ספורט לאומי חדש: ריסוק הרבנות

הסדרת כל ענייני הדת תחת אחריות הרבנות הראשית היא הדרך היחידה לחזק את זהותה היהודית של ישראל ולמנוע דריסת רגל מהמנסים להחלישה.

יהודה ולד , ט"ו בתמוז תשע"ח

יהודה ולד
יהודה ולד
צילום: הלל מאיר

יש לי בשבילכם בשורות טובות ורעות. הבשורות הטובות הן שחתונה כהלכתה היא כנראה הדבר האחרון שמעניין את אנשי מיזם "הנישואין הפרטיים" עליו פורסם השבוע. הבשורות הרעות הן, שמדובר במהלך הרבה יותר חמור ובעייתי שסופו לפגוע בכולנו.

אין זה חדש שיש מיעוט קטן בקרב הציבור הישראלי שמתחתן לא דרך הרבנות, אך הפתרון שהוצג שמבקש למסד את המערך הזה ולהציג אותו כאלטרנטיבה למערך רישום הנישואין הממלכתי המנוהל ע"פ חוק ע"י הרבנות הראשית, הוא חלק ממערכה גדולה הרבה יותר מאשר שיפור שירותי הנישואין בישראל.

רק לפני כמה ימים היה זה הגיור ששימש אמתלה לכך, כשהוועדה בראשות משה ניסים הגישה לראש הממשלה את המלצותיה לרפורמה בענייני הגיור. בשורה התחתונה, גם במקרה דנן, הפתרון שהוצג הוא הוצאת נושא הגיור מידי הרבנות הראשית והקמת רשות עצמאית שתנהל את הנושא תוך הכרה בגיורים רפורמים שנעשים בחו"ל.

זה לא נגמר בכך. לפני כמה שבועות היה ניסיון דומה בעניין הכשרות, כשבשם יומרות לשיפור מערך הכשרות הקים ארגון מסוים מערכת כשרות פרטית. זה במקביל לכך שהדיון בפתיחת מערכת כשרות לכלל הגופים הפרטיים המעוניינים בכך עדיין עומד לפתחו של בג"צ. לכך מצטרף בית דין פרטי שזה מכבר הפקיע בהובלת ארגוני פמיניזם ו"יהדות מתחדשת" קידושין של מסורבת גט.

בכל אחד מן המקרים נשמעה אותה טענה: "הפתרון המוצע יוביל לשיפור המערכת כולה". מכיון שבסוף כולנו רוצים שמערכות הדת תשתפרנה, לכאורה יש מקום לבחון טענה זו באופן ענייני, ואם אכן כך הוא ראוי לעודד אותו.

אלא שמי שירים קצת את המבט ויסתכל על התמונה המלאה יזהה שיש פה מערכה גדולה ומשמעותית הרבה יותר. הדיון פה הוא כלל לא על גיור, כשרות או נישואין. הדיון כאן הוא על יהדות ממלכתית. ברוח ימי המונדיאל נדמה שבישראל המציאו ספורט לאומי חדש – ריסוק הרבנות הראשית. המרסק יותר מתפרסם יותר.

שלוש נקודות מרכזיות הופכות את המהלך הזה לסכנה אמתית לזהותה היהודית של המדינה.

הראשונה והעקרונית היא - האם במדינת ישראל מערכות הדת יהיו ממלכתיות ויתנהלו כמסורת ישראל מזה אלפי שנים תחת המוסד החשוב שהקים הרב אברהם יצחק הכהן קוק לשם הענין- הרבנות הראשית, או שנחזור כולנו למצב שהיה קיים כשהיינו בגלות, לעיירות בפולין או לכפרים במרוקו, כשכל קהילה ניהלה את חייה הדתיים לעצמה, כל רב פסק לעצמו ולקהלו כפי שיראה לו, כל רב החליט מי יהודי ומי לא, מי גרושה ומי נשואה, מה כשר ומה טרף. כיצד ינהגו שאר היהודים - זה כבר מחוץ לתחום אחריותו. המהלך הזה שמקדמים מספר ארגונים הוא סכנה אמיתית למדינת ישראל כמדינה יהודית. הניסיון בשם הייעול והתיקון להרוס את כל מוסד הדת הממלכתית הופך את מדינת ישראל למדינה חילונית עם חופש דת למי שמעוניין בכך.

הנקודה השנייה היא שיש פה אקט של כפייה מצד מספר רבנים שדרכם ההלכתית לא התקבלה בקרב עולם התורה ובקרב רוב ככל רבני ישראל. ברגע שלא מסכימים לקבל את דעתם, בהתכחשות מוחלטת לכלל 'אחרי רבים להטות' הם שוברים את הכלים ומובילים מהלכים נגד רצונם של רוב אזרחי ישראל.

הנקודה השלישית והמאוד מטרידה היא מי תומך באותם מיזמים. המיזמים הללו נתמכים באופן מאוד משמעותי על יד הקרן החדשה לישראל, ארגוני שמאל רדיקאליים וארגונים רפורמים. האם לארגון החילוני קיצוני "ישראל חופשית" באמת חשוב שאנשים ישמרו יותר כשרות או שהגיור יהיה לאור ההלכה היהודית?

האם לארגונים הרפורמים חשוב שהנישואין בישראל יהיו לאור המסורת? או שמא כולם מזהים את מה שאנו מעדיפים לעצום מולו עיניים - שריסוק הרבנות הראשית הוא צעד חשוב כחלק מהפיכת מדינת ישראל למדינת כל אזרחיה .

המענה למאבק זה חייב להיות כולל ולא פרטני. החשיבות של הסדרת כל ענייני הדת תחת אחריותה של הרבנות הראשית היא הדרך היחידה לחזק את זהותה היהודית של המדינה ולמנוע דריסת רגל מהמנסים להחלישה.

בואו נודה על האמת, בתוך עמי אני יושב. אכן ישנם בעיות ותקלות גם ברבנות הראשית. אין חולק על כך. אולם, כפי שוודאי אף אחד לא ישער בנפשו להקים מליציות פרטיות אלטרנטיביות לצה"ל על אף שבכל שנה מפורסם דו"ח קשה ביותר של נציב קבילות החיילים, האחרון פורסם אך השבוע, כך גם בענייני הדת. מי שחפץ באמת בתיקון ובשיפור המערכות השונות צריך לחזק ולא להרוס, לא לקבול על הרשעה אלא להוסיף טוב. יש לדרוש שינוי ותיקון מתוך המערכת של הרבנות הראשית אך לא לרסק אותה. זה ירסק את כולנו.

הכותב הינו ראש מטה מפלגת האיחוד הלאומי