האמנם סוף לעגינות הארוכה?

פרופ' שפרבר התעלם ממאות דפי פרוטוקול ומהכרעות גדולי הדיינים והחליט שהוא יודע מה שהם לא יודעים וקבע שהאשה מותרת. 

הרב יואל קטן , כ"ג בסיון תשע"ח

הרב יואל קטן
הרב יואל קטן
צילום: אתר ישיבה

בימים אלו מתפרסם סיפור כואב ומרגש כאחד. בארץ נמצאת אשה עגונה זה עשרים שנה, בגלל בעל רשע שלא מוכן לתת גט בשום פנים ואופן למרות שהוא חויב לעשות כך ע"י בית הדין.

הנ"ל יושב בכלא ובצינוק כבר שנים רבות בגלל אכזריותו זאת, אך נשאר בסירובו. והנה, אומרת הידיעה, בימים אלו יצאה האשה סוף סוף לחופשי: בית דין פרטי בראשות פרופ' שפרבר מבר אילן ועוד שני דיינים עלומי שם החליט, בניגוד לשבעה הרכבים של דיינים מכל הערכות שכבר דנו בעניינה ולצערה ולצערם הרב לא הצליחו לשחרר אותה מעגינות בעלה האכזר, שהיא מותרת להינשא, מפני שהקידושין שלה לאותו רשע חסרי תוקף - כי אם היה עולה בדעתה שהוא יעולל לה כזה עוול היא לא הייתה מסכימה להינשא, והרי זה מקח טעות. לכן נתן בית הדין הפרטיזני הזה פסק הלכה שהיא אינה נשואה, ומותרת להינשא. ממש 'הפי אנד'.

אבל יש כאן בעיה: בית הדין לא חידש דבר. הכל ידוע. בתי הדין ניסו כל מה שהם יכלו לפעול למענה בכמה וכמה הרכבים, אבל הגיעו למסקנה שעל פי ההלכה האשה הזו נשארת נשואה עד שימות הבעל או שיתן גט. בכל מקרה עצוב של סכסוכים בין הבעל והאשה אפשר לומר שיש כאן מקח טעות, הרי לא עלה בדעתה שבעלה יהיה כל כך לא נחמד.

בכל מקרה של בעל שנעלם יש כאן מקח טעות, הרי לא עלה על דעתה שבעלה ייעלם פתאום. וכך פטרנו את כל בעיות העגונות מכל הסוגים, וכל מסורבות הגט מכל המינים - אלא שזה לא עובד כך, ועל פי ההלכה בשו"ע רק במקרים מסוימים ומובחנים ניתן להשתמש בטענת 'מקח טעות' כדי לבטל קידושין, ומקרים אלו אינם כלולים בהם. 

והנה בא פרופ' שפרבר והחליט לעקוף משמאל את כל בתי הדין שדנו בנושא ולא הצליחו להקל יותר ממה שהדין נותן, התעלם ממאות דפי פרוטוקול ומהכרעות גדולי הדיינים בימינו, והחליט שהוא יודע מה שהם לא יודעים, והוא מסוגל לעשות מה שהם לא עשו - וקבע שהאשה מותרת. 

אולם יש כאן בעיה: לא רק שעל פי החוק אין שום תוקף לפסק דין של בית דין שאינו מוסמך, אלא גם על פי ההלכה לא עולה על הדעת שפרופ' שפרבר הוא גדול הדור, ודעתו מכריעה את כל הדיינים שעסקו בנושא. הוא אפילו לא טוען שיש לו ממצא חדש או ראיה כלשהי, אלא פשוט שיקול דעתו שונה והבנתו את המקורות אחרת, וכך הוא מציג מצג שוא כאילו עכשיו הלכתית האשה מותרת. אז זהו שלא. לפסק הדין אין כל משקל לא חוקי ולא הלכתי, ואם האשה תסמוך עליו ותיצור קשר עם גבר אחר - זה לא שונה בכהוא זה מכל אשה עגונה מסכנה שאינה עומדת בניסיון ויוצרת קשר עם גבר אחר כאשר היא עודנה אשת איש לכל דבר. 

בפסק הדין הארוך, כשמונים עמודים, אין כל חדש, חוץ מחידוש הלכתי סביב עמוד 40 שהמקרה הזה והדומים לו נכנסים לקטגוריה של 'מקח טעות', בניגוד לדעת כל הפוסקים. אין כאן לא פריצת דרך ואפילו לא 'מדרון חלקלק' - זהו פסק דין מוטעה, חסר כל משמעות ובלתי קביל בעליל, וחוץ מאשר כמה כותרות הוא לא יביא תועלת לאיש, גם לא לאותה מעוכבת גט מסכנה. אולם על פי השמועה יתכן שהוא יועיל לבעלה שבכלא - נמסר שהאישה שוקלת לבטל את תביעת הגירושין נגד בעלה - שהרי היא 'גרושה' כבר, ואז לא תהיה עילה להשאיר אותו במאסר, וכך יהיה חוטא נשכר. האם זה מה שרצה להרוויח פרופ' שפרבר מפריצת הגדר שלו? מסופקני.