חודש הרחמים והסליחות – כל אחד לזולתו

הסליחה והרחמים – מביאים לאחדות בין הבריות, והאחדות היא הופעת שמו של הקב"ה בעולם - שלום

הרב יאיר פרנק , ו' באלול תשע"ח

הרב יאיר פרנק
הרב יאיר פרנק
צילום: Noam Moskowitz/flash90

"במידה שאדם מודד – מודדין לו" (מגילה יב:). ר' לוי יצחק מברדיצ'ב דרש את הפסוק הראשון בפרשתנו באופן הזה, וקישר זאת לעבודת ה' שלנו בחודש אלול:

שופטים ושוטרים תתן לך בכל שעריך כו' ושפטו את העם משפט צדק (טז, יח). דהנה הקדוש ברוך הוא שופט את כנסת ישראל בבוא יום המשפט בגודל רחמיו וחסדיו, אך צריכין אתערותא דלתתא לעורר את המדה של רחמנות למעלה, ועל ידי מה נתעורר אותו המדה של חסד, כשאנו למטה מתנהגים בחסד ומלמדים זכות על כל איש מישראל לדונן לכף זכות, ואז על ידי זה גם מלמעלה נתעורר אותו המדה, ומלמדין גם עליו וגם על כל זרע ישראל חסדים, ואם כן האדם מעורר בעובדא שלמטה השער העליון לפתוח שערי חסד להריק ברכה על כל זרע ישראל.

וזה שכתוב 'שופטים ושוטרים תתן לך בכל שעריך', רצה לומר שאתה בעצמך תתקן ותכין המשפט של מעלה על ידי 'שעריך', והוא השערים שלך שאתה עושה ומעורר במעשיך. וזהו 'ושפטו את העם משפט צדק', רצה לומר כל איש ילמד את עצמו להתנהג לשפוט את העם משפט צדק, ללמד צדקה וזכות על כל זרע ישראל, ואז האדם מעורר השער של מעלה, ועל ידי זה יוצא בדין וזכאי במשפט של מעלה, כי במדה שאדם מודד מודדין לו (סוטה ח, ב).

ר' לוי יצחק, סנגורם של ישראל, מלמד אותנו כיצד להתכונן ליום הדין הבא עלינו לטובה. כל אדם מבקש בוודאי שידונו אותו בסלחנות, ולא בקפדנות, חלילה. מלמד אותנו ר' לוי יצחק עצה טובה ונפלאה: באופן שאתה מתייחס ו'דן' את הבריות, כך ממש ידונו אותך (!). ובלשון אחר - אתה בעצמך ממנה את השופטים והשוטרים עליך ביום הדין, שכן כאמור אמרו חז"ל - "במידה שאדם מודד – מודדין לו".

ואמנם, מצאנו כך בכמה וכמה לשונות חז"ל נוספות: "כל המעביר על מדותיו מעבירין לו על כל פשעיו, שנאמר נשא עון ועבר על פשע, למי נושא עון - למי שעובר על פשע" (ר"ה יז.), וכן – "ונתן לך רחמים ורחמך והרבך, כל המרחם על הבריות - מרחמין עליו מן השמים, וכל שאינו מרחם על הבריות - אין מרחמין עליו מן השמים" (שבת קנא:).

וכן דרש הבעש"ט על הפסוק – "ה' צִלְּךָ עַל יַד יְמִינֶךָ". ה' הוא כמו הצל שלך, ובדרך ובאופן שאתה הולך, אף הוא הולך אחריך.

חודש אלול נקרא 'חודש הרחמים והסליחות'. פשט הביטוי מוסב כלפי רחמי ה' וסליחת ה'. אולם קשה – רחמים וסליחה מיוחדים בייחוד ליום הכיפורים, בסופם של ארבעים ימי התשובה. ואפשר אם כן לבאר – חודש אלול מיוחד בעיקר לרחמים וסליחות שלנו, והם שיביאו את הרחמים וסליחות מאתו יתברך. חודש שבו נתמלא רחמים ואהבה זה על זה, ונדע גם לסלוח למחול.

אמנם, קל לכתוב, ולא תמיד קל להרגיש, לפעול, ולעשות. ועל כן, אוסיף כמה מילים:

עלי לזכור כי לפעמים אני נפגע, מפני שיש בי רגישות מיוחדת, או לחילופין הבנתי את דבריו בטעות, אך האדם השני כלל לא התכוון ולא רצה לפגוע (ועל כן פעמים רבות שיחה ישירה ופתוחה פותרת הרבה מהעניין).

ו/או: עלי להפריד בין עיקר האדם, ובין המעשים שעשה. גם אם אכן הייתה התנהגות לא ראויה כלל, להפריד בין המעשים והצדדים הלא טובים, לבין העיקר של האדם, נשמתו הא-להית, שהיא טובה וטהורה, וכמובן מעשיו הטובים הרבים. ובלשון אחרת - להאמין בטוב, שהוא העיקר, בכל האדם.

הסליחה והרחמים – מביאים לאחדות בין הבריות, והאחדות היא הופעת שמו של הקב"ה בעולם - שלום, "ויעשו כולם אגודה אחת לעשות רצונך בלבב שלם"

שנזכה לחודש מלא ברחמים וסליחות