הגיע הזמן לבקש סליחה מהרב כהנא

ברוך מרזל , כ"ג באב תשע"ח

ברוך מרזל
ברוך מרזל
צילום: Hadas Parush/FLASH90

אקדים ואומר, שבעיני חוק הלאום הוא חלול וחסר תוכן ממשי, וזה עוד לפני שבג"ץ נתן דעתו על החוק, ואינו אלא עוד צעד פופוליסטי של נתניהו, אשר בדיבורים תמיד חזק, ובמעשים – חלש.

אולם הסערה שהחוק מעורר בקרב השמאל מעלה הזדמנות לדון בסוגיה האמתית שיש לתת עליה את הדין, אף כי אינה קשורה כלל לאותו חוק. מדובר בהגדרה הבסיסית של ישראל כמדינה יהודית, ולסתירה בין ערך זה לבין הערך המקודש בעיני שונאי היהדות והציונות – הדמוקרטיה.

לפני שלושים שנה נערכו בחירות לכנסת, כאשר כל הסקרים מורים על כך שתנועת "כך" בראשות הרב מאיר כהנא עומדת להיות המפלגה השלישית בגודלה. השמאל והימין חברו יחדיו בהובלת ח"כים מהליכוד, ובעזרת בית המשפט העליון, אשר באותם ימים היה נחשב למוסד מקודש ונטול אינטרסים בעיני  הציבור – פסלו את רשימת "כך" מלהתמודד. בכך נשללה זכותם של מעל 200,000 אזרחים לשלוח לכנסת את נציגיהם. הטרור הערבי המשיך להשתולל, ותוך שנים ספורות בא עלינו הסכם אוסלו האומלל, שאת תוצאותיו אנו סופגים גם כיום, והן כתובות על ספרי ההיסטוריה בדמם של מאות יהודים חפים מפשע.

מה הייתה העילה לפסילת תנועת "כך"? פשוט מאד. הרב כהנא חשב שכשיש התנגשות בין יהדות לדמוקרטיה, היהדות קודמת, בעוד שרובי ריבלין, בני בגין וחבריהם חושבים שהדמוקרטיה גוברת. הוא עשה זאת, כדרכו, לא באמצעות ניתוחים מופשטים ומסובכים, אלא באמצעות שאלה מוחשית מהחיים הממשיים – האם  לערביי ישראל, בעלי תעודות הזהות הכחולות, ישנה זכות להפוך לרוב במדינה, לבטל את חוק השבות ולשנות את שם המדינה מישראל ל"פלשתין"? ואם יהיו רק שליש מהאזרחים – האם יוכלו לחבור לשמאל ולהקים ממשלה שתבטל את חוק השבות ותמחק כל סממן יהודי מהמדינה? שאלה פשוטה, הלא כן?

השאלה אולי פשוטה, אולם התשובה שאנו נדרשים להשיב עליה הדידה שינה מעיניהם של כל אנשי הממסד הפוליטי, התקשורתי והמשפטי בישראל. אלו ידעו היטב, כי אם משיבים "לא" על אותה שאלה, אם אומרים שאין לערבים זכות להיות רוב ולשלוט כאן בארץ – אזי אין כאן שוויון, ואין כאן דמוקרטיה. וכמה אנחנו גאים בלהיות "הדמוקרטיה היחידה במזרח התיכון", וכמה אנחנו נושמים את כל הערכים הדמוקרטיים ומחנכים אליהם את הנוער! לא, אי אפשר להשיב בשלילה על שאלה זו. אך אם נשיב בחיוב, ונאמר שאכן כל אזרח במדינה הוא שווה וכל קבוצה זכאית להיות לרוב ולקבוע כיצד המדינה תיראה, וכן – גם הערבים יכולים להפוך את ישראל לפלשתין מבלי לירות ולו כדור אחד – אזי זהו קץ הציונות, זהו קיצה של המדינה היהודית! ומכיון שאף אחד לא יכול היה להשיב על השאלה, פשוט השתיקו את השואל. פסלו את הרב כהנא, גרמו בעקיפין לרצח שלו וחשבו שבכך פתרו את עצמם מלהשיב על אותה שאלה לא נוחה.

אולם דרכן של שאלות אמתיות, שהן עולות ומבצבצות, וגם אחר שמשתיקים אותן, הן חוזרות ועולות ביתר שאת. וזה מה שקורה עכשיו עם חוק הלאום. באמת אין לחוק הזה שום משמעות, במיוחד כשהוא נתון, כמו כל חוק יסוד, לפרשנות של בית המשפט.

אולם זעקת השמאל אינה בכדי. הם יודעים, שאם ישראל תכריז, ולו באופן הצהרתי, על כך שהיא מדינה יהודית – אז יצטרכו להסביר  מחדש מדוע פסלו את הרב כהנא – רק משום שרצה לצקת תוכן ממשי לאותה הצהרה? קשים, קשים הם חייהם של הצבועים מהשמאל ומהימין המתיפיף והפסבדו-אינטלקטואלים.

בימים אלו, רבים עורכים טיולים למקומות שונים בארץ. יש לי הצעה עבור כל אותם אנשים, שתומכים בחוק הלאום, אך חסרים את האומץ לומר לשמאל, כי אכן אנו בוחרים ביהדות ובציונות ולא בדמוקרטיה ובשוויון. קיים מושג בהלכה, ולפיו כאשר אדם חוטא לאדם אחר, ואותו אדם כבר נפטר, ניתן לעלות לקברו ולבקש את מחילתו בפני עשרה אנשים. כאשר אתם מתכננים בקיץ לעלות לירושלים, קחו פניה ימינה בכניסה לעיר ליד גינות סחרוב, ומשם תמשיכו להר המנוחות.

תחפשו את חלקת הכהנים, ושם תעלו כולם לקברו של ענק המחשבה והמעשה, הרב מאיר כהנא. בקשו ממנו סליחה על מה שעשיתם לו, ובקשו סליחה מהעם, אשר סובל עד היום בגלל אותה החלטה. יתכן, ובזכות החרטה ירחם עלינו ה' ויתן בכם כח לסובב את ההגה ולהתחיל להוביל את המדינה ליעודה האמיתי – מדינה יהודית.