תסריטים איראניים

רק שיגור איום אמין יציל את איראן מקריסת מערכות ומהצפת אירופה במיליוני פליטים שיברחו מהגיהנום האיראני.

ד"ר מרדכי קידר , ב' באלול תשע"ח

(צילום: דניאל רצבי)

השבוע נכנסו לתוקף סנקציות כלכליות אמריקניות על איראן, וחברות רבות חדלו לנהל עסקים עם איראן כדי לא לאבד את יכולתן לפעול במשק האמריקני.

בעוד שלושה חודשים יוחמרו הסנקציות באופן שהן יכללו גם את חברות האנרגיה והבנקים, והתוצאה תהיה שאיראן תאבד חלק ניכר מההכנסות שלה, המגיע מנפט, גז ומוצריהם.

נראה שרק סין תמשיך לקיים עם איראן קשרי כלכלה רגילים או כמעט רגילים, ואולי גם רוסיה לא תקטע לחלוטין את קשריה הכלכליים עם משטר האייתוללות.

במאמר זה ברצוני לצייר שני תסריטים אפשריים לתקופת השנתיים הקרובות, בהנחות היסוד הבאות:

1. הנשיא טראמפ ימשיך ללחוץ על איראן בכל דרך כלכלית אפשרית, והלחץ האמריקני יביא את המשק האיראני לקשיים גדולים כד כדי קריסת מערכות.

2. אם איראן לא תנקוט אלימות צבאית, גם טראמפ יימנע ממנה. אם איראן תפעיל אמצעים צבאיים נגד התנועה הימית בנתיבי מים בינלאומיים – מיצרי הורמוז ובאב אלמנדב – ארה"ב תנחית על איראן מכה צבאית כואבת.

3. טראמפ יבוא חשבון עם איראן גם אם זו תפעיל "פרוקסיז" (צדדים שלישיים, סוכנים) כדי לפגוע באינטרסים אמריקניים.

4. איראן תנסה לעבור את השנתיים וחצי הבאות בשלום, בתקווה שטראמפ ייפול ואחריו יעלה נשיא דמוקרטי שיחזיר את ארה"ב להסכם הגרעין ויסיר את הסנקציות.

5. מנהיגי אירופה ימשיכו לתמוך באיראן במילים, אך לא יוכלו לכפות על חברות כלכליות אירופיות לעשות עסקים עם איראן.

6. מנהיגי אירופה חוששים מקריסת השלטון באיראן שכן אז המדינה עלולה ליפול לכאוס כללי, מלחמת הכול בכול, ומצב זה ייצור גל אדיר של מיליוני פליטים שינסו להגיע לאירופה. לכן מנהיגי אירופה מנסים וימשיכו לנסות "להנשים" את המשטר האיראני בכל דרך שיוכלו.

שני התסריטים האפשריים:

תסריט 1: משא ומתן

התסריט הטוב ביותר למשטר האייתוללות והרע ביותר למזרח התיכון ועולם כולו הוא חזרת האיראנים לשולחן המו"מ עם המעצמות כהיענות לדרישה האמריקנית. המטרה שלהם תהייה להרוויח זמן כדי להגיע לנובמבר 2020, לבחירות לנשיאות ארה"ב מתוך תקווה שטראמפ ייכשל והמנצח יהיה דמוקרט. הם בטוחים שנשיא דמוקרט יחזיר את ארה"ב להסכם הגרעין משנת 2015 ויסיר את הסנקציות שטראמפ חידש. האיתוללות הם אשפי המו"מ, והם יצליחו למשוך את המו"מ על פני שנים תוך יצירת תמונה שקרית של התקדמות, שתרגיע את טראמפ, את הפוליטיקאים האמריקנים ואת התקשורת העולמית. הם יודעים שהחל מתחילת 2020 טראמפ יעשה הכול כדי להיבחר שוב, ולכן הוא יציג את "הגמישות" האיראנית כהישג שלו במו"מ.

