גוש קטיף - במה טעינו?

מה נוכל לעשות כדי לחזק את תחושת השייכות הברורה של כולנו אל כל מרחביה של ארץ ישראל?

הרב מאיר גולדמינץ , ו' באב תשע"ח

הרב מאיר גולדמינץ
הרב מאיר גולדמינץ
צילום: עצמי

לפני מספר שנים פגשתי במילואים חייל עדין נפש, שלדבריו הוא מצביע מרצ. שאל אותי החייל: אתה גר בהתנחלות – בשבי שומרון – האם זה מסיבות אידיאולוגיות?

עניתי לו, ודאי! וכבר על לשוני עמד נאום שלם אודות זכותנו על ארץ ישראל השלמה.

אך הוא הקדים ושאל אותי: הרי במגוריך שם, וברצונך להחיל את ריבונות מדינת ישראל על כל יהודה ושומרון, אתה עלול להביא מכה אנושה על המדינה! כיצד? הרי ב"גדה המערבית" גרים כשני מליון ערבים. אם נספח את ה"שטחים", נאלץ לתת להם אזרחות. האם אתה מוכן שיהיו במדינת ישראל עוד שני מליון אזרחים ערבים? האם אתה מבין את משמעות הדברים? הרי אם נוסיף אותם לאזרחי ישראל הערבים, הם יהיו שליש מהמדינה. 40 מנדטים בכנסת! האם זה מה שאתה רוצה? 40 מנדטים ערבים בכנסת?!

השבתי לו: "אני מבין את הבעיה, ואפילו מזדהה איתה. אך אשאל אותך חזרה, האם בשביל לפתור אותה אתה חושב שנכון לגרש אנשים מביתם?".

"כן" הוא השיב לי. "אכן גירוש זה כואב, אך לעיתים צריך לעשות זאת".

השבתי לו: "דעתי כדעתך. גם אני בעד גירוש אנשים מביתם כדי לפתור את הבעיה. אלא שאתה בעד גירוש יהודים, ואני בעד גירוש ערבים!".

"דרך אגב", הוספתי, "אני לא מחלק בין שני צידי הקו הירוק...!".

כידוע, דעתי זו שהצגתי באותה שיחה, אינה הדעה המקובלת בין דוברי הימין, ואפילו לא בין מייצגי המתנחלים. האנשים "שלנו" בדרך כלל מציעים סיפוח שטחי C – היכן שעדיין גרים יחסית מעט ערבים, ונתינת אוטונומיה לערבים בשטחי A וB. (כלומר, הסכמה לחלוקת ארץ ישראל!)

כואבת במיוחד הצגת עמדה זו על ידי מנהיגי המתיישבים, נוכח העובדה שזו היתה תפיסת השמאל הקיצוני עד לפני כעשרים וחמש שנה. בזמנו, השמאל הקיצוני השתמש בשקר, מרמה ו"קניית" קולות ח"כים תמורת רכב מיצובישי, כדי לממש תפיסה זו דרך הסכמי אוסלו, כאשר הימין כולו נאבק נגדה. כעת ראשי ה"ימין" אימצו עמדה זו, עד שזו נחשבת כמעט לעמדה הימנית ביותר בכנסת.

היותר ימניים מציעים לתת לערבים תושבות, אך לא אזרחות. כלומר, לתת להם אפשרות לגור כאן, להעניק להם זכיות תושב הכוללת זכויות אדם, טיפול רפואי, ביטחון אישי, כלכלה תקינה וכדומה, אך לא לאפשר להם להצביע לכנסת ולקבוע את עתידה של מדינת ישראל.

אך כמה מאיתנו מציעים לעשות לערבים את מה שהשמאל מציע לעשות למתנחלים?

מעט מאוד.

מדוע זה קורה?

מדוע אנו חוששים מלדרוש את גירוש הערבים, כאשר השמאל אינו מתבייש כלל בדרישתו לגרש מתנחלים?

מה הבדל זה משדר לעולם?

כדי להשיב על כך, צריך קודם כל לפנות אל השמאלן המצוי, ולשאול אותו: כאחד שדוגל בשיטת המוסר, ואינו רוצה להיות כובש על עם אחר, ואף כובל את ידיהם של חיילי צה"ל במלחמתם באוייב, כיצד תביעתו לגירוש יהודים מביתם מסתדרת עם שיטתו המוסרית?

