רקפות בין הסלעים

אל"מ במיל' טל בראון , כ"ב באב תשע"ח

אורח
אורח
ערוץ 7

בשבוע בו לא חדלו המחאות השונות והתעצמו המחלוקות בישראל על רקע חוק הפונדקאות, חוק הלאום ופרשיות שלטון למיניהן, יצאו להם מהבתים, מהלימודים ומקומות העבודה, בשקט, בצניעות ובענווה, עשרות ומאות אזרחים שיצאו לשירות מילואים.

ביום הגיוס כל אחד הגיע בלבושו האופייני, האחד לבוש ברישול אופנתי של סטודנט צפונבוני, אחר הגיע בחזות של מיליונר עם רכב מפואר ומאובזר אותו החנה בין הקומנדקר והרכב הקומפקטי עם המכה בפינה ששייך לסטודנט שנה שנייה. בתור לאפסנאות ולנשקייה עמד לו אברך בחליפה שחורה עם נעלי צבא והיה גם זה שהלך עם קיטבג ליד המזוודה.

כולם התייצבו כנדרש ותוך זמן קצר עלו על מדים והפכו להיות חיילים במשרה מלאה, משאירים מאחור לשבוע את חיי האזרחות, הילדים והאישה, לא מן הנמנע שאף בשמחה, בלי יותר מידי קיטורים על המילואים ומצב האומה. כדי להיפגש שוב עם החברים הוותיקים יותר או פחות, שאותם מלווים מהצוות בסדיר או האימון האחרון בצאלים או בקעות.

נועם עזב ראשון את המשרד ורכב השרד לטובת המאהל וג'יפ המג"ד, נתי יצא מהבית בבוקר והותיר את אשתו עם הילדים הקטנים שבחופשה למען המפגש עם ה"ילדים הגדולים" והאימון בחורשה.

אייל המיר את החליפה בזוג מדים דהויים מהקופסא, משה שיפצר את הנשק, האפוד והקסדה שמעל הכיפה והוכיח מהי מחויבות, מנהיגות וחתירה למגע. אשר הקדים את חזרתו מחו"ל אחרי תקופה ממושכת, נחת ומיד התייצב כדי ליטול חלק במשימה המאתגרת, אילן לא ויתר על ירידה לפרטים והוכיח שבמילואים לא מחפפים ומתייחסים ברצינות לכל משימה שהוטלה, בקפדנות ובמקצועיות הראויה. מפקד צוות אחד עזב את הישיבה וספסל הלימודים כדי להוביל צוות לוחמים בשטח ובמארבים. כמותם נקבצו ובאו למילואים רבים וטובים מכל קצוות הארץ- כולם הפנים היפות של הישראלים!

אותם האזרחים הפכו בין רגע ללוחמים עת הניחו לשבוע את העטים וחתמו על נשקים, ביצעו מטווחים וחזרו לכשירות בהליכה מאומצת ונשיאת משקלים. את הבית והמיטה החמה החליפו בשיח קוצני ועמדת הסוואה, את המזגן הצונן והמקלחת הנעימה המירו בזיעה נוטפת וחולצה רטובה, שספגה עד כלות מתחת לרצועת הנשק, המקלע והמנשא. את המטלות בבית, בעבודה ובלימודים המירו במשימות מאתגרות שיביאו בבוא העת לסיכול חדירות ופיגועים, ללכידת מחבלים ושיתוף פעולה עם יתר הכוחות המתמרנים.

כשברדיו השמיעו את שירו הידוע של שלמה ארצי "חום יולי אוגוסט", התייצבו הגברים הללו לשירות המילואים בדיוק בתפר שבין החודשים, צעדו הם הלכה למעשה בוואדיות, בין אם כצוותים ובין אם כפלוגות, בחום של יולי אוגוסט אי שם בהרים, בין הגבעות והשדות שלא כולם ממש מכירים. הוכיחו הם נכונות ויכולת לעמוד בכל משימה ואתגר, שעליהם יוטלו ייתכן אולי מחר, וכשזה יקרה דעו שיש על מי לסמוך- שהרי מדובר במיטב הבחורים שתמיד מובילים ומתנדבים להיות הראשונים.

כן , כל זה קרה גם קרה בשעה שעם ישראל ניקרע בין חוק הלאום לחוק הפונדקאות וההסדרה, כשישנם כאלו שרק באפל, בטפל וברע מבחינים ועוסקים, ולצערנו מזניחים או שוכחים במודע, לראות את חצי הכוס המלאה בטוב, ביפה והמאחד בעם ישראל, ובכלל במדינה.

הייתה לי זו לזכות גדולה לראות וללוות את אותם גברים, שהתגייסו ויצאו למשימה עם רוח לחימה ומוטיבציה אדירה לעשות יותר למען העם והחברה בישראל.
אילו רק יכולתי לקחת איתי בפאוץ' את כל המלעיזים הציניקנים, המקטרגים, המשתמטים וגיבורי המקלדת, כדי שיצפו מן הצד או ישתתפו בפועל בהגנת המולדת, או אז היו רואים כיצד בני העדות, המעמדות, הזרמים והאמונות חוברים להם יחדיו למען מטרה משותפת אחת ונעלה- מדינת ישראל וביטחונה.

לכל אותם אלו ששכחו מה מקור עוצמתו של עם ישראל, לכל בני המשפחות של החיילים המגויסים, לכל אחיי הגברים שיצאו לשירות קרבי במילואים, שהלכו דרוכים בלילות במירעולים, במשעולים ובשבילים עם המנשאים הכבדים, שהתמקמו בשקט ובהסתר בינות הסלעים, הקוצים והשיחים של ארצנו היפה, מוקדשות מילות השיר שכתב והלחין בכישרון ובחן רב אריאל הורביץ "רקפות בין הסלעים":

"בין הצפירות בכביש לרחובות המלוכלכים, בין משפחות הפשע לטלוויזיה השטחית
כמו רקפות בין הסלעים, הפנים היפים של הארץ מתחבאים;
בין הישנים ברחוב לדקירות במועדון, בין מה שבדרך כלל קוראים בעיתון
כמו רקפות בין הסלעים, הפנים היפים של הארץ מתחבאים;
וכשהיא לפתע צריכה שמישהו ישכב בבוץ בתוך שוחה
לא תאמין איך הם מופיעים כמו רקפות בין הסלעים;
בין הדגלים הכתומים לחולצה הכחולה, בין שוק הפשפשים לקריית הממשלה
כמו רקפות בין הסלעים, הפנים היפים של הארץ מתחבאים;
וכשהיא לפתע צריכה...
בין מגדלי הפאר למרכז הקליטה בין פועלים זרים לשדות החיטה
כמו רקפות בין הסלעים הפנים היפים של הארץ מתחבאים;
וכשהיא לפתע צריכה...".

חיזקו ואימצו!