו, עוסקים ויעסקו במבצעים ועשייה עלומה אחרת –יודעים, זוכרים ופועלים באותה מידת אחריות לה יש לצפות.

סיכום

מאמין אני ולכך חונכתי לאורך שנות שירותי, כי לשמירת סוד יש חשיבות וערך, על כן יש לחנך אנשים לשומרו באמצעות דוגמא אישית של מפקדים, מנהלים ומנהיגים באשר הם. ישנם דברים רבים שיכולים להישאר בגדר "על פי פרסומים זרים" ועדיין ישרתו המה את כולנו נאמנה. הרי מי שצריך לדעת – יודע, גם אם נמצא הוא בצד השני בהיותו אויב או יריב, ומי שלא יודע או לא מבין –לא בהכרח צריך לדעת ואינו מהווה מטרד או איום.

חלקנו חונך על הציווי - " הצנע לכת" ומי שלא, מצופה ממנו לכל הפחות שיזכור את הנאמר בספר תהלים פרק סה פסוק ב': "לְךָ דֻמִיָּה תְהִלָּה, אֱלֹהִים בְּצִיּוֹן, וּלְךָ יְשֻׁלַּם נֶדֶר" !