תל אביב היא עיר יהודית
תל אביב היא עיר יהודית

אין איפה ואיפה בין אחיות. ככה זה כשאוהבים. כל ערי ישראל יקרות ורמות מעלה, ואני נעלבת עבורך, עיר ילדותי, כששמים אותך בשורה השנייה.

אומרים כי בתל אביב ניתן כנראה להכיל את הופעתה הבוטה של הדרת הדת. בסך הכול, הרי את בת חורגת...

אולי שכחו שם לרגע שבחוצותייך שוכנות חמש ישיבות, 600 בתי כנסת, 8 גרעינים תורניים, 20 מקוואות, מדרשות, כוללים, ומרכזים רוחניים. אולי שכחו שם לספור את הכיפות, הציציות, והמטפחות שמספרם רק הולך ועולה בתור הנדסי. ואולי לא. כי זה ממש לא משנה.

אחותך ירושלים, היא כבר סיפור אחר. שם המרחב הציבורי מכופף את ראשו לטובת ערכים קדושים. אבל כשהאיזון מופר בבוטות, ומגרשים שליח חב"ד שמניח דוכן של הנחת תפילין, אומרים הם 'ירושלים זה לא תל אביב'... בעיני, הפשע הוא אותו פשע, בין אם מדובר בירושלים ובין אם מדובר בתל אביב. וכך לגבי הכנס הגדול של חב"ד בכיכר מלכי ישראל ש'מאיים' על המרחב הציבורי. זו אף זו עיר יהודית.

דווקא יש לי חבר מירושלים ויש לו חברה מרמת אביב. וכל ארץ ישראל אחת היא.

בגיל 14 פגשתי בך לראשונה. נישקתי את אדמתך.

עליתי עם הוריי ואחיי ארצה מהעיר ניו יורק, והגענו הישר לבית עולים ברמת אביב. אבי קבל משרה כמרצה באוניברסיטה, ולכן הוא קבע את מושבנו שם. הוא עזב קהילה, ומשפחה, ומעמד, ושכנים טובים אך לרגע לא היה פקפוק בליבו שזאת זכות עצומה לעלות ארצה למרות כל הקשיים.

לא אהבתי את רמת אביב. השבת הזנוחה, הצניעות העלובה, השממה הרוחנית ששרתה בליבה של עיר. אך כשהייתי 'מלינה' על העיר תל-אביב שהייתה חסרה רוחניות ויהדות [עוד לפני שהעיר שינתה את פניה במידה רבה], היה אבי שר לי  בקולו הענוג, שיר ישן נושן על העיר תל-אביב שהיה חביב עליו ביותר:

תל-אביב היא עיר יהודית שכולה ישראל

יהודים בה גם העשיר וגם הפועל

טוב לחיות בתל-אביב בארץ ישראל

טוב לחיות ולחכות לביאת הגואל

שַבחי והודי לתל-אביב

החביבה לנו מכל חביב

עד היום אני מצליחה בקושי להתחבר לעיר תל אביב, שם גדלתי, וילדי אומרים שיש בזה שמץ מחטא המרגלים, ואולי הם צודקים... אך את ארץ ישראל אני באמת אוהבת, ועבור כל הון שבעולם לא אשתכנע לצאת אף ליממה אחת מתחומי ארץ הקודש. עם חינוך כמו שקיבלתי זה כמעט מובן מאליו...זקפי קומתך, עיר ילדותי. כי בא אורך.