לידיעת הצפרדעים

בחלקים מסוימים בחברה הישראלית יש מי שמעדיפים לתהות באיזה סוג בדיוק של עקרב מדובר והאם הארס שלו בכלל כואב, האם משתק הוא או ממית

אל"מ במיל' טל בראון , כ"ג בניסן תשע"ח

אורח
אורח
ערוץ 7

הצפרדע והעקרב רצו לחצות נהר: העקרב, שאינו יודע לשחות, ביקש לרכב על גב הצפרדע, שסירבה בתחילה משום חששה שהעקרב יעקוץ אותה בדרך.

העקרב הצליח לשכנעה שכך לא יהיה, שכן גם הוא מבקש להגיע לגדה השנייה. הצפרדע השתכנעה והסכימה, אך באמצע הנהר העקרב עקצהּ, ושניהם החלו לטבוע. קודם שטבעו הצליחה הצפרדע לשאול בתדהמה: "למה ומדוע, הרי עכשיו שנינו נמות"? והעקרב השיב: "זה הטבע שלי".

משל ונמשל

מסקנת משל ידוע וותיק זה הינה נהירה– העקרב אינו יכול לשנות את טבעו והנמשל ברור, ישיר, כואב ונוגע כמובן לטבע האדם.

בחלקים מסוימים בחברה הישראלית (בצד מסוים של הנהר) ובוודאי בקרב חלק מאומות העולם, כולל אלו בהן התפתח ונפוץ המשל המדובר במשך עשרות רבות בשנים, יש מי שמעדיפים לתהות באיזה סוג בדיוק של עקרב מדובר והאם הארס שלו בכלל כואב, האם משתק הוא או ממית.

יש את אלו שיעסקו בזכותו הלגיטימית של העקרב לחופש התנועה וחובתה של הצפרדע לאפשר זאת, בהיותה דו חי הנהנה באופן מוחלט מחופש זה, שהוענק לה על ידי אותו בורא ממש שיצר את כל הברואים בעולמנו, כולל העקרבים.

ימצאו בקרבנו אותם יפי הנפש שיעסקו בשוויון הזדמנויות ואפליה מתקנת לאוכלוסיית העקרבים, על הצורך בנקיטת צעדים בוני אמון כלפיהם בכדי להוכיח את רצינות כוונותינו לחיים נעימים בצוותא, משום שכולנו נולדנו טובים מטבענו  (לפני שאיימו המה להטביענו) וכל רצוננו הוא חיים בהרמוניה, שלום ושלוות עולמים.

יהיו מי שיעסקו בזכויותיו הלגיטימיות ובצרכיו הבסיסים של העקרב לצאת מאזור מחייתו הנוכחי בכדי לתור אחר מקורות מזון חדשים באזורי מחייה שטרם פגשו בו והוא בהם. זאת לאחר שכילה הוא את משאבי המזון והבריח כל שותף פוטנציאלי אחר לחיים משותפים ומשגשגים בשטחו.

יהיו אף מי שיטענו שבמקרה הנדיר לכאורה שהוצג במשל- מדובר בעקרב חריג שבחריגים, שאינו מייצג את כלל אוכלוסיית העקרבים הצדיקים, התמימים והחפצי חיים ברובם.

יגדילו לעשות אלו שיאמרו: "לי זה לא יקרה"- הרי נאור, רחמן וטוב לב אנכי. הכיצד יוכל מישהו בכלל לחשוב על מעשה זדוני שכזה כנגדי?

ניסיון העבר

ניסיונות לשכנע צפרדע תמימה שכזו בדבר ניסיונות קודמים שכשלו בעברו של נהר צפוני ("הליטני" לדוגמא), מקום בו קיימת, פורה ושורצת אוכלוסיית עקרבים המנסה את מזלה - לא ממש עוזרים.

גם ניסיונות לשכנע את הצפרדעים שיש עקרבים רבים בעברו של הנהר המזרחי, שדפוס מחשבתם דומה –לא ממש צולחים או מתקבלים.

כעת שוב נשמע במחוזותינו קולו של העקרב, חסן אל כורד ממארגני צעדת השיבה בעזה, הפונה לליבה הרחום של הצפרדע האצילה, הנאורה ויפת הנפש המקרקרת במסדרונות הכנסת, מעל במות התקשורת, האיחוד האירופי והאו"ם. קול המנסה לשכנעה כי כל רצונם של הע(ק)רבים העזתיים הוא לחיות בשלום, לא לנהוג באלימות ולזכות ליחס ולתנאים הוגנים מצד אוכלוסיית הצפרדעים.

לסיכום ולידיעת הצפרדעים

כל מיני העקרבים הם טורפים ארסיים, אולם רק כ-25 מינים נחשבים כמסוכנים לאדם. העקרבים נוהגים להסתתר מתחת לאבנים, בחולות, במחילות, ובסדקי סלעים. הבה נשאירם שם וניתן למומחים ולגורמים מוסמכים לטפל בהם!