נאום המלך – פרק ב'

ד"ר מרדכי קידר , כ"ד באב תשע"ח

(צילום: דניאל רצבי)

בשבוע האחרון עולה רמת הלחץ סביב המשולש תימן-סעודיה-איראן, בשל הטילים שירו המורדים החות'ים ביום רביעי, 25 ביולי הנוכחי, מהחוף התימני של הים האדום או מכלי שיט אחר, על מיכלית נפט סעודית ששייטה בים האדום, מול חופי תימן.

סעודיה החליטה לחדול ולהעביר נפט לאירופה במסלול חיוני זה, ושווקי הנפט בעולם החלו לגלות עצבנות.

מנגד, כבר כשבועיים מתנהל דו קרב בטוויטר בין שליטי איראן והממשל בארה"ב וכל צד מאיים על הצד השני: האיראנים מאיימים על השייט במיצרי הורמוז והאמריקנים מאיימים על איראן אם זו תפגע בנתיבי שייט בינלאומיים, שהים האדום הוא אחד מהם.

על רקע ההסלמה באיומים בין איראן וארה"ב, והאפשרות של התקרבות הצדדים לאיומים בהפעלת כוח ובעימות צבאי, חשוב לקרוא את הפרק השני בראיון שנתן בנו של השאה, רזא פהלווי, לאתר אילאף באמצע יולי הנוכחי. (בסוגריים – תוספות שלי, מ"ק)

יורש העצר של איראן פותח את שק הסודות בפני (אתר) אילאף

רזא פהלווי: עוינותה של איראן למפרץ גרם לבזבוז משאבי האזור

מחמוד אל-עודי

יורש העצר של השאה האיראני הקודם, רזא פהלווי השני, דיבר על ההשקפה שלו לגבי השפעת המדיניות האיראנית על עמי המפרץ הפרסי. לדעתו, עוינותה של איראן לעמים השכנים מבזבזת את משאבי האזור.

בפרק השני הזה של השיחה הארוכה שערך אתר "אילאף" בפריז עם רזא פהלווי השני, בנו הבכור של השאה לשעבר של איראן ויורש העצר שלו, הוא דיבר על העתיד של איראן מנקודת מבט אחרת, תוך שהוא מדגיש את האפשרות שיגיע יום שבו תגיע לקיצה העוינות בין איראן למדינות המפרץ.

אבל כמובן, זה לא עתיד לקרות כל עוד קיים המשטר האיראני הנוכחי. הוא ציין שבעתיד, במקרה שיתקיים בין כל הצדדים (במפרץ, כולל סעודיה) שיתוף פעולה אמיתי המבוסס על ניצול משאבי האזור (נפט, גז), העמים במרחב יהיו הנהנה הגדול ביותר. הוא סבור כי לא חשובה זהותה של המדינה שתוביל את המגמה הזו, כי מה שחשוב הוא שתהליך זה יתרחש בעתיד הקרוב כדי למנוע מצב שבו כוחות מסוימים מנצלים לרעה את המתח בין איראן למדינות המפרץ.

שאלה: האם תוכל לספר לנו מה דעתך לגבי השפעת המדיניות האיראנית באזור?

תשובה: מדיניות האיראנית אינה משפיעה על העם האיראני בלבד, אלא חורגת ומגיעה לכל תושבי האזור. עיראק, סוריה, מדינות המפרץ, והמזרח התיכון כולו הוא לא יציב. בתקופה שבה כולם חייבים לחשוב על עניינים הקשורים לגורל ולעתיד עמי האזור, כגון מקורות המים ואיכות הסביבה, למשל, המדיניות האיראנית כלפי העניינים החיוניים האלה היא הרסנית. אנו זקוקים היום לשיתוף פעולה אמיתי בין עמי האזור, ואנו זקוקים לטכנולוגיה כדי ליישם שת"פ זה. למרבה הצער, הכול קפוא, ומי מרוויח מהמצב הזה?

מדינות המפרץ ואיראן יתמודדו עם סבל רב בעתיד אם המצב יימשך כפי שהוא, אבל, אם המשטר הזה ייפול, ייפתח האופק לשיתוף פעולה בכל התחומים לטובת כולם. אמרתי את זה בעבר, והיום אני דבק יותר במה שאמרתי. איראן אינה זקוקה לנשק גרעיני ולא לאובססיה הצבאית הזו. יש לה משאבים והרכב דמוגרפי שיאפשרו לה צמיחה כלכלית גדולה, במיוחד אם יש לה תכניות פיתוח אמיתיות המבוססות בין היתר על שיתוף פעולה עם מדינות האזור. אני מאמין כי כאשר יפורק הנשק הגרעיני הזה, תיוולד הרוח החיובית הזו. (אם העולם לא יכפה על איראן לפרק את התכנית הגרעינית שלה, המתח יימשך)

בלי גזענות, בלי כיתתיות

מה המסר שלך למדינות המפרץ ולעולם הערבי בתקופה ההיסטורית הנוכחית?

