חוק הלאום – למען עתידנו

בימים של ספקנות ערכית, כשכל דבר יהודי נחשב היום ל"הדתה", כשסופרים פוסט־ציונים העלו בספק את המפעל הציוני, כשערכים ציוניים הפכו לסרח עודף – חוק הלאום חיוני מתמיד

הרב ד"ר חיים שיין , ה' באב תשע"ח

צילום: באדיבות המצולם

ישראל היא מדינת הלאום היחידה של העם היהודי. אין עוד דוגמה בהיסטוריה האנושית לעם ששמר על זיקה למולדתו ההיסטורית, שב אליה לאחר גלות ארוכה, החיה שפה קדומה והקים את ממלכתו מחדש.

ישראל כמדינת הלאום היהודי קיבלה ביטוי מובהק במגילת העצמאות, התעצמה בחקיקת חוק השבות והיתה מקובלת לאורך שנים על רוב האזרחים.

בתחילת שנות ה־80 במאה שעברה החלו נשמעים קולות חדשים. קולות שהציעו להחליף את מדינת הלאום של העם היהודי במדינת כל אזרחיה. ערכים ציוניים בסיסיים הפכו לסרח עודף אל מול ערכי הציבור ה"מתקדם" וה"נאור".

ציבור שרבים מתוכו גרו ברחביה, קראו את עיתון "הארץ" ויצאו לעבוד בבית המשפט העליון ובאוניברסיטה העברית. אוניברסיטה שראשיה הנהיגו לפני הקמת המדינה את "ברית שלום", שהטיפה למדינה דו־לאומית, ערבית ויהודית.

כנענים קמו לתחייה וטענו שאם המדינה תוותר על יהודיותה, השלום המיוחל יגיע. סופרים פוסט־ציונים העלו ספק אם כל המפעל הציוני היה כדאי. כל דבר יהודי הוא "הדתה" ושופט עליון בכיר פסק שיהודי לא יכול להתגורר ביישוב בדואי מכיוון שלבדואים יש ייחודיות שבטית, דתית, לאומית ומשפחתית, מה שכמובן אין ליהודים.

על רקע זה יש חשיבות מיוחדת לחקיקת חוק הלאום, שלא נדרש בעבר אך נדרש כעת גם למען הדורות הבאים. בעבור 70 שנות עצמאות חשוב להזכיר על מה שפכנו את דמנו ונאחזנו בכברת הארץ המסוכנת הזו. בימים של ספקנות ערכית, של מערכה עולמית על עתיד ארצנו ושל איומים מבית ומחוץ - חוק הלאום חיוני מתמיד.

חוק יסוד: כבוד האדם, שבית המשפט אימץ כחוקה של מדינת ישראל, מבטיח שוויון לכל אזרח. איש לא מתכוון לשנות את חוק היסוד. אולם אין חוק שמבטיח את היות ישראל מדינת הלאום של העם היהודי. ישראל מעולם לא היתה מדינת לאום של אומה פלשתינית מדומיינת, ולעולם לא תהיה. כששכנינו יפנימו שישראל היא הבית היהודי הלאומי היחיד, וששום כוח בעולם לא יזיז אותנו אל הקו הכחול, יש אפילו סיכוי ששלום ייכון באזורנו ובתוך מדינתנו.