מנגנון ההפעלה, עזה

לרצועת עזה אין יכולת קיום עצמאית. היקף כזה של אוכלוסייה בחבל ארץ קטן ודל במשאבי טבע זה לא משהו שיכול להחזיק את עצמו.

ח"כ בצלאל סמוטריץ'' , כ"ט באב תשע"ח

בצלאל סמוטריץ'
בצלאל סמוטריץ'
צילום: יצחק קלמן

עזה היא פצצת זמן שמכוונת נגד מדינת ישראל, ולמען האמת מצליחה לגרום לנו לכאב ראש לא קטן כבר הרבה מאוד שנים. כדי לנטרל את הפצצה הזו צריך להבין טוב את מנגנון ההפעלה שלה.

רצועת עזה היא מוטציה גיאוגרפית ודמוגרפית שאין לה יכולת קיום עצמאית. היא לא נבראה כזו בששת ימי בראשית אלא נבניתה ונשמרת באדיקות ככזו על ידי מדינות ערב ככלי נגד מדינת ישראל.

1.4 מתוך 1.8 מיליון תושביה הם "פליטים" שעברו אליה משטחי מדינת ישראל לאחר מלחמת השחרור, ומאז מוחזקים בה כבני ערובה בצפיפות, בעוני ובתנאים מחפירים, ומתחנכים על "תקוות השיבה" לבתיהם בעכו, יפו וחיפה, במקום להיות משוקמים ולהתחיל חיים חדשים במקומות אחרים.

מדינות ערב מקפידות לשמר אותה ככזו, ולכן גם כאשר בהסכמי שביתת הנשק שנחתמו לאחר מלחמת העצמאות שויכה עזה למצריים, החילה בה מצריים ממשל צבאי ולא התייחסה אליה כטריטוריה מצרית.

לרצועת עזה אין יכולת קיום עצמאית. היקף כזה של אוכלוסייה בחבל ארץ קטן ודל במשאבי טבע זה לא משהו שיכול להחזיק את עצמו. עזה נשמרת במכוון על ידי הערבים כ'תחנת מעבר זמנית' בדרך לשיבה לארץ ישראל. וזה לא דבר שיכול להחזיק לאורך זמן בלי להתפוצץ.

הדיבורים על "הסדרה" הכוללת כמה פתרונות קוסמטיים בתחום הכלכלי הם קשקוש מקושקש שלא מחזיק מים. המחשבה שאם רק יהיה בעזה נמל ימי אז "צינור החמצן" הזה יספיק לה היא מגוחכת. 

כדי להחזיק את עצמה עזה צריכה הרבה יותר מנמל ימי וכמה אזורי תעשיה. היא צריכה פתרון שורש שיתאים את כמות האוכלוסייה שמתגוררת לתא השטח, למאפייניו, ולמקורות הפרנסה שלו. 

עד איוולת אוסלו ב 1994 עזה היתה פתוחה למדינת ישראל, שהיוותה את מקור התעסוקה וההכנסה העיקרי של תושביה. הסכם אוסלו של השמאל "המוסרי" הביא לרישושה של עזה והרעבת תושביה. מעט מאוד התעסוקה וההכנסה שעוד נותרה להם מההתיישבות הישראלית בה התייבשה בהחרבת גוש קטיף. 

עכשיו תחשבו על דור רביעי וחמישי שחי ומתחנך ברצועת עזה ב"מסירות נפש" ובתנאים בלתי אפשריים על ברכיה של שאיפת השיבה ועל אידיאולוגיה הדוגלת בהשמדת מדינת ישראל, כמוצא היחידי לחיים הקשים ברצועה. רק השמדת מדינת ישראל ושיבת הפליטים אליה תשים סוף לאנומליה שמתקיימת ברצועה כבר שבעה עשורים ותפסיק את הסבל של תושביה. זו האנרגיה שזורמת ברצועת עזה ומניעה את תושביה ומנהיגיה.

השמאל הישראלי מבין את הבעיה הזו ו"הפתרון" שהוא מציע לעזה הוא חלק מתכניתו הכללית להקמת מדינה ערבית בארץ ישראל. השמאל מבין שעזה לא יכולה לקיים את עצמה ולכן חייבת להיות חלק מישות מדינתית אחרת ולהיות נסמכת על שולחנה.

