מקדשי המשפחה מול מפרקיה

הראיון עם דנה וייס פורץ דרך כיוון שסוף כל סוף ניכר שחלחלה ההבנה שאנו נמצאים במאבק קיומי על נושא המשפחה.

מיכאל פואה , י"א בניסן תשע"ח

מיכאל פואה
מיכאל פואה
עצמי

בימים אלו בהם אנו עסוקים בהכנות לחג המשפחתי – חג הפסח, בו מקריבים את הקורבן היחיד שאפשר לקרוא לו קורבן המשפחה - עולה נושא המשפחה לכותרות בזכות ראיון פורץ דרך של הרב אלי סדן ראש מכינת עלי עם דנה וייס.

הראיון הוא פורץ דרך כיוון שסוף כל סוף ניכר שחלחלה ההבנה שאנו נמצאים במאבק קיומי על נושא המשפחה. הקריאה הברורה של הרב סדן לסירוב פקודה בשרות קרבי משותף של בנים ובנות,  שהייתה כל כך חסרה בימי הגרוש בגוש קטיף מבהירה, כי גם מי שבמשך שנים נזהר ללכת עם המערכת וקידש את הצבא, מרגיש ומבין שמדובר בנושא קיומי בו לא ניתן יותר להתייפייף ולטשטש. על כך צריך רק לשמוח ולהודות.

יחד עם זאת כשצפיתי בראיון הרגשתי קושי. הרמת הקול פעמים רבות יחד עם תנועות הידיים מעידות על סערת הנפש של המדבר מחד, אבל יחד עם זה הן מבטאות פעמים רבות חוסר יכולות לבטא בצורה ברורה את הרעיון מאידך. הסיבה לכך לדעתי היא שעל חיינו השתלט בעשורים האחרונים עולם מושגים שנבנה בצורה מכוונת ומתוכננת על ידי מי שמטרתו לפרק את מוסד המשפחה. אנשים כמו הרב אלי סדן ורוב מוחלט של הציבור במדינת ישראל שהמשפחה עבורם היא ערך עליון ומקודש, לא יצרו שפה שמתמודדת עם עולם המושגים השקרי שיצרו מפרקי המשפחה.

לכן כאשר מתפתח קרב תודעתי כפי שקרה בראיון של דנה וייס עם הרב סדן יש למפרקי המשפחה יתרון גדול. חשוב להדגיש כי ערך המשפחה הוא כל כך חזק בתרבות הישראלית כך שכולם משתמשים בו. גם מי שפועל לפירוקה של המשפחה במודע, מציג עצמו כמי שפועל לטובת המשפחה ביצירת אפשרויות רבות למשפחה "המשפחה החדשה", ובכך מוחק למעשה את ייחודה של המשפחה הטבעית. בדרך זו מצליחים מפרקי המשפחה לרתום למאבקם רבים ממקדשי המשפחה שמבלי משים משרתים אג'נדה הפוכה לתפיסת עולמם הבסיסית.

אשתדל להאיר כמה מונחים שראוי לכל מי שהנושא בוער בקרבו, בבחינת תן לחכם ויחכם.

מונחון המשפחה:

משפחה –  זוג, איש ואישה שכרתו בניהם ברית נישואין וביחד מימשו את אהבתם בהבאת ילד לעולם. הקשר בין הילד להוריו הוא בראש ובראשונה קשר מציאותי ביולוגי, והוא קושר משפחה זו למעגלים הרחבים יותר של המשפחה הטבעית, הורי בני הזוג - הסבים והסבתות וקרובי המשפחה. המשפחה היא מעגל התמיכה והזהות הראשון והחזק ביותר שיש לאדם. מצד אחד הוא יוצא מאנוכיותו וצריך לדאוג לסובבים אותו הורים לילדיהם וילדים להוריהם - "כיבוד אב ואם" וכד', ומצד שני הוא מקבל דאגה לכל צרכיו. המשפחה היא אבן היסוד בבניית הלאום, המתפתח מהרחבת מושג המשפחה. לכן היא אבן נגף לתפיסות עולם ליברליות קוסמופוליטיות מחד, ולמשטרים דיקטטורים מאידך. בשיח של מפרקי המשפחה, מנסים לצייר את המשפחה כמקום המסוכן ביותר לנשים וילדים בו מתרחשים הפשעים הכי גדולים על ידי גברים אלימים ושתלטנים.

משפחה הסכמית – משק בית משותף בו חיים בוגר/ת או בוגרים יחד עם קטינים שאין להם קשר ביולוגי, בהתאם להסכם חוזי המוכר מבחינה חוקית, או הורה יחידני ליתום מהולדה (ע"ע). במשפחה הסכמית אין בדר"כ קרובי משפחה מובחנים כמו סבא וסבתא דודים וכד', היות והקשר נבנה בחוזה בין אנשים, וחוזה זה לא מחייב את כל המעגל המשפחתי הטבעי הרחב. הקשר במשפחה הסכמית בנוי על רצון טוב ואהבה, אולם כשאלה ח"ו נעלמים כפי שקורה לפעמים בין בני זוג, האחריות על הילדים נמצאת בסופו של יום אצל המדינה שנתנה את התוקף המשפטי להיווצרות המשפחה הזו והסירה אחריות מההורים הטבעיים ומהמעגל המשפחתי הטבעי. מדובר בתהליך מהפכני שהופך את כולנו לילדי המדינה, בבחינת "רוסיה אמנו סטלין אבינו..." או בתרגום לשיח החדש "המדינה – אמנו  צריכה לדאוג לנו לחנוך, להשכלה, לבייבי סיטר, לעבודה, למגורים וכו'. ובית המשפט – אבינו והוא יכריע בכל הסכסוכים המשפחתיים.

