יש עולם חדש

‏איך הפכה טוויטר למבשרת המהפכה הטכנולוגית של התקשורת בישראל, וכיצד שינתה את חוקי המשחק. ומה התחביב של משתמשי טוויטר הישראליים?

יובל מורגנשטרן , כ"א באב תשע"ח

יובל מורגנשטרן
יובל מורגנשטרן
צילום: עצמי

הטוויטר שינה את חוקי המשחק. לפני כעשרים שנה, דוברים ואנשי יחסי ציבור, היו שולחים את ההודעה לעיתונות של לקוחותיהם באמצעות פקסים או דואר שליחים. גם תמונות שהיו צריכות להיות מצורפות, הגיעו בצורה פיזית למערכות העיתונים על מנת שייכנסו. מי יכול לדמיין מציאות כזו היום. 

הזמנים השתנו ואיתם גם הטכנולוגיה שסייעה בצורה משמעותית לתחום העיתונות והתקשורת. המיילים, הודעות ה-SMS ובשנים האחרונות אפשרויות רבות שהצטרפו לסל האפשרויות של כל דובר ואיש יחסי ציבור, ואין צורך למנות אותן.

לא בכדי קרנן של מהדורות החדשות והעיתונות ירדו עם השנים, בשל העובדה שאין צורך להמתין עם אייטם חם ולוהט לשמונה בערב, מאחר והמלחמה הפכה למי מדווח על זה ראשון – אם זה באתרי החדשות או בשלוש שנים האחרונות דרך הטוויטר.

בתכנית הסיום של "זוג או פרט" בערוץ הכנסת, עמית סגל ונדב פרי עשו "ויש" מהיר על השנים בהן התכנית שודרה, וליקטו קטעים מרכזיים ששובצו בתכנית לאורך השנים. אחד מהם הוא קטע מלפני 12 שנה בו נראים חברי הכנסת גלעד ארדן ועזמי בשארה מתדיינים על נושא לוהט, כשארדן מסנן לעברו "לך תכהן אצלם" (בפרלמנט של אסד בסוריה), בשארה שכנראה לא שמע את ארדן היטב, הטיח בו קללה נמרצת וקשה שלא ראויה להיאמר על ידי חבר כנסת. 

רצה הגורל ומצלמת חברת החדשות צילמה את כל האירוע. מאחור הגיח כתב הכנסת של גלי צה"ל דאז, ספי עובדיה שפספס את האירוע החגיגי והגיע דקה אחרי עם מיקרופון, כך שלא ידע על האירוע ולא יכול היה לדווח על זה בזמן אמת. האירוע שודר רק לאחר כ-8 שעות במהדורת החדשות של ערוץ 2.

סגל ופרי סיפרו בתכנית שהיום הדבר לא היה יכול לקרות. היום בוודאי הציוצים היו נשלחים לחלל האוויר תוך כדי האירוע והסיפור היה "נשרף" עוד לפני שהיה מגיע למהדורת שמונה בערב. 

זהו עולמנו החדש. עולם שמשמשים בו פייק ניוז וניוז אמיתי בערבוביה. הטוויטר מאפשר לכל מחזיק חשבון לצייץ ככל העולה על רוחו (כמעט). הרבה מאד מהאייטמים אותם אתם קוראים באתרי החדשות ובעיתונים, וכאלה שאתם רואים ושומעים עליהם במהדורות החדשות נולדו בכלל בטוויטר.

אם זה חבר כנסת שמטיח דברים קשים נגד חברי כנסת אחרים, שר שמצייץ את האג'נדה שלו באמצעות חשבון הטוויטר, או הבחירה של רה"מ נתניהו להביע תמיכה בשר אלקין לראשות עיריית ירושלים דווקא בטוויטר ולא בהודעה לעיתונות. זה העולם החדש. 

הטוויטר בישראל היה לזירה ליברלית, שמאלנית, סגורה מאד עד לפני כשנתיים. לקראת בחירות 2013 עשו נפתלי בנט ויאיר לפיד שימוש נרחב ועמוק בפייסבוק על מנת להגיע לקהלים. הם הבינו את מה שמלך התקשורת, נתניהו, לא הבין בזמנו - מהי עצמתה של הרשת החברתית.

מאז השתנו הדברים, פייסבוק איבדה קהלים גדולים, עשתה שינויים מאג'וריים בהתנהלות שלה והפוליטיקאים ממעטים להשתמש בה. גם לפיד ובנט, יחד עם נתניהו ופוליטיקאים רבים, עשו את המעבר מפייסבוק לטוויטר.

טוויטר דשדשה בישראל עד לפני כשלוש שנים. מי שהשתמש בה בעיקר היו אנשי תקשורת. אך מאז נרשמה נהירה לטוויטר על ידי פוליטיקאים, אנשי תקשורת ועיתונאים וגם קהל רחב שמבקש להתעדכן ראשון במה שנעשה בישראל. 

הטוויטר הפך להיות הזירה החדשה להתנהלות היום-יומית של הברנז'ה. אפשר למצוא שם את אחמד טיבי וגדעון סער עוקצים אחד את השני על קבוצות הכדורגל שהם אוהדים, שרים וח"כים שמצייצים בעצמם ומגיבים לעיתונאים או קולגות. חשבון טוויטר של המשטרה הגיב לחה"כ סמוטריץ' על ציוצים שלו נגד ההתנהלות המשטרתית בפרשה מסוימת, וגם דו"צ מפעיל חשבון די פעיל. משתמשים "רגילים" זוכים לתגובתם של הח"כים והשרים בצורה כמעט מיידית. הזירה של הטוויטר היא עד כדי כך אישית. 

אחד התחביבים של המשתמשים בטוויטר הוא לתפוס חברי כנסת ושרים בקלקלתם. לדוגמא, ציוץ בעייתי של השר נפתלי בנט נמחק דקות לאחר שעלה, בטענה ש"הסטודנט" העלה לחשבון השר במקום לחשבון האישי. כך ציוצים נוספים של חברי כנסת נמחקים לאחר שעולים ומקבלים מבול של תגובות, אבל יש מי שמספיק מהיר כדי לצלם מסך ולצחוק על חשבונם. ציוצים חדשים של חה"כ לפיד מושווים לכאלה שהעלה לפני חודשים ושנים, והמשתמשים מראים את הסתירות בין הדברים שלו אז לאלה של היום וכן הלאה. 

זו זירה פוליטית, עיתונאית, תקשורתית, ברנז'אית, שלציבור הרחב שמחפש סרטונים מרגשים, וידאו של חתול מופתע או פוסטים ארוכים שנוגעים בלב, אין מה לעשות שם. אז פעם הבאה כשתפתחו עיתון, טלויזיה או מהדורת חדשות ברדיו ותשמעו על מחלוקת חדשה בין חברי כנסת או שרים, תדעו שהייתם יכולים לראות אותה בשידור חי בטוויטר.