יש לנו עניינים משותפים רבים. אנחנו רוצים שהילדים שלנו והנוער שלנו יחיו בעתיד טוב יותר, אנחנו רוצים עתיד בלי גזענות (ערבים מול פרסים) או עדתיות (סונה מול שיעה). אנחנו רוצים יציבות ופיתוח. לא חשוב איזו מדינה תוביל לשינוי מקיף זה, ולא חשוב אם תהיה מחלוקת על דברים אלה. יש למפרץ שתי גדות ובשתיהן יש הרבה דברים טובים כמו אנשים בעלי כשרון בכל התחומים. הגיע הזמן שעמי האזור יחלו ליהנות זה מזה. אני מקווה לראות באזור שלנו את יישום המודל האירופי לשיתוף פעולה.

חלומות כאלה אינם כפופים ליישום של אדם או מנהיגות, שכן העמים הם אלו המחליטים על כך. האירופים בחרו לעבוד יחד למען עתידם המשותף, מבלי שהייתה שום החלטה של אדם כלשהו לאכוף זאת. יהיה טוב אם זה יקרה באזורנו בקצב מהיר מבלי לבזבז זמן ומאמצים. המסר שלי (למדינות המפרץ הערביות) הוא: אין איבה בינינו, יש לנו מכנה משותף וקרקע פוריה לשיתוף פעולה למען טובת כולנו (אולי מתכוון לומר: אם תסייעו לי לסלק את המולות והגיע לשלטון באיראן, המפרץ יהפוך לגן עדן פורח).

אנחנו רוצים לשפר את הנמלים, אנחנו רוצים כלכלה משותפת חזקה שכולם יהנו ממנה. די לשנאה בינינו, הנגרמת על ידי משטר המולות. (באיראן) קיים פופוליזם בצורה הגרועה ביותר שלו, ועלינו לשנות את כל זה. אנחנו צריכים לשמור על המשאבים שלנו באזור זה, ועלינו לפעול בכל הכוח עבור הפיתוח שלו. עלינו להתייצב יחד כדי למנוע מכמה מדינות המבקשות לנצל אותנו ולהפיק תועלת מחילוקי הדעות בינינו.

מנקודת מבט כלכלית

ש: איך אתה רואה את המצב בתוך איראן מנקודת מבט של כלכלה והשקעות?

ת: המצב באיראן כל כך מסוכן שאני אומר שכל מה שחסר לאיראנים הוא ההזדמנות ליצור אלטרנטיבה והמחיר (שהם יצטרכו לשלמו). אין מי שמוכן להשקיע באיראן. למרבה הצער, עוני ואבטלה שולטים בכל צמתי החיים באיראן, וזו תוצאה של ניהול כושל ושל מגמות פוליטיות ואידיאולוגיות (יצוא המהפכה למדינות אחרות) המבזבזות כל אפשרות לשפר את חייו של העם האיראני. ברגע זה שאני מדבר איתך, יש ספינות יפניות וסיניות השולטות על הגדה האיראנית של המפרץ הבולעות את אוצר הדגים של איראן. אני לא יודע איך האיראנים מאפשרים לזה לקרות, ומה הן העסקאות החשודות האלה? (מישהו באיראן קיבל שוחד כדי לאפשר לסין וליפן להשתלט על אזורי הדגה השייכים לאיראן) איראן סובלת, הדור הנוכחי שלה סובל, כולם סובלים מאוד בגלל פעולות המשטר הזה, אני לא מאמין שהעם האיראני מסכים לכך שאחרים יבזזו את העושר שלנו. כל זה קורה במסגרת של עסקאות חשודות שאף אחד לא באמת יודע מי מרוויח מהן.

הערות הקוראים:

חוסין (כנראה שיעי) מעיראק כותב:

ניסיון לסנוור או להשכיח

מי שהתערב בענייני המפרץ הפרסי, וניסה לעוות את תדמיתו, להחליש את המדינות הערביות ובראשן עיראק, היא איראן של השאה, תחת שלטון אביו של רזא פהלווי. אני חושב שמר רזא לא שכח איך אביו היה מתערב בענייניה הפנימיים של עיראק על ידי תמיכה בתנועות חמושות (של כורדים) בצפון עיראק, עם כסף, נשק ומומחיות, ואני לא חושב שמר רזא שכח איך שאביו איפשר למודיעין הישראלי והאמריקאי להיכנס לצפון עיראק ולהכשיר חמושים (כורדים) להילחם בממשלות העיראקיות מאז 1958 ואחריה. אני לא חושב מר רזא שוכח איך ניסה השלטון של אביו לשלוט במדינות האזור באמצעות כיבוש שלושת האיים (במפרץ: טֻנבְּ הגדול, טֻנבְּ הקטן ואבו מוסא) לאחר שרכש אותם מאחד השליטים במפרץ בשנת 1962.

