סוף תקופת הבילויים?

הציבור החרדי רשאי להיאבק על אופיין של השכונות שבהן הוא מתגורר ולדרוש שלא לפגוע באורחות חייו, אך אינו רשאי לכפות אותן על אחרים. 

חיים זיסוביץ'' , י"ט בסיון תשע"ח

חיים זיסוביץ
חיים זיסוביץ
עופר עמרם

יממה לאחר שזאב אלקין הודיע על מועמדותו לראשות עיריית ירושלים, פרסם עיתון ''המודיע'' את הדרישה שמציבים החרדים לכל מועמד המבקש את תמיכתם – סגירת מתחם הבילויים בשוק מחנה יהודה.

מתחם הבילויים הזה משמש, רחמנא ליצלן, דתיים ושאינם דתיים, עובדה שדי בה להגדיר אותה בפי החרדים "פירצת ההוללות". 

הדרישה הזאת של ליצמן ועמיתיו היא קו אדום. זו דרישה שחייב כל מועמד לדחות על הסף. הציבור החרדי – או נציגיו – רשאים בהחלט להיאבק על אופיין של השכונות שבהן הם מתגוררים ולדרוש שלא לפגוע באורחות חייהם ובמנהגיהם. הם אינם רשאים לכפות אותם על אחרים. 

תושבי ירושלים זכאים לדרוש, כתנאי לתמיכתם במי מן המועמדים, כי יצהיר שלא ישנה את אופיה של העיר בשום תנאי ולא יסגור מתחמי בילוי הפועלים כחוק. 

ולא רק זה. קבלת הדרישה של החרדים בירושלים, לכפות את אורחות חייהם על מי שאינם חרדים, בתוקף הכוח הפוליטי שלהם בבחירות לעירייה, תכשיר את הקרקע לקבוצות אחרות למנוע מהחרדים את השמירה על אורחות חייהם.