להטבי"ם –ביטוי שנועד לתת כבוד לכל מי שסובל מחוסר התאמה בין זהותו הפיזית ביולוגית לבין זהותו הנפשית. ביטוי זה כולל בעלי נטיות הפוכות כלומר גברים שמוצאים את סיפוקם המיני עם גברים ונשים עם נשים, וגברים שמרגישים מבחינה נפשית נשים ולהיפך, וכן בודדים שמצבם הפיסי לא ברור והם בעלי אברי מין זכריים ונקביים במקביל. מתן הכבוד למי שסובל מחוסר ההתאמה והכרה בקושי שיש לו, הוא בהחלט שינוי משמעותי לטובה בחברה האנושית, ויש לברך עליו. אך דרך ההתמודדות בין מקדשי המשפחה למפרקי המשפחה עם סוגיה זו היא שונה בתכלית.

מקדשי המשפחה רואים בכל חוסר התאמה כזה אתגר שברוב המקרים ניתן להתמודד אתו בעזרת טיפול נפשי נכון שיביא להתאמה בין המציאות הביולוגית למצב הנפשי. לדעתם הפעולה על הנפש היא מהות הבחירה החופשית. לעומת זאת העידוד לחיות בחוסר התאמה מובנה שלא מאפשר הקמת משפחה, ודוחף או לחיים אנוכיים ראה ערך מירב מיכאלי ורינה מצליח, או למשפחות הסכמיות הוא לא מוסרי ומביא להרס החברה. לעומת זאת מפרקי המשפחה סבורים שאין לאדם שליטה במצבו הנפשי והוא לא תלוי בבחירה חופשית. תפיסה זו הביאה לכך שהמדינה וצה"ל ממנים בכסף ניתוחים להמרת מין, בהם אנשים פוגעים בעצמם באופן פיזי בלתי הפיך, באשליה שהשינוי הפיזי יביא לרוגע נפשי, בעוד שפעמים רבות הוכח שניתוחי המרה אלו רק החמירו את המצב עד כדי הגעה למצבים אובדניים. כריכת כל הנושאים השונים תחת שם אחד מבטאת את דרך הטשטוש שהיא אומנתם של המפרקים.  

בעלי נטיות הפוכות – גברים או נשים שיש להם משיכה מינית לבני מינם. נטיה נפשית זו היא מציאות עובדתית שאין עליה מחלוקת. ברור שלחברה בה חיים גברים עם גברים ונשים עם נשים אין המשך קיומי, אלא אם כן הם עוברים למתכונת המשפחה ההסכמית. וכאן בדיוק נמצא שורש המחלוקת בין מקדשי המשפחה למפרקיה כפי שהסברנו.

בעלי חוסר התאמה – גברים או נשים שמרגישים ניגוד בין המבנה הפיזי ביולוגי של גופם לבין תחושתם הנפשית. מקדשי המשפחה סבורים כי העזרה הגדולה ביותר שהחברה יכולה להעניק להם היא טיפול נפשי להתאמת המצב הנפשי  למצב הפיזי, ואילו מפרקי המשפחה סבורים שהעזרה הגדולה היא במימון ניתוחים לשינוי הפיזי של הגוף. חשוב להדגיש כי שינוי גופני כרוך בניתוחים שהם במהותם מסוכנים, ואין מהם דרך חזרה.

בעלי זהות מינית כפולה – מדובר במיעוט זעיר שנושא מאפיינים פיזיים ביולוגים של גבר ואישה. מי שנושא זהות נפשית ברורה של אחד מהמינים בודאי שניתן ורצוי לעזור לו לבצע התאמה ניתוחית. מי שלא מעוניין לבצע התאמה זו, ראוי ליחס חם ומחבק אך תוך הבנה שהמצב היחודי הלא מוכרע שלו/ה יכול להביא לפגיעה באחרים (כניסה לשרותים ציבוריים או מלתחות ציבוריות) ולכן עליו/ה יהיה להגביל עצמו/ה במקומות אלו.

יתומים מהולדה – ילדים שנולדו בלי אב מובחן, לאישה שלא הצליחה ליצור חיי נישואין, והמדינה שחררה את הגבר שמכר או נתן לה את זרעו מהאחריות ההורית הטבעית. ילדים אלו גדלים או רק עם אמם ביתמות מדמות אב, או במשפחה הסכמית. חשוב להדגיש כי יש ילדים שלא גדלים במשפחתם הטבעית מסיבות שונות ומגוונות, אבל תמיד ברור מהו המעגל המשפחתי הטבעי שלהם. לעומת זאת יתומים מהולדה במדינת ישראל אף פעם לא ידעו מי הוא האבא שלהם שאת מטענו הגנטי הם נושאים, והם יכולים לפגוש אח או אחות ואף לקיים עמם יחסי אישות – גילוי עריות - בלי להיות מודעים לכך.

אני מודע למתקפות להם אני צפוי ממפרקי המשפחה, אך איני חושש. מקדשי המשפחה נושאים את בשורת החרות האמתית ואין זמן מתאים יותר מחג הפסח להביא זאת לידי ביטוי.