מה יהיה הזיגזג הבא של נתניהו?

עו"ד אליקים העצני , כ"ד בניסן תשע"ח

אליקים העצני
אליקים העצני
פלאש 90

הזיגזג האחרון של נתניהו בעניין המסתננים מאפריקה - זיג נמהר ומסוכן שהיה משאיר את רובם - אם לא את כולם - כאן, וכמה שעות אחריו זג שביטל את ה-זיג, מזכיר זיגזגים קודמים הרי אסון בענייני ארץ ישראל. נתניהו עלול, למשל, להפתיע אותנו בזיג של קבלת "תכנית ה-100" של טראמפ, שאם לא נכין לו מראש את ה-זג , הלכה לנו ארץ ישראל.

החטא הקדמון המסרב להימחק הוא כמובן נאום בר-אילן, שבו צידד בהקמת מדינה פלסטינית, עמדה שהיה בה כדי לפסול אותו מחברות בליכוד. בעניין הזה הוא דווקא לא זיגזג. אמנם, לעתים הוא הצניע את הכפירה הזאת , אך מעולם לא התכחש לה. רק לאחרונה, ב-19.2.18, שלח את עושה דברו צחי הנגבי להודיע בכנס ארגון וועידת הנשיאים האמריקני: "ראש הממשלה עדיין דבק בנאום בר אילן". זה אינו מקרה. זה הבסיס המשותף שהוא חולק עם "תכנית ה- 100" של טראמפ, והצפתו מחדש באמצעות הנגבי אינה מבשרת טובות.



טוען....

אני ער לכך, שהביקורת הזאת על נתניהו לא תתקבל יפה אצל כולם. נתניהו מוגן היום בדעת הקהל הימנית על רקע החקירות הפליליות שלבשו אופי של רדיפה. לנתניהו היה נוח שיתעלמו מן הכתם הפלסטיני ויתעסקו, למשל, במחלוקת הטיפשית מי ינאם בטכס הדלקת המשואות, ב'חוק הגיוס', ב'חוק המואזין" או ב'חוק הלאום'. לעומת זאת, קשה לראות איך יתייצב בפני הבוחר הלאומי תחת דגל המדינה הפלסטינית.

בכלל, בכל הנוגע לעתיד א'י, השתרר לאחרונה בציבור שקט-של-רפש , ואני אסתכן בהפרת השקט הזה – קודם כל כדי להתריע על מדיניות ההתיישבות של נתניהו ביו'ש ובירושלים, שהפיקוח האמריקני עליה כל כך הדוק, שאפשר כבר לדבר על "מדיניות ההתיישבות של טראמפ".

ויש אירועים בעבר שאסור לשכוח, ובראשם את אם כל הזיגזגים: הצבעת נתניהו בכנסת בעד הגירוש. האירוע המביש הזה נכנס להיסטוריה תחת השם "ליל הפוטש-בננה" וכל מה שמתחולל בעזה זה 13 שנים, ממנו הוא נובע. באוקטובר 2004 היה נתניהו שר אוצר בממשלת שרון והצביע בעד הגירוש. זה היה הזיג. אבל בו-זמנית היה לו גם זג של דרישה לעריכת משאל עם וכביכול איום בהתפטרות, שלא מימש.

ב- 6.6.04 עוד זיג: נתניהו מצביע בממשלה בעד התכנית וגם ברגע המכריע בכנסת, ב- 26.10.04, לאחר שכמעט הצליח לגבש חזית של ח"כים למניעת האסון, הוא מתקפל ברגע האחרון ובהצבעה שמית שוב - זיג: הוא מצביע בעד. גבר אחד ויחיד היה שם, בעל עקרונות ויושרה, עוזי לנדאו, שהצביע נגד ופוטר מיד ע'י שרון. גם ב-16.2.05, כשהגיע להצבעה בכנסת חוק הגירוש ("פינוי- פיצוי"), עדיין: זיג, נתניהו מצביע בעד! ה-זג הגיע רק ב-7.8.05, 7ימים לפני ביצוע הגירוש בפועל, כאשר מעשה הנבלה כבר הפך לעובדה מוגמרת – נתניהו מתפטר מן הממשלה, ביודעו שזה כבר איננו משנה כלום.

