מנהיג לדורות

רעיונות רבים שכתב זאב ז'בוטינסקי, בשנות העשרים והשלושים של המאה הקודמת החלו לבוא לידי ביטוי בימינו

יעקב חגואל , כ"ט בתמוז תשע"ח

יעקב חגואל
יעקב חגואל
צילום: משה בוכמן

במאה שעברה הצליחה הציונות ליצור חזון ולהעביר את המסר של החזרה למולדתו של העם היהודי.

בנימין זאב הרצל, אבי הציונות המודרנית ומייסדה ההסתדרות הציונית העולמית, שאני גאה להיות חלק מראשיה, היה אחד מיני רבים שעבדו ללא לאות בכדי לנסות ולאחד את העם היהודי במטרה להקים את מדינת היהודים.

לפעמים נדמה היה שכל החלטה של ​​התנועה הציונית של אותם הימים עברה בהסכמת כל מי שהאמין בחזון הציוני. עם זאת, היה מנהיג אחד בתנועה הציונית אשר עמד איתן על דעותיו והשקפותיו גם כשלא היו פופולאריות במיוחד. הוא עמד על שלו ולא נסחף אחר שהיה "אופנתי" באותה העת. תוך כבוד וענווה הוא ידע למתוח ביקורת על המנהיגות המקרטעת של אותם הימים, תוך כדי הזהרות חוזרות ונשנות על הסכנה וההשלכות של ויתור על חלקים מארץ ישראל. הוא היה צעיר נמרץ ונלהב שהעריץ את הרצל והחליט ללכת בעקבותיו ולהקדיש את חייו לתחיית המדינה העברית. הצעיר הזה היה זאב ז'בוטינסקי.

ז'בוטינסקי שאף להמשיך את מורשתו של הרצל וזכה להשתתף כציר בקונגרס הציוני ב- 1903. היתה זו הפעם הראשונה של ז'בוטינסקי כנציר בקונגרס, אך למרבה הצער היה זה הקונגרס האחרון בו השתתף הרצל, כשנפטר במפתיע בשנה שלאחר מכן.

"הרצל עשה עלי רושם ענקי", כתב ז'בוטינסקי, " המלה איננה גוזמא… הרגשתי כי באמת לפני בחיר הגורל הנני עומד, נביא ומנהיג בחסד עליון… ועד היום נדמה לי כי עוד מצלצל קולו באזני כשהוא נשבע לפני כולנו: "אם אשכחך ירושלים…".. האמנתי לשבועתו: כולם האמינו"

כמו הרצל בתחילת דרכו, גם ז'בוטינסקי סבל מלגלוג הציבור. ההנהגה הציונית כינתה אותו קיצוני. אבל היום, 78 שנים לאחר מותו, רעיונותיו ומשנתו מופיעים בספרי הלימוד, בספרות, במחזות ובשיח הפוליטי המרכזי.

היום, 121 שנה מאז הקונגרס הציוני הראשון בבאזל ו -70 שנה לעצמאות ישראל, אנו מתבוננים בגאווה על הישגיה המדהימים של מדינתנו. רבים מההישגים התקיימו על ידי אנשים שזכו להשראה כלשהי של ז'בוטינסקי. כראש תנועת בית"ר, כמנהיג התנועה הרוויזיוניסטית הציונים וכמייסדם של הגדודים העבריים, השפיע ז'בוטינסקי על מנהיגים רבים לאורך השנים.

רעיונות רבים שכתב בשנות העשרים והשלושים של המאה הקודמת החלו לבוא לידי ביטוי בימינו. תפיסת הגאווה האישית והלאומית של כל אדם, הבאה לידי ביטוי במושג שתבע: "כל יחיד הוא מלך", תחייתה של השפה העברית, הצדק החברתי, הערכים הדמוקרטיים והכבוד הלאומי שז'בוטינסקי דגל בהם, נמצאים כיום במעייניה של החברה הישראלית המודרנית. בשנת 1923 פורסם מאמר "קיר הברזל" של ז'בוטינסקי, המדגיש את חשיבות הכוח וההרתעה על מנת להגשים את זכויות היהודים בארצם. אלה המבקשים למנוע מן העם היהודי להשיג ריבונות במולדתו, הוא הסביר, חייבים להבין שהיא תהיה חסרת תוחלת אל מול חומת הברזל שנציב.

כאשר הסתה והכחשת עצם זכותנו להתקיים היא חלק מחיי היומיום, מדהים לקרוא את דבריו של ז'בוטינסקי ולראות עד כמה הם משתלבים עדיין בחברתנו. הוא צדק כאשר דגל במדיניות של "אין פשרה" לגבי ארץ ישראל, תוך שמירה על זכויות דמוקרטיות וחופש פולחן לכל הדתות.

ז'בוטינסקי ראה בחינוך הנוער מרכיב חשוב להצלחתה של המדינה היהודית לכשתקום. באמצעות תנועת בית"ר, שפעילה גם בימינו, הוא קידם הכשרת מנהיגות, והכשרה חינוכית בעדי להצעיד את דור המנהיגים בהא של מדינתנו.

גם בשנת ה -78 לפטירתו, ימשיך ז'בוטינסקי להיות דמות נערצת ומוערכת בציבור הישראלי ובדור החדש, מקדם העלייה, השפה העברית, הגאווה היהודית והלאומית תוך חידושים בתחום ההיי-טק.

מאז היותי ילד, אני פוקד את טקס האזכרה הרשמי לזכרו של הסופר, המשורר, המצביא והמנהיג זאב ז'בוטינסקי. אני נפעם מדי שנה לראות את המספר ההולך וגדל של משתתפים באזכרה שלו. לוחמי אצ"ל עומדים יחד עם הדור הצעיר שמעולם לא פגש את ז'בוטינסקי, אבל מעריך ומוריש את משנתו.

זאב ז'בוטינסקי היה וימשיך להיות אחד המנהיגים החשובים ביותר בעולם הציוני, וכתביו ומשנותיו ימשיכו לעורר בנו השראה למשך שנים רבות.

הכותב הוא יעקב חגואל, סגן ומ"מ יו"ר ההסתדרות הציונית העולמית