שידורי המהפכה

שודדי המיקרופון הציבורי פימפמו נגד חוק הלאום, ללא שום איזון, אתיקה, אינטגריטי

מנחם רהט , כ"ח באב תשע"ח

מנחם רהט
מנחם רהט
צילום: עצמי

    1.שבע שנים (!) של דיונים עברו, עד שאישרה הכנסת ברוב מרשים את חוק הלאום, שעלה לראשונה על שולחנה ב-2011 ע"י הח"כים אבי דיכטר וזאב אלקין, בתמיכתם ועידודים של המניפולטורים הפוליטיים יואל חסון ואיתן כבל, שהם כיום מגדולי מתנגדיו.

הדיון הציבורי בסוגיה זו, העסיק את הכנסת יותר מכל חוק אחר: יותר מעשר הצעות חוק, מיסמכי עקרונות וטיוטות חוק, נדונו ונלעסו עד שהגיע לקו הגמר – די צולע ומצולק, לעומת נוסחתו המקורית, אבל בכל זאת הוא נולד: חוק יסוד הלאום.

בסופו של דבר אושר החוק ברוב מכובד. 62 בעד. הישג עצום לעומת חוק יסוד כבוד האדם, שאושר במחטף לילי בתמיכת 32 ח"כים מפוהקים, טרוטי עיניים. זה אגב מה שכמעט מבטיח שבג"ץ לא יוכל לגעת בחוק יסוד הלאום.

2. העובדה שחוק יסוד הלאום עבר כל כך הרבה דיונים וגילגולים, בהליך שהוא מופת לדמוקרטיה פרלמנטרית משובחת, אינה משכנעת את זרזירי התקשורת הישראלית. הם ממשיכים לפמפם נגד החוק ולנהל נגדו קרבות מאסף עקרים. שידורי המהפכה. מהפכה נגד הדמוקרטיה ונגד החלטה לגיטימית של בית המחוקקים. שידורי המהפכה עבדו השבוע שעות נוספות, כאילו אין לו שום תמיכה – לא ציבורית ולא פרלמנטרית. כל המרואיינים והפאנלים היו על טהרת שוללי החוק.

אתיקה? אובייקטיביות? אינטגריטי? שידור ציבורי? – הצחקתם אותם. השדרים שהשתלטו על המיקרופון הפכו אותו לשופר תעמולה בנוסח סובייטי, חד צדדי. את חובתם ליושרה ולאמת, הם קברו מזמן בשדות הפייק ניוז.

3. תעשיית השקרים עובדת בגל"צ וברשת ב' שעות נוספות. הנה למשל התרשמותו של הפרשן המשפטי ד"ר יהודה יפרח: "נדיר שאני מאזין לתחנת רדיו אחת במשך שעות. היום זה קרה: נסיעה לא צפויה לצפון וחזרה, זימנה לי האזנה לכמה שעות רצופות בגל"צ. שטיפת המוח שהתנהלה שם במשך כל הבוקר נגד חוק הלאום, הייתה השְתנה בקשת מהמקפצה על המאזינים.

מילא אם היו עושים זאת בדרך אינטליגנטית, בדיון מעמיק, בשאלות נוקבות, בהעמדת איפכא מסתברא. אבל לא. כמעט כל המגישים משתמשים בשיטות של פיטום אווזים. דוחפים לכם לגרון את הבחילה שלהם שוב ושוב, עד שתרצו להקיא. כשאנחנו נזכרים שכל זה נעשה בכסף שלנו, אפשר להרשות לעצמנו להתחיל לשאול בקול, האם יש מוצא מלבד פירוק מלא של השידור הציבורי".

נועם ארנון, איש חברון, הוא כנראה מאזין מכור לרשת ב'. 3 פעמים בתוך יממה אחת הוא דיווח לחבריו בפייסבוק על אובדן האתיקה והבושה. במוצ"ש העלה את הפוסט הבא: "ברשת ב' מיתקפה רבתי רצופה של חצי שעה נגד החוק. לא הועלה לשידור אף אחד שתומך בחוק". למחרת, יום א', 10.30 בבוקר: "בשידור ברשת ב' הובאו שני מרואיינים: האחד מתעב את נתניהו, ולשם איזון הובאה אחת ששונאת את נתניהו". ובאותו יום, 13.00: "שני מרואיינים על חוק הלאום: האחד תוקף בחריפות את החוק, והשניה מגדירה את ישראל כאפרטהייד".

