הגנה על שדותינו מפני החוק הבינלאומי

ד"ר רון בריימן , י"א בתמוז תשע"ח

עצמי

יוסי ביילין, האיש שהצעיד את מדינת ישראל אל תהום ("שלום") אוסלו ואל מלחמת אוסלו, האיש שבמדינה מתוקנת היה מסתגר בביתו וממתין לזימון לוועדת חקירה ממלכתית בעניין הנסיבות שהובילו לארוכה במלחמות ישראל, שאת פירות הבאושים שלה אנו אוכלים כבר רבע מאה – האיש הזה הפך להיות בעל טור בעיתון הנפוץ בישראל, ומעל דפיו הוא ממשיך את הגיגיו המנותקים מן המציאות.

לאחרונה (19.06.13) יוסי ביילין פרסם ב"ישראל היום" מאמר תחת הכותרת "הגנה על שדותינו מול החוק הבינלאומי", בשעה שהנושא האמיתי הוא הגנה על שדותינו מפני החוק הבינלאומי, "החוק" שקובע למעשה שליהודים אין זכות להגן על עצמם מפני היורים בהם, המציתים את שדותיהם והמאיימים להפיל את הגדר ולפלוש לישראל דרך הגדר, מתחתיה ו/או מעליה. כל אלה קרויים בכינוי ההזוי "מפגינים" בשעה שהם לוחמים של האויב ו/או בשר התותחים שלו, ללא קשר לגילם ו/או למינם.

העימות הוא אכן לא-סימטרי. מצד אחד ישנו האויב הערבי הזוכה לגיבוי של "החוק הבינלאומי", של תקשורת אנטי-ישראלית ושל גורמים אנטישמיים ואוטו-אנטישמיים, בעולם וגם בישראל. מצד שני נמצאת ישראל המפעילה את חייליה כשידיהם כבולות ונשקם נצור, שמא ייהרג מי מבין הקמים עליה לפגוע בריבונותה ולהצית את שדותיה. אין זה כלל מובן מאליו שישראל היא הצד החזק במלחמה (לא עימות) הבלתי סימטרית המתנהלת נגדה בחוכמה וביעילות על-ידי התאומים עבאס/חמאס ותומכיהם, באירופה וגם בקרבנו.

יוסי ביילין שופך את קצפו על התנועה הקיבוצית ש"הודיעה שתוביל את המאבק הציבורי לשינוי הוראות צה"ל לפתיחה באש, זאת כדי לשים קץ לתופעת העפיפונים הבוערים". יוסי ביילין קובל על כך "שדווקא התנועה הקיבוצית, שידעה ימים של מאבקים למען נושאים מוסריים והומניטריים, תמצא עצמה בחזית המאבק לקביעת כללים המנוגדים לחוק הבינלאומי".

נושאים מוסריים והומניטריים? לא נשכח את ולא נסלח על צהלותיהם של בני התנועה הקיבוצית שמחאו כפיים לנוכח אוטובוסי הגירוש מרצועת עזה, וכיום עיניהם כלות לנוכח שדותיהם הבוערים, תוצאותיו הצפויות מראש של הפשע שבוצע נגד אחיהם.

יוסי ביילין קובע בצדק "שהאמנות והדינים הבינלאומיים נוצרו, רובם ככולם, לפני עשרות שנים – וחלקם לפני יותר ממאה שנה – והם מתייחסים להפרדה ברורה בין חזית לעורף, בין חיילים לאזרחים, ואינם מותאמים למצב שבו העורף הוא החזית והאזרחים הם הלוחמים". דברים כדורבנות: האזרחים הם הלוחמים, ובאזרחי/לוחמי האויב יש לפגוע כדי להרוג. אפילו "איש מוסר" כיוסי ביילין קבע שהחוק הבינלאומי אינו מותאם למצב שמולו ניצבת מדינת ישראל על אזרחיה ועל לוחמיה.

ואמנם, אין זה מוסרי והומניטרי לקשור את ידיהם של החיילים לנוכח תוקפנותו של האויב בשלל אמצעים שנועדו להזיק ולקטול. אין זה מוסרי והומניטרי לחוס על אויב שהופך אפילו גופות חיילים לנשק ולאמצעי סחיטה בלתי אנושי.