מי שעוקב אחרי התפתחות העניינים בין ארה"ב וצפון קוריאה רואה דבר דומה: במפגש בסינגפור ראינו התלהבות של טראמפ מקים, "ידידו החדש", והכרזות אופטימיות משני הצדדים, אבל במו"מ, הרחק מזרקורי המצלמות, העניינים קשים הרבה יותר, ובכלל לא ברור אם קים אכן מוכן לפרק את הפרויקט הגרעיני שלו ואת הטילים ארוכי הטווח המאיימים על ארה"ב. ברור שקים מנסה להרוויח זמן כדי לשפר את יכולת הלחץ על ארה"ב, שגם בעידן טראמפ איננה ששה אלי קרב ואיננה מתלהבת מחילופי טילים בליסטיים עם משטר שאין לו עכבות ואיננו מייחס חשיבות לחיי אדם.

שליטי איראן מקווים לפתח עם טראמפ מסלול דומה: הם ייפגשו איתו, יחייכו למצלמות ויפזרו הצהרות אופטימיות כדי ליצור דעת קהל אוהדת לעניינם, ינסו להכפיש את טראמפ וליצור לו תדמית של יוצר בעיות, כדי לקעקע את סיכוייו להיבחר מחדש. הם מכירים את השנאה כלפי טראמפ בקרב ציבורים גדולים בארה"ב, והם ינסו ללבות את השנאה הזו במהלך המו"מ. הם ייצרו תמונה שהם מוכנים להתפשר ולהתגמש, כדי לתת תחמושת בידי מתנגדי טראמפ המתנגד לבוא איתם להסכם דומה לזה שאובמה נתן להם.

לכל מי שיש לו טיפת הבנה בענייני המזרח התיכון ברור שעצם כניסת ארה"ב למו"מ עם האיראנים מהווה ניצחון איראני, כי הם ישתמשו במו"מ להרוויח זמן כאשר השעון הפוליטי של טראמפ מתקתק לקראת נובמבר 2020. תסריט המו"מ ישאיר את משטר האייתוללות באיראן, למרות הקשיים הכלכליים הם ישרדו את ארבע שנות טראמפ ואחריהן הם ימשיכו בכל מה שעשו קודם זמנו של טראמפ: הם יחזרו את פקויקט הגרעין הצבאי, ימשיכו לייצר טילים בליסטיים ארוכי טווח וימשיכו לערער את יציבות המזרח התיכון והעולם.

תסריט 2: קריסת מערכות

ההתפתחויות בתוך איראן בחדשים האחרונים מוליכות את איראן בכיוון של קריסת מערכות כלכלית וממנה המרחק קצר לקריסת מערכות שלטונית. האינפלציה משתוללת ועומד בימים אלה על כ-130%, ערך המטבע המקומי בדהירה כלפי מטה ואיבד כ-80 אחוזים מערכו בחדשים האחרונים. הסיבה להתפתחויות הכלכליות השליליות הללו היא חוסר האמון של הציבור במטבע המקומי ופסימיות קשה בקרב אזרחי איראן לגבי יכולת הכלכלה האיראנית לשרוד תחת משטר סנקציות נושכני וקפדני.

ההפגנות מתקיימות ברחובות ערים רבות והן יוצאות כמעט מידי יום. הציבור איבד את הפחד והוא מפנה את זעמו כלפי השלטון שבזבז את 150 מיליארדי הדולרים שקיבל במזומן בשנת 2015 מאובמה על המלחמות המיותרות בתימן, בסוריה ובעיראק, תוך שהאייתוללות ממלאים את כיסי חיזבאללה הלבנוני וחמאס הפלסטיני בכסף איראני יקר. סיסמאות המושמעות בהפגנות אלו הן "מוות לדיקטטור", "לא פלסטין ולא לבנון, קודם כל איראן!".

הבצורת שפגעה בחלקים גדולים של איראן הפכה מיליוני חקלאים, בעיקר במחוז אספאהאן, לרעבים, צמאים וממורמרים. הם קובלים – ובצדק – על כך שהמדינה לא השקיעה בשיפור תשתית המים, בקידוחים, בסכרים ובהזרמת מים מאזורים אחרים, כי היא השקיעה את כספיה במלחמות מיותרות ובחשבונות הבנק של ראשי השלטון המושחתים.

