אזלו התירוצים

ביטול חוק ההתנתקות הוא אמירה של ממשלת ישראל כי הגירוש מצפון השומרון היה שגיאה שיש לתקן, אולם ראש הממשלה לא מעוניין בזה.

שולי מועלם , כ"ח בתמוז תשע"ח

מתמודדת. מועלם
מתמודדת. מועלם
יח"צ

'תכנית ההתנתקות' מחוברת בתודעה הישראלית לעקירת חבל ההתיישבות המפואר ברצועת עזה. אולם מלבדם הוחרבו גם ארבעה יישובים בצפון השומרון: גנים, כדים, חומש ושא-נור.

הגירוש מיישובי צפון השומרון היה איוולת לשמה. יאיר נווה, שהיה באותם ימים אלוף פיקוד מרכז, אמר מספר פעמים כי לא היה בכך שום הצדקה ביטחונית או מדינית ושישראל רק ניזוקה מזה. אבל מה לעשות, אריק שרון היה באופוריה של התנתקות ועימו עדר של עיתונאים באופוריה.

כפי שלא היתה שום הצדקה לגירוש, כך אין שום הצדקה להשאיר אדמות אלו בשיממונם. אלו שטחי C  הנמצאים בבעלות ישראלית ותחת אחריות הצבא - כמו הבית שלי בנווה דניאל שבגוש עציון. ישראל יצאה מעזה אך מצפון השומרון נעקרו הישראלים. ישראל כמדינה עדיין שולטת בשטח.

מזה תקופה אני פועלת להביא לאישור בוועדת שרים לענייני חקיקה את החוק שיזמתי לביטול חוק ההתנתקות.

אבל למרות הסיסמאות על משילות הימין החוק המתבקש הזה זה לא מקודם. ראש ממשלת ישראל בנימין נתניהו פשוט לא רוצה את החוק הזה. לכל אורך הדרך ניסה למוסס את החוק בטענות שונות ותירוצים קלושים. ש"בדיוק בימים אלו" ישנה איזו עילה מדינית שבגללה אין להביא את החוק לאישור הממשלה - החל מדיבורים על ביקור מתוכנן של הנשיא האמריקני, דרך ביקורו בפועל, דיבורים על מעבר השגרירות לירושלים, עד לאירוע פתיחתה לפני מספר חודשים. אבל התירוצים אזלו ועדיין מלשכת ראש הממשלה פועלים מדי שבוע כדי שהחוק לא יעלה להצבעה בוועדת שרים לענייני חקיקה. השבוע חגגנו בר מצווה עם דחיית החוק בפעם ה 13.

'החוק ליישום תכנית ההתנתקות', מתייחס לשלושה רבדים. האחד ביצוע הגירוש, דבר שכבר בוצע לצערנו הרב. השני, מתן פיצויים למגורשים – גם זה בוצע. סעיף שלישי הוא איסור כניסת יהודים למרחבים אלו – סעיף שעדיין תקף ואותו החוק מבקש לבטל.

ואכן, המציאות החוקית כיום היא שליהודים אסור להסתובב במרחבי הישובים החרבים, על אף שהמקום בבעלות המדינה והאחריות הביטחונית איננה על הרשות הפלסטינית כי אם על צה"ל. מאז קיץ 2005 ועד היום לא חל בשטח המפונה שום שינוי מבחינת מעמד הקרקע.

אם כן מדוע חושש נתניהו מחוק שמשמעותו בפועל היא מתן חופש תנועה ליהודים במרחבים שנעקרו?

הסיבה פשוטה. מטרתו של החוק מבחינתנו היא לא רק לאפשר לאנשים לטייל שם ולקצר (משמעותית) את הנסיעה במרחבי השומרון. החשש הוא מהאמירה מעצם ביטולו של החוק ומההשלכות העתידיות שלו.

ביטול חוק ההתנתקות מצפון השומרון הוא אמירה של ממשלת ישראל כי הגירוש מצפון השומרון היה שגיאה שיש לתקן, אולם ראש הממשלה לא מעוניין בזה.

ברור לי ולכל שותפי לקידומו של החוק, בהם יוסי דגן יו"ר מועצה אזורית שומרון, שבמדיניות בה קיימת הקפאה שקטה, בה וועדות תכנון ביהודה ושומרון לא כונסו זה מספר שנים בשל הוראה מגבוה, שגם הקמה מחדש של היישובים לא תגיע כל כך מהר. יחד עם זאת את התשתית החוקית לכך יש להניח גם אם דחפורים אינם יכולים לעלות לשם – וגם את זה ראש הממשלה לא רוצה.

ועדיין, למרות שהתנגד לחוק ההסדרה שיזמתי ולבסוף אושר בקריאה שנייה ושלישית במליאה, כך גם יקרה לגבי ביטול חוק ההתנתקות מצפון השומרון. הבית היהודי לא תוותר על זה. עוד נשוב לשם.