את עשיית הצדק יש לרדוף בדרכי צדק

ההחלטה לפסול את הודאות הנאשמים בפרשת דומא היא ביטוי מובהק לערכיה הדמוקרטים והיהודים של ישראל

הרב ד"ר חיים שיין , ז' בתמוז תשע"ח

צילום: באדיבות המצולם

החלטת הרכב השופטים בבית המשפט המחוזי מרכז, בראשות סגנית הנשיא רות לורך, שלפיה ההודאות שהוצאו מנאשמי ההצתה בכפר דומא - אגב שימוש באמצעים פסולים - לא יתקבלו, היא ביטוי מובהק להיות ערכיה של מדינת ישראל יהודיים ודמוקרטיים.

ערכים שנותנים ביטוי לכבוד האדם, לזכות לחקירה הוגנת ולסבירות האמצעים שבהם משתמשים חוקרי משטרה ושב"כ.

ערכים שיש להקפיד עליהם גם כשמדובר בחשודים בביצוע עבירות מהחמורות ביותר בחוק העונשין, כמו אלה שביצעו את זריקת בקבוקי התבערה על בית משפחת דוואבשה וגרמו למותם של שלושה מבני המשפחה.

בתיקי חקירה בעלי חשיפה ציבורית רחבה, יש לחוקרים לעיתים תוספת אמביציה על מנת לסיים את החקירה ולהביא את האשמים לדין. עבודת החוקרים תחת זכוכית מגדלת של התקשורת והציבור עלולה ליצור אצלם את הצידוק לסטות מנוהלי חקירה מקובלים וליישם שיטות מגוונות שעומדות בסתירה לערכי יסוד בחברה מתוקנת.

כך לדוגמה מגייסים עדי מדינה מפוקפקים שמקבלים טובות הנאה תמוהות בתמורה לעדות מפלילה לכאורה, או ביצוע טלטולים, מניעת שינה, "כריעת צפרדע" ותנוחות עינוי, על מנת לגרום לנחקרים להודות. מעבר לפגיעה בכבוד האדם, קיים גם חשש סביר ומוכח שנחקרים יודו במה שלא ביצעו ובלבד שתיפסק ההתעללות ויחדלו העינויים.

המציאות הביטחונית שבה מצויה מדינת ישראל מאז הקמתה מעוררת דילמות מוסריות וערכיות קשות ומורכבות. במדינות רבות בעולם אין כלל הבנה לאתגרים המבצעיים והמוסריים כשישראל נאלצת לפעול מול מחבלים שפלים שכל רצונם לזרוע הרג וייאוש.

לצערי, בעשורים האחרונים התרחבה ההתמודדות גם אל מול יהודים שהחליטו לקחת את החוק לידיהם ולגבות תג מחיר. זוהי התמודדות שמעמידה את רשויות אכיפת החוק בפני אתגרים לא פשוטים. עם זאת, חשוב לזכור כי מבחנה של הדמוקרטיה הוא בעיקר בהתמודדות עם מקרי קיצון צובטי לב. מקרים אלו הם לב ליבה של הדמוקרטיה.

כבר בשנת תשמ"ח (1987) בדו"ח ועדת החקירה בראשות השופט בדימוס משה לנדוי, לעניין שיטות החקירה של השב"כ בנושא פעילות חבלנית עוינת, נקבעו אמות מידה מפורטות לביצוע חקירות. עקרונות אלו אומצו בבית המשפט העליון בבג"ץ 5100/94 בעתירת הוועד הציבורי נגד עינויים. בית המשפט קבע בהרכב מורחב כי רק כאשר יש הכרח ממשי להגן על חיי אדם, כלומר צורך סיכולי, אפשר להפעיל לחץ פסיכולוגי ומידה מתונה של לחץ פיזי מתון שאין בו התעללות או עינוי.

אנשי השב"כ בחקירת חשודי ההצתה בכפר דומא לא הפנימו ככל הנראה את משמעות פסקי הדין של בית המשפט העליון בנושא חקירות חשודים. לכן חשוב מאוד שבית המשפט ביטל את ההודאות שנגבו בניגוד להנחיות ולפסקי הדין. גם את הצדק צריך לרדוף בצדק.

עם זאת, חשוב לזכור שהמאבק בטרור על כל סוגיו לא הסתיים. יונות השלום התעופפו גם מעשן השרפות בדרום, ועלי הזית שהיו בפיהן נחרכו. טוב עשה בית המשפט בכך שלא נתן להחלטתו משמעות גורפת. כל תוצאת חקירה שיש בה צורך סיכולי תיבדק לגופה.

באדיבות "ישראל היום"