4. הלאה. בעיתון האינטרנטי 'חדשות בן עזר', כותב משה כהן: "תקשורת מאוזנת. ב-3 באוגוסט בשעה 17 ערוץ 11: דיון על חוק הלאום בהנחיית אורי לוי. משתתפים: אלי עמיר, בן דרור ימיני, ניר ברעם, רחל עזריה. הדיון היה מרתק וגם נעים לאוזן. ללא חילוקי דעות. מקהלה בקול אחד. חוק הלאום הוא חוק רע. אחדות דעות. רגע, האם אין דעה אחרת בציבור? האם השידור הציבורי אינו אמור להציג דעות הציבור בצורה מאוזנת?"   

ובאותו עיתון כותב נעמן כהן: "הגם בארזים נפלה שלהבת? הגם את איילה חסון? איילה חסון לח"כ זוהיר בהלול: 'אנחנו נלחמים כולם כתף בכתף בחוק הלאום, אף אחד לא מביע בו תמיכה'. האם כל התקשורת היא פייק ניוז?".

ועדיין לא נגענו בשטיפת המוח שמייצרים עיתוני המהפכה 'ידיעות' ו'הארץ' כנגד החוק, כאילו לא השיג החוק רוב מוחלט בכנסת. זר אילו הגיע מן המאדים, היה עשוי להשתכנע, שחבורת פיראטים השתלטה על הכנסת וכפתה על המחוקקים באיומי אקדח להצביע בעד החוק, בניגוד לרצון העם ונבחריו.

כך שלתמיהה לעיל, מתבקשת תשובה אחת בלבד: כן, פייק ניוז. האיזון מת ונקבר. האתיקה נפחה נשמתה. הפקרות מוחלטת. שודדי המיקרופון הציבורי איבדו את הבושה. יחי שידורי המהפכה.

5. יש הרבה נימוקים חזקים בדבר חיוניותו של החוק, להבטחת צביונה היהודי של המדינה ולסיכול מזימת 'מדינת כל לאומיה'. אבל את הסיבה המכרעת לנחיצותו, סיפק דווקא תא"ל (מיל') בצה"ל, שברוב סיכלותו התבטא כך בחשבון הפייסבוק שלו: "מהיכן שאבתם את החוצפה לקבוע שייכות של הארץ ליהודים? על מה מבוססת טענת הזכות והבעלות של היהודים על הארץ? אם זו רק אמונה משיחית בהבטחה א-לוהית – למה שלא תחכו לבוא המשיח?". הנה הסיבה הכי משכנעת לחיוניותו של החוק.

מחבר הפוסט הנחות הזה, הוא תא"ל (מיל') אמל אסאד, דרוזי מהכפר עוספיה, לוחם מהולל בעברו, אבל – איך לומר זאת בעדינות? – עוכר ישראל. שהרי מיהו עוכר ישראל, אם לא מי שמתנגד לזכויותיו של העם היהודי במולדתו זה למעלה מ-3,000 שנה? מדהים שהאוויל-משריש הזה הצליח להגיע עם דעות אלה לדרגת תא"ל. ספק אם היה ראוי בכלל ללבוש את מדי צה"ל.

האיש שכופר בזכות עם ישראל בארץ ישראל, מקבל ממדינת ישראל פנסיה נכבדה של כ-60 אלף שקל לחודש. אבל לטענת המשטרה, והכל בשלב זה לכאורה, לא הסתפק בכך, וניצל לרעה, על פי החשדות, את חברוּתו בדירקטוריון התעשייה האווירית, בכך שבזכות מעמדו כדירקטור והסתרת הקשר שלו לחברה פרטית בבעלותו, זכתה חברה במיכרזים ופרוייקטים של התעשיה האווירית.

עניין, לכאורה, של שוחד, מירמה והפרת אמונים. אסאד, הטוען לחפותו, נעצר לפני כשנה, ובפברואר הודיעה המשטרה כי גובשה תשתית ראייתית בעבירות המיוחסות לו.