לפני שבר גאון

הנה ימים באים, וניגש הקוצר בזורע הבלהות. כבוד האדם וחירותו אכן ינצחו את החושך

פרופ´ הלל ויס , ל' בסיון תשע"ח

הלל וייס
הלל וייס
צילום: עצמי

ששה ראשי מוסד קוננו על המצב הנורא שבה נמצאת מדינת ישראל. רובם ככולם נבאו שאין סכנה מאיראן.

רבים מראשי השב"כ נתפסים כשמכנסיהם המופשלות אחוזות בכתפיותיהם הן מחמת שומן עודף והן כדי שלא ישמטו ויגלה קלונם ברבים. חגורתם כבר תפוסה ואחוזה בתנועות השבאח שבה הם נוקטים כלפי ערבים כיהודים.

זאת, להגיע להישגיהם המופלאים כמו חקירת ראש הממשלה עתירת התיקים בדומה לחקירת הקטין שרק שמו אסור בפרסום אבל עינויו המתמשך מותר וכל אמצעי דמיוני כמו חטיפת אביו הרב כדי להפעיל לחץ על העצור להודות במה שלא עשה - כשר.

כמו ביום רצח של ערבי לידו כדי להפחידו. שלא לדבר על חברו  הבוגר עמירם בן אוליאל, האסור כמוהו בפרשת דומא מזה שלוש שנים, ללא משפט, בזמן שההצתות בדומא אינן פוסקות. הכל למען כבוד האדם וחירותו.

אמנם אין להכחיש שאנשי השב"כ עושים ימים כלילות להסיר מעל עם ישראל פצצות מתקתקות ואנו כמובן חייבים להם את חיינו, ובזכות זאת הם יכולים לעשות ככל העולה על רוחם ללא חשש ממערכת המשפט התומכת והנתמכת באינדוקטורינציות ממומנות מאילת ועד מטולה ומוגנות בינתיים מתביעות אישיות. שיכרון החושים וההצלחה הזמנית מוליכים לביטחון יתר, כי שירותי הביטחון הם מעל הכל. דוד בן גוריון ציין מהי סכנתה של מדינה ששירותי הביטחון שלה איבדו את הברקסים והמתנהלים ללא פיקוח פרלמנטרי אמיתי.

הנה ימים באים, וניגש הקוצר בזורע הבלהות. כבוד האדם וחירותו אכן ינצחו את החושך. מי שהיום חש מוגן יחוש את נחת זרועה של ההיסטוריה במשפטה ללא רחם. להיכן הגיע העם היהודי משניתנה לו מדינה! מדינה חילונית דמוקרטית, הרודפת את יהודיה הדתיים כאוכרנא, כ-ק.ג.ב., כסי-איי-אי וכשאר ארגוני הביטחון ברומניה ובגרמניה המזרחית.

הנה הציונות: עם ככל העמים ומדינה ככל המדינות. אנו ברוך השם כבר נורמליים. עובדה! הכל אמת לשאטה. הרי במה יהודים אנו אם לא בכוח הבריונות. השימוש ביהודים חובשי כיפות קטנטנות וענקיות זהו תכסיס מגונה ופרובינציאלי המנצל את מחליפי כסא ה' בכסא בכנסת.

שפעת חובשי הכיפות המקורבים לראש הממשלה, בעלי התפקידים שנבחרו על ידו ובהסכמתו משיבים לו כגמולו בעודף יושרה מופגנת, בניסיונות הדחה בלתי פוסקים, ואילו ראש הממשלה עצמו שתחת שלטונו נעשית כל הרעה הזאת מוחא עדיין כפים לעצמו.

לא לעולם חוסן.