כוח התקווה

הרב ד"ר יוסף שטמלר , ה' באלול תשע"ח

הרב ד"ר יוסף שטמלר
הרב ד"ר יוסף שטמלר
צילום: אוניברסיטת חיפה

פרשת שופטים עוסקת בתפקידים שונים הקשורים לכלל ישראל: שופט, מלך, נביא, כהן וכד'. הפרשה מתארת את אופן יציאת עם ישראל למלחמה, שזהו כמובן מעמד כלל ישראלי מובהק.

כהן משוח מלחמה מדבר אל העם לפני הקרב, ואומר ללוחמים: "שמע ישראל אתם קרבים היום למלחמה על אויבכם" (דברים כ, ג). המלים 'שמע ישראל' אינן סתמיות והן מזכירות, כמובן, לכל יהודי את קריאת שמע. מדוע פותח הכהן את הנאום שלו בשתי המלים הטעונות האלה?

ה'שם משמואל' מסביר ששמע ישראל מבטא את התקווה האין סופית שמאפיינת כל יהודי. כיצד? הרי פעמיים ביום (לפחות), אנחנו אומרים שמע ישראל, ומקבלים על עצמנו עול מלכות שמים. והנה, למרות שייתכן שיהודי קרא קריאת שמע כבר עשרות אלפי פעמים בחייו, והוא יודע שלמרות שקיבל על עצמו בכל אותן הפעמים עול מלכות שמים, שום דבר דרמאטי לא השתנה בחייו.

אעפ"כ, כשהוא יגיע שוב לקרוא קריאת שמע הוא שוב יקבל על עצמו עול מלכות שמים בכל הרצינות והכוונה מתוך אמונה שהפעם התוצאות תהינה משמעותיות יותר. יהודי אף פעם לא מתייאש וזה מה שהכהן רוצה לרמוז ללוחמים לפני הקרב כיוון שזה המפתח להצלחה במלחמה.

ואם בקרבות עסקינן, יש פסוק ידוע בתהלים: "אלה ברכב ואלה בסוסים ואנחנו בשם ה' אלקינו נזכיר. המה כרעו ונפלו ואנחנו קמנו ונתעודד" (תהלים כ, ח-ט). נשים לב שהאויב 'כרע ונפל', ואנחנו 'קמנו ונתעודד'. מה זה אומר? אם היינו צריכים לקום ולהתעודד, זה אומר שגם אנחנו כרענו ונפלנו.

כולם, בעצם, נופלים. ההבדל ביננו לאויבינו, איננו בנפילה אלא בקימה ובהתעודדות. ומעניין שדוד המלך מצניע את העובדה שאנחנו כרענו ונפלנו; שכן הוא יכל לומר 'המה כרעו ונפלו ואנחנו כרענו, נפלנו אבל קמנו ונתועדד'. אלא שדוד ניגש ישר לעובדה ש'קמנו ונתעודד' כי אחד התנאים לקום ולהתעודד זה לא להתחפר ו'להתבחבש' בנפילות אלא להסתכל קדימה ולהמשיך הלאה.

לא סתם נקרא המנון המדינה היהודית, התקווה. תכונה זו, שנבעה מאמונה עמוקה בקב"ה, היא זו שסייעה לעם היהודי לעבור את המסע הלא-יאומן שלו בהיסטוריה.

היא זו שנתנה לאודים המוצלים מאש השואה את העוז להקים, תוך שנים ספורות, מדינה לעם היהודי ששליש ממנו נכחד ושעמד כל הזמן בפני איומים קיומיים. מכוח התקווה, נעשה כולנו תשובה בימי הרחמים והסליחות הבאים עלינו לטובה, ונגיע גם לגאולה השלמה, במהרה בימינו אמן.