אני לא חושב שמר רזא ואתר אילאף שכחו שאיראן מתעקשת לכנות את המפרץ הערבי בשם "המפרץ הפרסי" ומביעה מחאה נגד כל מי שקורא למפרץ בשם שונה ממה שהיא רוצה. אם נדבר על זה, נמלא ספרים רבים על המעורבות של איראן במדינות האזור, כי שלטון השאה כינה את עצמו "שוטר המפרץ".

מדינות המפרץ פחדו מההתנהגות ומהשאיפות של משטר השאה כי הוא היה רוכש נשק מערבי מתקדם וזה מה שעושות כמה מדינות מפרציות עכשיו (סעודיה והאמירויות). על כל פנים, הלוואי שתיכנס חוכמה, סבלנות ורגיעה למוחם של שליטי איראן והמפרץ הערבי כדי שיוכלו להתנהל באווירה רגועה, הבנה ודיאלוג בדרכי שלום, בגלל שהמלחמות, ההרס וההרג יהרסו את כולם ויש בפנינו הרבה דוגמאות, כשהאחרונה מה שקרה בין צפון קוריאה ודרום קוריאה, יפן וכניסתה של אמריקה. השלום משרת את כולם והמלחמות הורסות את כולם.

חסן אלראשד מגיב תחת הכותרת: "קלף שרוף"

זה שאביו היה שוטר המפרץ עבור אמריקה רוצה לשווק את עצמו כאלטרנטיבה למשטר הרפובליקה האסלאמית בעל היכולת, אשר הביא את איראן אחרי ארבעה עשורים לרמת המדינות המפותחות מבחינת המדע, הטכנולוגיה והייצור, בניגוד למשטר השאה, אשר הכניס את איראן למחילה של עוני, נחשלות ושחיתות בכל התחומים: הכלכלי, הפוליטי, החברתי והמוסרי. השאה מכר ארצו לאמריקנים בתמורה להגנה על כסאו, אשר לא היה מסוגל לעמוד בפני המהפכה של העם האיראני.

הוא לא היה רק חסר לגיטימציה ודחוי פנימית למרות הכמויות העצומות של כסף שהוציא על תעמולה וקניית נאמנות. לרזא אין שום תכנית חוץ מלהגיע לשלטון, להחיות משטר מת וחנוט שאינו מתאים להווה או לעתיד כפי שהיה כושל וחסר אונים בעבר. טיפשות היא לשווק אדם כושל שניסיון העבר מוכיח שהמשטר של אביו מילא את תפקיד השוטר של ארה"ב באזור, הכניע את רוב שליטי ערב לגחמותיו ולמרותו, והפך אותם לעבדיו. מה כבר יכול הנער הזה להציע מלבד הבטחות ריקות שכל מטרתן היא השלטון וכיסא של טווס. המשל הידוע אומר: "המאמין לא ננשך פעמים מאותה מאורה" (מי שיש לו שכל לא מתקרב למאורה של נחש אחרי שהנחש שבה הכיש אותו פעם אחת)

מתגובות הקוראים עולה בברור ש"הדיבור הממותק" של רזא לא מלהיב אנשים רבים מידי בעולם הערבי. ניכרת גם הנטייה לייחס לרזא את אורח החשיבה וסגנון ההתנהגות של אביו, ונטיה זו קשורה לתפיסת המסורת במזרח התיכון, הגורסת שכל בן חייב להיות העתק נאמן למקור של אביו. במצרים שגורה האימרה: "בן המהנדס הוא גם מהנדס" ואימרה זו מביעה, בזלזול עצוב ובביקורת עצמית, את האבסורד שבתפיסה שבן חייב להיות כמו אביו, גם אם איננו מוכשר כמו אביו.

אותם אנשים המניחים שאורח ההתנהגות של רזא שאה יהיה העתק נאמן למקור של אביו, פועלים על פי התפיסה המזרח תיכונית הזו, המקבעת את הבן בדפוס אביו. תפיסה זו מתבססת על ההנחה שהאב הוא מבוגר ובעל ניסיון ולכן התנהגותו היא הטובה ביותר. בנו, חסר הניסיון והידע, חייב ללכת בדרך שבה הלך אביו שכן יציאה ממנה תהיה מרידה בסמכות האב ובהכרה המחויבת שהוא היה כליל השלמות וכל מעשיו הם המעשים האידאליים.

רבים בעולם הערבי, ואולי אף באיראן, לא קונים את הדיבורים של רזא, ואין להם שום תקווה לראות את שושלת השאה חוזרת לשלטון באיראן. האם הוא יצליח לשכנע מספיק איראנים לתמוך בו כמנהיג אלטרנטיבי למולות? את התשובה נדע רק בדיעבד.

(המשך יבוא)