הרב רונצקי זצ"ל, גדול וגיבור!
הרב רונצקי זצ"ל, גדול וגיבור!

למרות שאין סופדין במועד, נפסק להלכה שאין מועד בפני ת"ח (יו"ד תא, ה')

אפשר אולי להסביר את טעם ההיתר, מלבד העניין של כבוד תורה, שהמועד הוא זמן מעל הטבע, זמן שמופיעה בו קדושה עליונה, ולכן אין מקום לעצבות ולהספד, כדי שלא לרדת מהמעמד הנשגב של המועד, אך תלמיד חכם, הוא בעצמו בבחינת מועד, הוא ביטוי לקשר החי אל הקודש, ולכן העיסוק בכבודו, על ידי ההספד, מקרין אור מיוחד ומרומם את הנפש, בלי לפגוע בהארת החג.

הרב רונצקי זצ"ל הוא מזן ייחודי של תלמידי חכמים, המייצרים סדר יום ומטביעים חותם.

תלמיד חכם אמיתי, יש בו הכוח לברוא מחדש, להוליד נשמות, להוליד שאיפות ולהעלות את המציאות לקומה חדשה.

ויש תלמיד חכם כללי שעושה מהפכה בסדר גודל לאומי, ומשנה תודעה.

אפשר לומר שאחרי הרב גורן זצ"ל, ייזכר הרב רונצקי, כרב מהפכן ששינה את דמותה של הרבנות הצבאית, והחזיר את כבודה ואת מעמדה הרם.

הוא שאף ומימש את חזונו, להשיב את כבוד הרבנות, ומילא מחדש את השורות של רבני גדודים, תפקיד  שאויש באופן חלקי שנים רבות, והעלה אבק על המדפים..

עם כניסתו לתפקיד הוא שלח מכתב בתפוצה גדולה לרמ"ים בישיבות ומכינות להצטרף למהפכה שלו, ולצאת לקורס רב"צים. רבים וטובים נענו לבקשתו, אין ספק שההתרשמות מאישיותו המיוחדת סחפה אותם להתייצב בהמוניהם.

עם פתיחת מבצע עופרת יצוקה, הוא הגיע אלינו לגדוד לשיחה בכל הפלוגות בשעת לילה מאוחרת, כשלפני כן הוא עבר בגדודים אחרים, נגע בשיחות אישיות במג"דים, עודד ורומם באופן מעורר השראה.

אצלנו הוא לימד פרק בתנ"ך, על גבורת דוד, והעביר מסר מיוחד של גבורה ומסירות נפש בשפה הנשמעת גם לרחוקים מתורה.

בסיומן של השיחות הוא התלבט אם למרות השעה הקרובה לחצות, ימשיך מצאלים לסורוקה, לבקר פצועים, הוא לא חס על עיניו המתחננות של הנהג, והחליט להמשיך למצוות ביקור חולים.

ההתמסרות שלו, ההקשבה, ההתלהבות, עוררה השראה אצל  רבנים צעירים, שהצטרפו בהמוניהם לקורס רב"צים, תפקיד הרב בגדוד בעידן הרב רונצקי, הפך להיות תפקיד משמעותי, הרב הפך להיות לב, מנוע, מוקד לפניות חיילים ואיש סוד של הקצונה הבכירה בגדוד, התורה  של הרב רוממה והעניקה תחושת ביטחון ערב היציאה לקרב.

המהפך התודעתי באשר למעמדו  ותפקידו של הרב, ייזקף גם הוא לזכותו, הרב רונצקי הרחיק את המוות מהרבנים, העיסוק בחללים עם כל חשיבותו, ועם כל הרגישות סביבו נכנס לפרופורציה הנכונה, ורב הגדוד לבש בגדי משוח מלחמה, אשר הפיח רוח וחיזק את התודעה.

אני זוכר איך שהוכיח אותי על כך שאני לא נותן מספיק שיעורים במסגרת תודעה יהודית. בשנות כהונתו התורה זכתה לערגה, עם כל כך הרבה ווריאציות  ומסגרות, המהפך הרוחני והתודעתי ניכר בהצלחה האדירה של מבצע עופרת יצוקה, הצבא חזר לעצמו, אחרי החולשה שתקפה אותו בעקבות תכנית ההתנתקות ומלחמת לבנון השנייה, אליה יצאה חברה שסועה ומצולקת מחורבן גוש קטיף.

הרב רונצקי החזיר את הצבע לפנים, במלוא המרץ ובדוגמא אישית נדירה:

קשה היה לסרב להגיע לשבתות בבסיסים אחרי שהרב הצבאי בילה את רוב השבתות שלו בבסיסים, לעיתים בתנאי שטח קשים.

הרב רונצקי זצ"ל, האמין באנשים, אהב בתמימות מיוחדת כל אחד, וסחף אחריו צבא שלם.

הוא נכנס לתפקידו אחרי השבר של העקירה מגוש קטיף ומלחמת לבנון השנייה, בזמן שהיחסים בין הציונות הדתית לצבא היו לא פשוטים, כשמשני הצדדים, אווירה של חשד והקפדה, בידי אומן ובחכמה רבה הוא חיבר וטווה מחדש את  הדרך לגלות את הקשר והאהבה, הגדולים מכל פירוד וחולשה.

הקצונה הבכירה העריצה אותו, ונסחפה בטבעיות אחרי רוחו, כיאה לגדול וגיבור, אומר ועושה, חולם ומסתער! מי ייתן לנו תמורתו קודש.

יהי זכרו ברוך.