הערת שוליים

אבינועם הרש , ה' בתמוז תשע"ח

אבינועם הרש
אבינועם הרש
עצמי

השבוע סיימתי להקליד את התעודות ותסיים שנת הלימודים עבור תלמידי החטיבה העל יסודיים:

הם יגיעו לביתם וייתקלו מן הסתם בהורים שישר יישאו מבטם לעבר התעודה, הציונים והכי חשוב: הערות שכתב להם המחנך וכתבו להם המורים.

ובכל פעם שאני מקליד את הערה לתעודה אני נזכר איך לפני יותר מ20 שנה המחנך היקר והאהוב שלי, הרב אילן דנינו ז"ל כתב לי מכתב שלם בנוסף לתעודה מדוע הוא מאמין בי ופירט את התכונות הטובות שלי ועד כמה שלדעתו יש לי פוטנציאל גדול

ובכל פעם שהגיעה תקופה שהרגשתי איך שמנהרת החיים סוגרת עליי ואני נשאב לחור שחור וגדול של עצבות אמא שלי הייתי הולכת במיוחד למזנון שלנו מעץ ומוציאה אותו מתוך שקית בדחילו ורחימו את המכתב הזה שעליו היא שמרה מכל משמר כמו יין יקר שמשתבח עם הזמן והתחילה להקריא לי אותו ובכל פעם מחדש הפיח בי המכתב הזה חיים ותקווה כמו משאף לחולה אסטמה ורק אז הבנתי שמצד האמת נמצאה הנוסחה הנכונה בין ההערות והעצמה של התלמידים לבין הציונים.

לצד התעודה והברברת הרגילה של אנגלית מתמטיקה וכל מיני מקצועות שהתלמיד יורק דם בכדי לגלות שהוא במקרה הטוב כמעט טוב מאוד בהם אתה צריך להגיש מכתב יפה ומהודר ונפרד וגדול שבו אתה מפרט לתלמיד שלך את כל התכונות הנהדרות שלו ומסביר לו במילים אחרות מדוע רק בשבילו נברא העולם!

ואחרי שאתה יוצא ידי חובת משרד החינוך ומסיים לדלקם לו את הציונים שלו אתה מניח את התעודה ואז מסתכל לו בלבן של העיניים ואומר לו:

"ועכשיו יקירי, עכשיו הגענו לדבר האמיתי והחשוב באמת: המכתב האישי שכתבתי לך ושאותו אני רוצה שתיקח איתך הלאה, למשך שאר החיים שלך כי הוא מראה מה אני חושב עליך"

ואז התלמיד יניח בצד את התעודה, ייקח את המכתב ויגלה מדוע הוא צריך בכלל לקום בבוקר ולמה יש בחוץ עולם שמחכה רק לו ולתכונות הייחודיות שלו שיעזרו לו למלא את השליחות שלו בעולם

ואם הוא חכם או שיש לו אמא חכמה הוא יכניס את המכתב הזה לתוך שקית ויטמון אותו כמו יין יקר שמשתבח עם הזמן בתוך המזנון של הבית שלו מעץ ובימים שאין בהם חפץ והוא שכח בשביל מה לו בכלל לקום בבוקר ומי בכלל צריך אותו בעולם הזה, היא תיגש לשם בעיניים דומעות ותגיש לו את המכתב הזה וכמו חולה אסטמה הוא ישאף ממנו ונפשו תחיה מחדש.