חכמת ההורים

אבינועם הרש , כ"ז באב תשע"ח

אבינועם הרש
אבינועם הרש
עצמי

סביר להניח שאף מחנך או מורה לא יגיד לכם את זה בגלוי אבל אם יש דבר שאנחנו המחנכים לא אוהבים זה לשמוע ביקורת ופניני 'חכמה' מההורים.

כשהייתי בתחילת הדרך והורה חלק על דרכי החינוכית ואמר לי שלדעתו אני טועה, חשבתי לעצמי:

גם בבית החולים מול הרופא הוא היה מרשה לעצמו לדבר כך? האם חינוך זה לא מקצוע?

אבל בלילה, כשהמסך ירד והאגו הלך לישון ונשארנו רק אני והתובנות שלי, התחלתי להבין כמה חכמה ואמת אנחנו המחנכים יכולים לקבל מההורים אם רק נשכיל להשתיק קצת את הגאווה המקצועית שלנו. נזכרתי באחד מהמקרים שקרו לי לפני כמה שנים מול אחד ההורים:

רגע לפני שסגרתי את הדלת ביום הראשון ללימודים הוא הגיע מתנשף כולו, נישק את הילד שלו (כיתה ג) וכל הפנים שלו זעקו שהוא ממש רוצה לומר משהו:

"תשמע" פנה אליי: "לא רוצה להפריע לך בשיעור הראשון, אבל אם תרשה לי, רציתי בכל זאת להגיד לכיתה של הילד שלי (שנהיה אדום מרוב מבוכה) משהו לפתיחת שנת הלימודים".

"בוודאי" עניתי בחיוך: "הבמה שלך".

"תלמידים יקרים" פתח ואמר לכיתה: "אני אדם פשוט, אבל רציתי להגיד לכם שתעריכו את ההזדמנות לרכוש ידע שאתם קיבלתם. אני נהג משאית ואני זוכר את עצמי מגיל קטן בתור ילד מאוד סקרן אבל להורים שלי לא היה מספיק כסף כדי לשלוח אותי לאוניברסיטה ולכן הלכתי לבית ספר מקצועי. אני מקנא בכם שיש לכם את ההזדמנות הזו ללמוד. שיהיה לכם בהצלחה!".

התרגשתי מהדברים הפשוטים והנוגעים שלו. הרגשתי שהוא פשוט עשה לי את כל העבודה: נקודת המוצא שלנו היא שבית הספר הוא מקום מעצבן ומבאס והנה מגיע ההורה הזה ובעצם הפך לתלמידים שלי את כל התמונה:

הם בתוך בית הספר, כבולים לצלצולים ולשיעורים שלו, להוראות ולמשמעת והוא 'אדם חופשי' ובכל זאת הוא כל כך מקנא בהם על ההזדמנות שניתנה להם לרכוש ידע. איזו מחשבה נפלאה!

לפני שהלך לחצתי לו את היד ואמרתי לו: "שתדע לך שריגשת אותי וגם עזרת לי מאוד להחדיר להם מוטיבציה לפתיחת השנה. תודה רבה לך".

נראה שהוא הופתע מהדברים שלו והתרגש בעצמו, לחץ לי את היד ויצא בחיוך מהכיתה.

אחרי שהלך חשבתי לעצמי: בטוח לכל הורה והורה של התלמידים שלי יש איזו תובנה מיוחדת מהחיים שהוא יוכל לצייד בה את הילד שלו ואת שאר הכיתה, אז מדוע לא לקחת את 'חכמת ההמונים' הזו ולצייד את כל הכיתה בתובנות הכי טובות של כלל ההורים?

ולכן החלטתי לבקש דרך המייל מכל ההורים את התובנה הכי חשובה שהם רוצים להעניק לתלמידים שלי. הרווחתי כאן שני דברים:

1. קשר הדוק עם ההורים והעברת המסר: כולנו באותה הסירה ואני אשמח שתעזרו לי.

2. כלים מעשיים לחיים שבחיים לא הייתי חושב עליהם ורק בעזרת חכמת ההמונים של ההורים התלמידים שלי יוכלו להשיג אותה.

בסוף, אחרי שריכזתי את כל התובנות הללו, כתבתי אותם על לוח מיוחד שאותו תלינו בכיתה והוא ליווה אותנו למשך כל השנה.

הלוח נקרא: חכמת ההורים (ונשמע קצת כמו חכמת ההמונים).