אזרחי איראן יודעים היטב שכל אחד מראשי השלטון דאג לעצמו ולמשפחתו היטב כאשר רכש בית במדינות אחרות, בסין, ברוסיה, בדרום אמריקה או במדינות מקלט אחרות שלא שואלות שאלות מיותרות, לא בודקות את עברם של אנשים ולא מעמידות לדין אנשים המעורבים בהפרת זכויות אדם. הציבור באיראן יודע שביום שבו יחושו ראשי השלטון שהמשחק שלהם נגמר, הם יברחו עם משפחותיהם למקלט שהכינו מבעוד מועד ולעזאזל המדינה והחברים.

שאלה שקשה לענות עליה עכשיו היא עד כמה תהיה נאמנות הכוחות הצבאיים נתונה לשלטון האייתוללות, ועד כמה הם יפעילו כוח לפיזור הפגנות. סביר להניח שהבסיג', המשמר האזרחי, יהיה נאמן לשלטון אבל יימנע ככל האפשר מלהפעיל כוח נגד האוכלוסייה כדי לא ללבות את הלהבות. ראינו במהלך השנה האחרונה את אורך הרוח שאנשי הבסיג' הפגינו מול פגיעה בתחנות משטרה המשרתות אותם. משמרות המהפכה עלולים להיות אכזריים יותר, אבל הם יוטלו למערכה רק כאמצעי אחרון בידי השלטון. הצבא יהיה הגוף האחרון שישתתף בדיכוי ההפגנות, שכן יש בקרב ראשי השלטון ספקות לגבי נאמנותו, האם היא נתונה לאזרחים או לשלטון.

במקביל להפגנות רחוב, סביר להניח שמיעוטים אתניים ירימו ראש ויחלו בפעילות בדלנית אלימה נגד השלטון. הבלוצ'ים בדרום מזרח איראן והמיליציה החמושה שלהם ג'ונד אללה יהיו הראשונים לנצל חולשה שלטונית. הערבים במחוז אחוואז יהיו כנראה הבאים להכריז מרד נגד השלטון והכורדים בצפון מערב איראן יבואו אחריהם.

תגובת העולם חשובה מאוד בעת כזו. סיוע, גם אם יהיה הצהרות ומילים, יעודד את הציבור לצאת לרחובות, ובוודאי אם יגיע סיוע ממשי ממדינות הרוצות לראות את קריסת שלטון האייתוללות: אמצעי קשר מוצפנים, נשק, תחמושת, כסף ואמצעים רפואיים לטיפול בפצועים. הסיוע החשוב והאפקטיבי ביותר יהיה איום ממשי על שלטון האייתוללות שאם יפעיל כוח נגד המפגינים יהיה מי שיפציץ בסיסי משמרות המהפכה, מרכזי תקשורת ומוסדות שלטון. איום כזה ישתק את יכולת השלטון לעמוד מול הציבור הזועם ויקרב את בריחת ראשיו לחו"ל.

במקרה של קריסת מערכות כללית עלול להיות שאיראן תשקע למצב של כאוס כללי ומלחמת הכול בכול. אנשים ינקמו באנשי השלטון, במשפחותיהם וברכושם, ויפנו את זעמם נגד מוסדות השלטון וסמליו. סביר להניח שהנאמנים לשלטון ישרפו ארכיונים של המודיעין, המשטרה ומשמרות המהפכה כדי שהמידע שהצטבר בהם לא ייפול בידי מתנגדיהם.

מה לעשות?

הדבר הטוב ביותר שטראמפ יכול לעשות הוא לשלוח לאייתוללות מכתב בטוויטר בזו הלשון: "חביביי מנהיגי איראן, זמנכם תם והמשחק שלכם נגמר. אתם מפרים את היציבות במזרח התיכון, מחרחרים מלחמות וגורמים סבל בל יתואר למיליונים רבים של אנשים, באיראן ומחוץ לה. אתם מרמים ומשקרים במצח נחושה ואין אמון בכם כלל. אין ולא יהיה שום משא ומתן אתכם על כלום, כי אני לא מאמין אפילו למילה אחת שלכם. אתם נדרשים לבצע תוך חודש את הדברים הבאים:

א. פירוק כל הציוד באתרי הגרעין שלכם, חוץ מתחנת הכוח הגרעינית בבושהר, והוצאת כל הציוד שפירקתם, כולל צנטריפוגות והאורניום המועשר לרוסיה.

