קו דק מאוד

כאשר מקיימים דיון ציבורי בסוגיות הנוגעות לפונדקאות, צריך קודם כל להביט על הנושא בעיניים פקוחות ואמתיות

שלמה פיוטרקובסקי , ז' באב תשע"ח

שלמה פיוטרקובסקי
שלמה פיוטרקובסקי
צילום: ברוך גרינברג

למה הקו בין פונדקאות לסחר בילדים הוא קו דק?

השורות הבאות לא עוסקות בשאלה האם פונדקאות זה טוב או רע. הן גם לא עוסקות בשאלה האם צריך לאפשר לאימהות יחידניות, אבות יחידניים, זוגות חד מיניים או זוגות דו מיניים להיעזר בפונדקאות. שאלת הטוב והרע הן שאלות ערכיות, שמקומן בא אחרי שאנחנו קודם כל מביטים למציאות בעיניים פקוחות, והשורות הבאות הן בסך הכל מבט כזה על היבט מסוים של סוגיית הפונדקאות.

להורות, מבחינה ביולוגית יש שלושה רכיבים. ביצית, זרע ונשיאת הריון. כאשר זוג של גבר ואישה מביאים ילד לעולם בשיטה המסורתית, מתקיימים ממילא כל הרכיבים הביולוגיים של הורות, בלי יותר מדי פילוסופיות. למעשה, עד לפני כמה עשרות שנים אף אחד לא חשב שלהורות ביולוגית יש שלושה מרכיבים, משום שזו לא היתה מערכת ברת פירוק. אולם, לפני כמה עשורים הסיפור הזה השתנה בזכות טכנולוגיה רפואית חשובה שנקראת הפריה חוץ גופית, ובשם החיבה הלועזי: IVF. במונחים היסטוריים הסיפור הזה חדש מאוד. בעוד שבוע בדיוק תחגוג לואיז בראון, "ילדת המבחנה" (מונח מטופש, מכירים תחליף?) הראשונה בעולם, יום הולדת 40. "ילדת המבחנה" הישראלית הראשונה תחגוג 36 בספטמבר. מאז ברור שמדובר בשלושה רכיבים נפרדים, שיחד מרכיבים את הפאזל של הורות ביולוגית.

ואם החלקים נפרדים, אז אפשר להרכיב את הפאזל מכל מיני חלקים. זה התחיל כמובן בזוגות "סטנדרטיים" עם בעיה בזרע של האב המיועד, שגילו שאפשר לרכוש (כן, זו רכישה, למרות השם המכובס "תרומה") זרע חלופי, עבר לזוגות כאלו עם בעיה בביצית של האם המיועדת שיכולים לרכוש ביצית חלופית (כנ"ל, עניין מורכב יותר, אבל אפשרי), ועבר ליכולת לרכוש את שירות נשיאת ההריון כאשר הדבר הזה איננו מתאפשר.

כאשר "נרכש" רק אחד משלושת מרכיבי ההורות הביולוגית (ולצורך העניין נתייחס לזה כאל משולש שווה צלעות, למרות שלא בטוח שזה המצב) זה נשמע לרובנו היום דבר "נורמטיבי". השאלה היא מה קורה כאשר מישהו/הי "רוכש" יותר מאשר רכיב אחד. לכולנו ברור שרכישת ילד היא בעיה. איש לא יפנה לאישה בהריון ויציע לה לרכוש את הילד שעומד להיוולד לה, גם אם מדובר בילד שנהרה באורח לא רצוי. זו נחשבת לעסקה לא לגיטימית. השאלה היא איך צריך להתייחס ל"רכישה" של שני רכיבי הורות, ואיך צריך להתייחס ל"רכישה" של שלושת הרכיבים? האם אדם ש"רוכש" (1)זרע, (2)ביצית ו(3)שירות נשיאה של הריון לא מבצע למעשה אקט של סחר בילדים? מה ההבדל? והאם זיקה ביולוגית לאחד משלושת הרכיבים "פותרת" את הבעיה?

בקיצור, זוהי שאלת הקו הדק, והיא קיימת גם אצל זוגות דו מיניים, לא רק אצל זוגות חד מיניים. זו שאלה בכלל לא פשוטה, וצריך להביט עליה במבט הוגן כאשר עוסקים בפונדקאות, ולענות עליה תשובות כנות, בלי לברוח למחוזות של טיעוני "הומופוביה" ו"מי אתה שתחליט למי יהיה ילד ומי לא"