הימין שמתנגד, מסיבות אידיאולוגיות ופרקטיות כאחד, להקמת מדינת טרור בלב-ליבה של ארץ ישראל לא הציב עד היום על השולחן פתרון לרצועת עזה. ושוב, תרשו לי לגחך על "פתרונות" ה"הסדרה" שמועלים מצד גורמים מסוימים בימין ככאלה שיש בהם בכדי לתת מענה אמיתי לפצצת הזמן האנושית ששמה רצועת עזה.

וזה מקור החידלון המתסכל של נתניהו וליברמן אל מול הרצועה. כשאין אסטרטגיה הולכים לאיבוד. 

למוטט את חמאס רק כדי להמליך תחתיו את אבו-מאזן זה להחליף פרה בחמור. בהעדר אסטרטגיה כוללת מה שנשאר זה לתמרן ולמשוך זמן, ובאסטרטגיית התמרון הזו הבידול בין עזה ליהודה ושומרון משרת את האינטרס הישראלי. למוטט את חמאס ולקחת אחריות במקומו אין לנתניהו אומץ. אז מה שנשאר זה לנהל מול חמאס "סבבים" עם ידיים קשורות מאחור, וכשחמאס יודע שיש לו חסינות ולאף אחד בצד הישראלי אין כוונה להכניע ולחסל אותו. ומי שיש לו חסינות לא יכול להיות מורתע. כל מה שנשאר זה להתווכח על עוצמת "הפגיעה הקשה" שחמאס ספג.

צריך להודות שבתוך דרך האין מוצא הזו השר בנט הציע תכנית טקטית יצירתית ונכונה, שגם אם לא תמוטט את שלטון חמאס יכולה בהחלט להוריד אותו על הברכיים ולגרום לו להניף דגל לבן. כל זאת ללא צורך בכניסה קרקעית ובסיכון חיילים. אי אפשר לפרט על התכנית הזו מסיבות של ביטחון מידע, אבל בהחלט יתכן שהיא יכולה לתת מענה טקטי זמני שיעניק כמה שנות שקט לתושבי הדרום. אבל גם זה לא ינטרל את מנגנון הפצצה.

מענה ימני אמיתי ושורשי לרצועת עזה, כזה שינטרל את מנגנון הפצצה ולא רק ישהה מעט את הפעלתו, חייב להתבסס על העקרונות הבאים:

* כיבוש מלא של הרצועה ולקיחת אחריות מחודשת של מדינת ישראל על הנעשה בה.

* גדיעת תקוות השיבה של תושביה לתחומי מדינת ישראל. התקווה הזו היא שמתחזקת את המוטיבציות שמניעות את כל מה שקורה ברצועת עזה כבר שבעה עשורים, וכל עוד היא תמשיך להתקיים היא תמשיך לתדלק את אותן המוטיבציות, שיניעו את אותם התהליכים, וחוזר חלילה... גדיעת התקווה תהווה, כמובן, את הנדבך המרכזי במיגור הטרור (הנובע מאותה תקווה ונועד לממש אותה).

* דילול אוכלוסיית הרצועה והתאמתה לתא השטח ולפוטנציאל הכלכלי שלו באמצעות פיזור ושיקום הפליטים במדינות ערב או באירופה. במילים פשוטות - עידוד הגירה מאסיבי. לאחר שלא תהיה תקווה לשוב לישראל לא תהיה תוחלת להמשך הסבל והחיים הקשים (אין "מטרה מקודשת" שנכון לסבול ולהקריב למענה) ויהיה היגיון רב ברילוקשיין ובהתחלת חיים חדשים מעבר לים.

* הקמה מחודשת של ההתיישבות הישראלית המפוארת באזור הרצועה. היא, ביחד עם שוק התעסוקה במדינת ישראל - שבהעדר טרור יפתח מחדש לתושבי הרצועה - יאפשרו לאלו מתושבי הרצועה שיבחרו להישאר ולחיות תחת השלטון הישראלי להתפרנס בכבוד.

ואם הגעתם עד לכאן וזה מזכיר לכם את עקרונות תכנית ההכרעה שפרסמתי ליהודה ושומרון - אתם לא טועים. סדנא דארעה חד הוא. הערבים אותם ערבים, הארץ אותה ארץ, והים אותו ים... ואם זה כך אז כנראה גם הפתרון הוא אותו פתרון.