ב. פירוק כל מפעלי הטילים שהקמתם.

ג. פירוק כל הטילים הבליסטיים שייצרתם.

ד. החזרת כל הכוחות האיראנים, האפגנים והעיראקים מסוריה, מעיראק ומתימן.

ה. לחדול מלשלוח נשק, תחמושת, מכשירי קשר וציוד צבאי אחר לתימן, לסוריה, ללבנון ולעיראק.

ו. לחדול לשלוח כסף לחיזבאללה הלבנוני, למיליציות שיעיות בעיראק ולחמאס.

ז. להחרים את כל הכספים שראשי השלטון גזלו מהמדינה ולהחזירם לאוצר המדינה.

ח. להקצות את הסכומים הדרושים לפיתוח מקורות מים במחוז אספאהאן, ולטיהור הקרקע והנהרות במחוז אחוואז.

יש לכם חודש בדיוק לביצוע כל הדרישות הללו ללא יוצאת מן הכלל, ואל תבקשו תוספת זמן כי לא תקבלו. אם לא תבצעו את הדרישות הללו, כולן או חלקן, כל האופציות פתוחות בפנינו, כולל שימוש בכוח, כדי להגן על עצמנו ועל שלום האזור והעולם מפני אידיאולוגיית יצוא המהפכה שאתם מבצעים באופן נורא כל כך כבר 38 שנים. קראו את שפתיי כי אני מתכוון לכל מילה שאני אומר, ואם חפצי חיים אתם קחו אותי ברצינות מוחלטת."

מכתב כזה ייתפס בעיני שליטי איראן כאיום אמין. מאז שתפסו את השלטון בשנת 1979 הם פועלים בכיוון הנכון רק כאשר הם חשים באיום אמין. כך היה בשנת 1980 כששחררו ללא תנאי את הדיפלומטים האמריקנים שהם תפסו בשגרירות האמריקנית בטהרן, בגלל איום אמין שחשו מכיוון הנשיא החדש, רונאלד רייגן; כך היה בשנת 1988 כשנכנעו לעיראקים בגלל שצבא ארה"ב הפיל בשגגה מטוס נוסעים איראני, וכך היה בשנת 2003, כאשר הם הקפיאו את התכנית הגרעינית הצבאית שלהם בשל הפלישה של צבאות המערב לעיראק ובגלל חששם שהם הבאים בתור. כאשר החשש הזה פג בשנת 2006 הם חזרו והפעילו את תכנית הגרעין הצבאית שלהם.

חשוב להבין שככל שהאיום האמריקני יהיה אמין יותר, כך רבים הסיכויים שלא יהיה צורך להשתמש בו, שכן ראשי השלטון באיראן אינם קבוצה של מתאבדים, הם יודעים היטב את יחסי הכוחות בינם ובין ארה"ב והם יודעים היטב שאף אחד בעולם לא יבוא לעזרתם אם יותקפו על ידי טילים או מטוסים אמריקניים. אם הנשיא טראמפ ישלח להם מסר כזה מתוך כוונה לפעול בכוח נגד השלטון האיראני, הם יתקפלו, יבצעו את הנדרש מהם ואולי יצליחו לשרוד מול הציבור האיראני הזועם.

זו הדרך היחידה שתביא את התוצאה הרצויה לשמונים מיליוני האזרחים של איראן, לאזור ולעולם. כניסה למו"מ איתם תהיה אסון כי היא תקנה להם תעודת ביטוח שהם יפיקו ממנה את מלוא התועלת, על חשבון האזרח האיראני, מדינות האזור והעולם כולו. רק שיגור איום אמין יציל את איראן מקריסת מערכות ומהצפת אירופה במיליוני פליטים שיברחו מהגיהנום האיראני. אם מנהיגי אירופה רוצים למנוע את גל הפליטים הזה הם חייבים לתמוך בסנקציות הכלכליות על המשטר האיראני ולהצטרף לאיום האמין של טראמפ, כדי לשחרר את העולם מהסיוט האיראני עוד בקדנציה הראשונה של טראמפ.