תשובתו תהיה פשוטה:

המתנחלים יושבים על אדמה שאינה שלהם! חבלי יהודה ושומרון שייכים ל"עם הפלסטיני". על פי החלטת האו"ם אמורה לקום בחבלי ארץ אלו מדינה ערבית. ממילא הדבר הצודק והנכון הוא להשיב את הגזילה לבעליה, ולהוציא את הגזלן מאדמה שאינה שלו.

זה היה הבסיס ה"משפטי" להרס הבתים במיגרון, עמונה, נתיב האבות, גבעת האולפנה וכו', זה היה הבסיס הריגשי לגירוש יהודי גוש קטיף וצפון השומרון, וזה גם הבסיס הרחב יותר לתביעת השמאל, העולם והערבים לעקור את כל המתנחלים מביתם.

אם כך, למשוואה זו יש שני צדדים.

אנו המאמינים בזכותנו על ארצנו, כי על לפי ההבטחה והמצווה האלוקית והזכות ההיסטורית ארץ ישראל כולה שייכת לנו, צריכים לראות בערבים המנסים לנשל אותנו מארצנו כגזלנים. ממילא, הדבר הכי צודק והכי מוסרי הוא לתבוע לגרש את הגזלן מהאדמה שאותה הוא גזל!

כיצד פותחת מגילת העצמאות?

"בארץ ישראל קם העם היהודי... ממנה הוגלה בכל הזרוע".

הוגלנו בכח הזרוע, הן מהשפלה וממישור החוף (ממרחב זה הערבים ברחו או גורשו על ידי ממשלת בן גוריון), והן מיהודה ושומרון. אם כן, הצדק והמוסר תובעים, שיגורשו הערבים המנסים ואף מצליחים להחזיק את ארצנו בגזילה, אל עבר הארצות מהן הגיעו.

אם אנחנו לא תובעים זאת, יש כאן "הודאה במקצת" שזכותנו על הארץ אינה שלמה, וגם לערבים ישנה זכות בארץ. כאמור, כי אם באמת היינו מאמינים שארץ ישראל היא רק שלנו, אזי התביעה לסלק את הגזלן היא התביעה המוסרית ביותר.

בעת חורבן גוש קטיף ואף קודם לכן בתקופת הסכמי אוסלו, הבינו רבים, שהבעיה המרכזית הינה, שהקישור הנפשי לארץ חיינו, אצל רבים מעם ישראל אינו חזק דיו. כתוצאה מכך ישנה נכונות לוותר על חבלי מולדת ולמוסרם לזרים.

כבר למדונו רבותינו, שאם אצל יהודים רבים נחלש קישורם לארץ חיינו, משמעות הדברים, שגם אצלנו קישור זה אינו מבורר כראוי.

נשאלת השאלה, כיצד נוכל לתקן זאת? מה נוכל לעשות כדי לחזק את תחושת השייכות הברורה של כולנו אל כל מרחביה של ארץ ישראל?

אחת התשובות היא, נדרוש את גירוש האויבים מתוכה.

כי רק על ידי התביעה המוסרית והצודקת הזו, אנו אומרים בפה מלא שהארץ באמת שלנו.

נ.ב. לשאלתו של חברי החייל "זה לא מעשי!" השבתי, שאם זה יהיה החזון, אזי נדע לנצל את ההזדמנות כאשר יהיה "חלון הזדמנויות" להפוך את זה למעשי.

מלבד זאת, באופן חלקי, אפשר לעשות זאת גם כעת. היה מן הראוי, שממשלת ישראל תקים משרד ממשלתי עם שר ממונה, ששמו יהיה "המשרד למציאת עבודה לערבים בחו"ל". תפקידו של המשרד הממשלתי יהיה לעזור לערבים להגר לחו"ל באופן מכובד, תוך עזרה במימוש הרכוש, מציאת מקורות פרנסה, וכו'. מהלך כזה יכול לתת כיוון לפתרון הבעיה, ולהוציא מן הארץ לפחות חלק מן הערבים.