אין עוד מלבדו

הרב יוסי יזדי , י"ד בתמוז תשע"ח

יוסי יזדי
יוסי יזדי
צילום: עצמי

בפרשה שלנו אנו מוצאים שבלק ביקש מבלעם לקלל את עם ישראל, כותב הזוהר הקדוש שבלק ובלעם היו מכשפים וכוחו של בלק היה במעשה וכוחו של בלעם היה בפיו.

כותב הרב הקדוש רבי מאיר מדז'יקוב זיע"א (שהשבוע חל יום פטירתו) בספרו 'אמרי נועם' שלכן קרא בלק לבלעם, כי ידע שבמעשה כישוף אי אפשר לו להתגבר על בני ישראל מפני שיש להם את כוח השבת. וחכמינו הקדושים אמרו (גמרא סנהדרין) "בעלת אוב לא נענית בשבת", כי בכוח השבת מתבטלים מעשה כשפים.

ומביא רמז לכך מספר יצירה "המליך אות ת וברא בו את השבת", 'תיו' עולה בגימטריה 'כישוף', להורות שבשבת מתבטל כוח הכישוף. ולכן בלק ידע כי בני ישראל אשר שומרים שבת, לא יהיה לו כוח לעשות להם מעשה בפועל.

כל השבוע בימי המעשה האדם שרוי בתוך 'עלמא דשקרא' המביא את האדם לידי שכחה מהתכלית ומהאמת, אבל בבואה של שבת קודש הרי נעשה האדם לעד על מעשה בראשית, כי בשבת קודש מתמלא האדם אמונה בה'.

בעדות כתוב בתורה (פרשת ויקרא) "או ראה או ידע" ודורש השפת אמת זיע"א שהעדות של יהודי על הבורא הוא ממה שכתוב "אתה הראת לדעת - אין עוד מלבדו", וכך אנו עדים על הבורא.

בשבת קודש באים לידי ידיעה וראיה כפי שכתוב "ראו כי ה' נתן לכם את השבת", "לדעת כי אני ה' מקדשכם", ולכן בשבת קודש נעשים עדים על הבורא יתברך.

נמצא, כי בשבת מתברר אצל האדם ה'אין עוד מלבדו'. האדם זוכר כי 'אתה מחייה את כולם' והכול נברא על ידי הבורא יתברך שמו וממילא אין לכשפים שליטה בשבת.

שבת גימטריה ז"ך פעמים שם הוי"ה (שבע מאות ושתיים), בשבת מזדככת הידיעה של האדם אשר ה' יתברך הוא המהווה את הבריאה בכול רגע ורגע, והוא היה הווה ויהיה.

בלק ידע כי בני ישראל דבקים בשבת קודש, כל השבוע מושפע משבת. לדור המדבר היה כל השבוע קשר להשבת כי בכוח השבת ירד להם המן וכך היו דבקים בשבת קודש בתוך כל ששת ימי המעשה.

ולכן שלח בלק לבלעם, ומרמז ה'אמרי נועם' כי 'בלק בן ציפור' ו'בלעם' אותה גימטריה של 'שבת'.

בלק התעקש שבלעם דווקא יבוא עם כישוף בכוח פיו, כי השביתה בשבת הוא במעשה שלא עושים מלאכה, ועל ידי זה אפשר לבטל את הכישוף רק בעולם העשייה, אבל כישוף שנובע מדיבור חשב בלק שיוכל לשלוט על בני ישראל.

אבל הוא לא ידע כי עם ישראל עם קודש שומרים את השבת גם בדיבור כפי שכתוב "ודבר דבר, שלא יהיה דיבורך של שבת כדיבורך של חול" וממילא אין לו שום יכולת עלינו כלל.

כותב בעל התניא זיע"א כי הכוונה הפנימית של השביתה בשבת היא השביתה מדיבור, וזה לשונו הטהור "בכל המצוות יש פנימיות וחיצוניות, חיצוניות השבת היא השביתה מעשייה גשמית כמו ששבת ה' מעשות שמיים וארץ גשמיים.

בחינת 'זכור' בפנימיות השבת היא, הכוונה בתפילות השבת ובתלמוד תורה, לדבקה בה' אחד כמו שכתוב 'שבת לה' אלוקיך'.

ובחינת 'שמור' בפנימיות היא, השביתה מדיבורים גשמיים כמו ששבת ה' מעשרה מאמרות שנבראו בהם שמיים וארץ גשמיים".

כותב הזוהר הקדוש בלעם ובלק הם כוחו של עמלק, האותיות האחרונות של 'בלעם בלק' יוצא צירוף 'עמלק'. והם היו מכשפים כמותו, דבקים בעולם השקר והדמיון של עולם הזה, ורק בזכות שבני ישראל האמנו באמונה מוחלטת ש'אין עוד מלבדו' לא יכלו להרע להם.

ועוד כותב ה'אמרי נועם' דבר נפלא כי 'אין עוד מלבדו' יש בו האותיות 'בלעם', ושאר האותיות הנותרים עולים בגימטריה 'אף', כי בלעם ידע הרגע באפו שהקב"ה זועם כמו שאמרו חז"ל (גמרא ברכות) וזכות הידיעה ש'אין עוד מלבדו' מבטלת כוחו וכשפיו של אותו רשע. 

ולכן ראוי לנו לנצל את המתנה טובה שקיבלנו מבית גנזיו של מלך מלכי המלכים לעסוק בתורה ותפילה, להתחזק בשבת קודש באמונה פשוטה ותמימה בבורא עולם שאין בלעדיו יתברך, באופן שניקח אתנו להמשך השבוע את הידיעה והביטחון ש'אין עוד מלבדו' כפשוטו, שהכול זה אלוקות ואלוקות זה הכול, והקב"ה נמצא איתי עמי ואצלי בכל זמן ומקום.

וזוהי הסגולה הכי טובה להינצל מכול מיני פחדים ודמיונות כפי שכותב ה'נפש החיים' זיע"א שעל ידי שהאדם מעמיק בידיעה ש'אין עוד מלבדו' כך זוכה להיות נכלל באין סוף ברוך הוא ולהינצל מכשפים ודינים של היצר הרע, רק נהנה ומתענג על זיו השכינה אשר זה הגן עדן פה בזה העולם.