לא תנאף -OUT

אז מה נשאר לנו מהנישואין של בג"ץ ?מה המשמעות של חתונה? אם אין מחוייבות וכל רגע ניתן להפר את הנאמנות הזוגית?

הרב יאיר קרטמן , כ' בתמוז תשע"ח

הרב יאיר קרטמן
הרב יאיר קרטמן
צילום: עצמי

השנה היא שנת תשנ"ב, בכנסת מוגש  חוק ייסוד, כבוד האדם וחירותו. "..הוא הראשון בתולדות החקיקה במדינת ישראל שבו נאמר כי ערכיה של מדינת ישראל הם ערכים של מדינה יהודית" - שיבח אחד מהחכ"ים הדתיים את החוק, הוא ודאי לא העלה על דעתו, כי החוק הזה ישמש להרס אחת מאבני היסוד היהודיים - המשפחה היהודית.

על פי התורה, הנישואין הם מחויבות. המחויבות הופכת אנשים חסרים ובודדים, גבר ואשה ,לישות אחת 'צלם אלוקים'. התורה  מתארת את בריאתו של האדם: "זכר ונקבה ברא אותם... ויקרא שמם אדם" רק משהם נישאים הם קרויים אדם. הדרך להגיע אל ההגדרה המחודשת הזו עוברת  דרך ההוראה האלוקית 'והיו לבשר אחד'. הקשר ביניהם והמחויבות שכוללים את כל מעגלי האישיות: הרוחני הרגשי הפיזי והחיבור ביניהם להולדת צאצאים, הם המביאים לידי ביטוי ומאפשרים את ההגדרה המחודשת שלהם כצלם אלוקים. הביטוי האיסורי להגדרות אלו הוא הציווי האלוקי 'לא תנאף'. התורה רואה בניאוף את הפרת המחוייבות הבוטה ביותר.

את מה שהתורה רואה אור בית המשפט העליון רואה חושך.

בית המשפט העליון רואה במחויבות לאישות סתירה מובנית  לתפיסת עולמו: "על בית-משפט זה, כנושא הדגל של זכויות האדם וחופש הפרט במדינת ישראל, לעמוד ולהכריז בקול, כי בכל עת ובכל שעה מותר לו לאדם להחליט מה ייעשה בנפשו ובגופו", כתב השופט ג'ובראן.

"מוסד הנישואין נתפס כקשר חופשי בין שני יחידים, אישיותם הנבדלת של בני הזוג אינה מתבטלת מפני מוסד הנישואין, והיא אינה נבלעת בו", כתב אהרון ברק.

"קשר הנישואין אינו יוצר בעלות על גופו ורצונותיו של בן הזוג, ומשבחרה אשת המערער מרצונה החופשי לקיים קשר רומנטי עם אחר, אין לבן הזוג הנבגד עילה וזכות תביעה כנגד בן זוגו של האחר... המשפט אינו מכיר בעוולת ניאוף ביחסים בין בני הזוג עצמם", הוסיף וכתב השופט יהודה פרגו.  

במילים פשוטות 'לא תנאף - OUT'

החוק הבסיסי במדינת ישראל נותן לדין הדתי את הסמכות בהגדרת המשפחה. כיצד אם כן הגדרת המשפחה עברה מהדין הדתי לידי בית המשפט העליון?כיצד הפכה המשפחה מ'איחוד' למערכת של  נפרדות משפטית? התהליך המשפטי לא התחולל ביום אחד, ארבעה ציוני דרך מרכזיים אפשרו את המהפכה:

ראשית התהליך כללה את חילון המשפחה, מדיני המעמד האישי שנידון בדין הדתי, הפך בית המשפט את הדיון במשפחה לדיון בדיני החוזים, לאחר מכן אימץ בית המשפט העליון את התפיסה כי הגדרת המשפחה מוגדרת על פי תפיסותיו של 'הציבור הנאור', בנוסף אימץ בית המשפט את הזכויות שניתנו בדיעבד לידועים בציבור כהכרה חוקית למשפחתיות חוץ יהודית ולבסוף משהחלה השפעתו של חוק יסוד 'כבוד האדם וחירותו' הפכה הנאמנות המשפחתית והמחויבות הזוגית לסותרת את עיקרי האמונה המשפטית.

בצורה חריפה וישירה, התנהל לו העימות הערכי בין תפיסת התורה של 'והיו לבשר אחד','זכר ונקבה בראם' לבין תפיסת  'הנפרדות המשפטית'.

אז מה נשאר לנו מהנישואין של בג"ץ ?מה המשמעות של חתונה? אם אין מחוייבות וכל רגע ניתן להפר את הנאמנות הזוגי?

כמה אור יש לנו בהגדרות של התורה. המשפחה היהודית היא פרויקט מוצלח עם הוכחת הצלחה של אלפי שנים,לעומת זה, התפיסה הפרוגרסיבית  של המשפחה כבר מפילה חללים ביציבות המשפחתית ובנתוני הילודה. האיסור הנצחי 'לא תנאף', והגדרות התורה של 'צלם אלוקים' מתגלות שוב גם בעולם הממשי כמדויקות ביותר לטבע האנושי וכמביאות את העולם לתיקון וגאולה.

דברים אלו מבוססים על מחקר עיוני  של הרב יעקב יקיר, מנהל המחקר של מכון 'תורת המדינה' לקריאת המחקר המלא - לעיון לחצו כאן