על זיגזג טרי דיווח חגי הוברמן בערוץ 7 (20.6.17). לזיג קראו "תכנית המקלות והגזרים", שבמסגרתה הגישו לקבינט בספטמבר 2016 בחטף וללא פירוט, תב"ע לקלקיליה. אמרו, שבתכנית יש הלבנה של בנייה קיימת פלוס מעט תוספת בנייה ואזור תעשיה. במציאות היו אמורות להבנות לא פחות מ-14000 יחידות דיור להגדלת העיר קלקיליה, על אדמות אזור C.

התוצאה – ריכוז ערבי אדיר קרוב לכביש 6 , ועוד על חשבון ההתנחלות הסמוכה, צופים. התכנית לא הוגשה במקרה. אש'ף מקים מאחזים בדרום הר חברון ובמרחב בין ירושלים ליריחו, ועוד, בניסיון להשתלט על אזור C בשיטות שלנו. אישור תכנית קלקיליה היה מצעיד אותם צעד גדול קדימה.

רק אחרי שראש מועצת השומרון, יוסי דגן, נתן פרסום לשערורייה וגייס גם רשויות ממערב לקו הירוק, נאלץ נתניהו לבצע נסיגה: הביאו לקבינט הצעת החלטה שהמל'ל תמסור לשרים את פרטי התכנית ( וכך יראו אותה בפעם הראשונה!), ועד אז –היא לא תקודם. אפשר לומר, שזה היה זג דיפלומטי.

אלה רק שתי דגימות מאוצר הזיגזגים של נתניהו, וכולם מנומקים להפליא: עוד לא גמרת להשתכנע מן הזיג, וכבר בא הזג ומשכנע אותך הפוך.

אני פוחד מן הרגע שבו נתניהו יביא לנו בהפתעה הסכמה ישראלית להשתתף בוועידה עם הערבים "המתונים" – סעודיה וכאלה – לדיון על תכנית טראמפ. המפאיניקים דחו תמיד וועידות כאלה שאינן יכולות להסתיים אלא באינוס קבוצתי, אך לחובת הליכוד, ונתניהו אישית, רשומה וועידת מדריד, שהיא היא אשר פתחה את הדלת בפני אש"ף.

בתרדמת הפוליטית הנוכחית, איש אינו מזהיר בפני הסכנה הלאומית של וועידת טראמפ שבאופק, ולא שמו לב שתכנית טראמפ תואמת את קווי המתאר הידועים של נתניהו: מדינה פלסטינית "מינוס" (עם פיקוח ביטחוני שלנו), בקעת הירדן, בירה פלסטינית ליד ירושלים, העברת שטחי C נוספים לערבים, וליהודים – הגושים המפורסמים (לפי דו"ח סא'אב עריקאת נתניהו רוצה 15% מן השטח וטראמפ נותן-10%). יתר היישובים היהודים יוקפאו או יפונו.

מי יודע, אם לא מונחת לפנינו בעצם – תכנית משותפת של השניים, שלמען הנוחות הפוליטית נתניהו מציג אותה כתכנית אמריקנית. ניקי היילי התבטאה באו"ם : "לדעתי, הצדדים דוחפים לפתרון שתי מדינות". מי הדוחף בצד שלנו? מסתמא מי ששלח את צחי הנגבי לומר לוועידת הנשיאים בדיוק את זאת.

לא מומלץ לסמוך על ההודעות האחרונות שיצאו מהבית הלבן בדבר דחיית פרסום התכנית. שימו לב לעקיבות ולשיטתיות שבה טראמפ מטפל בכל יתר הבטחות הבחירות שלו, אחת לאחת.

תוכנית טראמפ-נתניהו תצא לאוויר העולם במוקדם או במאוחר, ואוי לנו אם לא יוברר לנתניהו מעכשיו, שאם התכנית הזאת תהיה הזיג שלו, הזג יהיה קץ שלטונו.