השיבה שופטינו

הרב ברוך אפרתי , כ"ח בתמוז תשע"ח

הרב ברוך אפרתי
הרב ברוך אפרתי
צילום: עצמי

לאחר נדודי המדבר בפאתי ארץ ד', משה רבינו מפרט מפי הגבורה את גבולותיה ממערב עד קדם.

והנה מתנה התורה את השארותנו בא"י בשמירת שני תנאים בסיסיים- האחד חיצוני והאחד פנימי. הראשון, הוא הכיבוש המוחלט לבל נשאיר את גויי ארץ כנען - "וְהוֹרַשְׁתֶּם אֶת הָאָרֶץ וִישַׁבְתֶּם בָּהּ" ובאר רש"י - "והורשתם אותה מיושביה ואז וישבתם בה, תוכלו להתקיים בה, ואם לאו לא תוכלו להתקיים בה".

החלת השלטון הישראלי על הארץ הוא תנאי להישארותנו בה, תנאי חיצוני הניתן לקיום ע"י הרשות המבצעת הישראלית. 

והתנאי השני- "וְלֹא תַחֲנִיפוּ אֶת הָאָרֶץ אֲשֶׁר אַתֶּם בָּהּ", איסור לקיחת כופר ממון מאדם הנידון למיתה או גלות. זהו תנאי פנימי הקשור לאופיה של החברה הישראלית, כינון מערכת משפט באופן אלוקי של חושן המשפט והופעת הצדק והדין האלקי.

התורה מטעימה את האיסור לקחת כופר מן הרוצח- "כִּי הַדָּם הוּא יַחֲנִיף אֶת הָאָרֶץ, וְלָאָרֶץ לֹא יְכֻפַּר לַדָּם אֲשֶׁר שֻׁפַּךְ בָּהּ כִּי אִם בְּדַם שֹׁפְכוֹ".

משהעידו שני עדים ששפך פלוני דם, דינו מיתה ואין דינו כופר ממון. מדוע מבקשת התורה להמית את הרוצח ולא רק לכולאו או לקונסו? משום שהתורה מבקשת את הצדק, את הדין האלוקי, ולא רק את שמירת הסדר האזרחי. היא אינה מבקשת לשמור השקט הציבורי, אלא להביע את הצדק האלוקי בעולם המקיא ממחנה שכינת ישראל את הרוצח. לעשות צדק לשמו, עבור הופעת הצדק הנצחי עצמו ולא לתועלת אחרת.

שני תנאים אלו, הירושה והקמת מערכת משפט תורנית, בונים יחד את חוסנה של מדינתנו- קומת השלטון המדיני וקומת הזהות הישראלית האלוקית. שתי קומות אלו נדרשות ביתר שאת גם בימינו במדינת ישראל.

מערכת המשפט התורנית שונה ממערכת המשפט האזרחית דהיום. המערכת הנוכחית עומדת על יסוד החוק האזרחי, הנקבע בידי רוב בבית המחוקקים. עמוד התווך של החוק האזרחי הוא שמירת הסדר, וביטוי הערכים שהעם החליט שהם חשובים לו כרגע (דבר חיצוני המשתנה מעת לעת, ולעיתים באופן קוטבי כפי שקרה באירופה בשנות השלושים ערב מלחמת העולם).

לעומת זאת, המערכת המשפטית התורנית עומדת על יסודות אלוקיים הנעוצים בנשמת האומה ותת הכרתה, שאינם משתנים לפי מצב הרוח החיצוני של העם אלא לפי ההתגלות האלקית בסיני, ובבתי הדינים של הדיינים הכשרים לדון.

היא אינה מבקשת רק שקט וסדר אלא לעיתים את ההיפך - את הפרת הסדר והשקט, וגרימת עונש מזעזע שיכריע את הרשע. מערכת המשפט היא תעודת הזהות הלאומית שלנו- ממלכת כהנים של צדק אלקי, או מדינת כל אזרחיה של שמירת הסדר האזרחי.

הצלחת ירושת הארץ אינה תלויה רק בשאלת הריבונות עליה, אלא בעיקר בשאלת זהותה של המדינה הישראלית. האם מדינה זו היא אזרחית ביסודה ודתית בחיצוניותה? האם היא שואבת כוחה מהסכמת ההמון בלבד? האם עיקר מטרתה הוא בטחון ושלום? או שהיא מדינה של מלכות ישראל השואבת כוחה מהשראת השכינה בבתי הדינים ובהתגלות האלוקית, מדינה שערכיה התורניים עומדים בשורש ישותה.

הגיע זמננו להרים דגלנו, שאינו לאומי בעצם ודתי במקרה, אלא דגל שכולו קודש המחיה בשורשיו את המערכות כולם.

איננו מבקשים את שלימות הארץ וחיזוק הכלכלה בשל דחפים אזרחיים ככל עם ולשון, איננו מבקשים מדינה אזרחית רגילה עם דתיות סמלית. זהותנו שונה, היא זהות אלוקית, המבקשת להופיע את הרצון האלוקי ע"י המשפט הישראלי במציאות הארצית, ורק מכח זה אנו נדחפים להלחם על ארצנו ולשכלל אותה. 

בל נחניף את הארץ, הבה ניזהר שלא להיהפך למדינת כל אזרחיה- 'מדינת היהודים', במקום ממלכת כהנים- 'מדינה יהודית'.