משמעות הפגיעה באונר"א: "תכנית המאה" כבר כאן

ממשל טראמפ הוא הזדמנות נדירה לציונות להכריע את הקרב המדיני על ארץ ישראל. נקווה שממשלת נתניהו לא תפספס את הזדמנות המאה.

צחי לוי , כ"ב באלול תשע"ח

צחי לוי
צחי לוי
צילום: עצמי

לטובת כל הפרשנים המחכים בקוצר רוח לפרסום "תכנית המאה": היא כבר נמצאת בתהליך יישום מתקדם ללא הכרזה פורמאלית, וזאת בכוונת מכוון.

האסטרטגיה האמריקנית פשוטה אך מבריקה: להשתמש בכוחה המעצמתי של ארה"ב כדי לפרק חד צדדית את סוגיות הליבה, וכך, לכשיגיע רגע המו"מ יהיה לארה"ב קל יותר לתווך בין הצדדים. הצעד הראשון היה בנושא ירושלים ש"הוסרה מהשולחן" (ציטוט מדויק של הנשיא טראמפ הנפלא) ועכשיו הגיע תורה של סוגיית הפליטים וזכות השיבה, דרך ניסיון החיסול האמריקני של אונר"א.

כדי לנסות להבין מה החלקים הנוספים של "תכנית המאה" אנחנו צריכים לשאול את עצמנו מה יהווה בעיני ארה"ב מכשול בלתי עביר להסכם שצריך לפתור מראש. אם למשל, ישראל שכנעה את ממשל טראמפ שלא תוותר על ריבונות בבקעת הירדן וכי היא מעדיפה את תכנית האוטונומיה במקום מדינה פלסטינית, נראה גם מהלכים אמריקנים חד צדדים בנושאים אלו, במטרה לסלול את הדרך להסכם בטוח עבור ישראל.

האם זה מה שקורה בחדרי חדרים? לפי התנהלותו הפומבית של נתניהו ניתן לנחש שלא, וזו תהיה החמצה לדורות, מאחר וממשל טראמפ הוכיח כי הוא מוכן ללכת לקראת ישראל כברת דרך ארוכה מאוד, אפשר שאף ארוכה יותר ממה שממשלת ישראל עצמה רוצה ללכת.

וכך, אחרי הסרת ירושלים משולחן המו"מ, השלב השני בתוכנית המאה האמריקנית, הוא ביטול זכות השיבה ומעמד הפליטות הפורמאלי שיש ל 5 מיליון פלסטינים. לכן, ביטול הסיוע האמריקני המהווה כשליש מתקציב אונר"א הוא סה"כ יריית הפתיחה של המהלך המדיני האמריקני. יש להניח שהממשל מעוניין למוטט את אונר"א כדי לצמצם את הגדרת הפליטות כך ש-5 מיליון ערבים ברחבי העולם הנחשבים "פליטים פלסטינים" יקבלו מעמד חוקי במדינותיהם ולא יהוו מכשול להסכם. זה רק הגיוני שהממשל יציע את הסיוע ישירות למדינות ערב בתמורה למתן אזרחות ל"פליטים".

הסרת החסות האמריקנית מאונר"א היא במפורש מתן אישור מדיני לישראל לסילוק אונר"א מיו"ש. ישראל צריכה להודיע מיידית, כצעד משלים להודעת הממשל, כי על כל נציגי אונר"א ביו"ש לחזור ללא דיחוי לארצותיהם. אם ממשלת ישראל תיכשל לעשות כן, היא לא רק תפספס הזדמנות, אלא למעשה תמנע מהממשל להשלים את המהלך לסגירת אונר"א.

הרש"פ, שהתעלמה עד היום ממחנות הפליטים ביו"ש, תאלץ לקחת, בהתאם להסכמי אוסלו, אחריות אזרחית מלאה על כל האוכלוסייה בשטחי A ו-B. מודל הממשלה הכפולה: רש"פ+אונר"א חייב להיפסק. הצעד האמריקני מוכיח שלישראל יש גיבוי מדיני מלא. אונר"א היא גם המעסיק הגדול ביותר של ערביי יו"ש (אחרי ישראל והרש"פ) ולכן הפסקת פעילותה יגרור גל הגירה של ערבים מיו"ש תוך שימוש באותן תעודות פליט שאונר"א עצמה סיפקה להם...

אם ישראל שואפת לחסל סופית את רעיון המדינה הפלסטינית, השלב השלישי ב"תכנית המאה" חייב להיות החזרה מלאה של האזרחות הירדנית לכל ערביי יו"ש. האזרחות הזו נלקחה מהם בניגוד לדין הבינלאומי ב 1988. אם ביו"ש יש 1.7 מיליון ירדנים, הרי הסכם שלום עתידי הוא בסך הכל נספח נוסף בסכם השלום עם ירדן, המתייחס להקמת אוטונומיה ירדנית בריכוזי האוכלוסין הירדנים ביו"ש, מהלך שיאפשר לישראל לספח את רוב שטחי יו"ש לריבונותה המלאה.

הגיע הזמן שממשלת ישראל תפסיק להסתכל על התהליכים שמוביל הממשל האמריקני מהצד ותיזום אותם היא. ישראל צריכה לעצב את גורלה וגבולותיה בעצמה, בפרט כאשר בארה"ב ישנו הנשיא הכי ידידותי לישראל מעולם.

ממשל טראמפ הוא הזדמנות נדירה לציונות להכריע את הקרב המדיני על ארץ ישראל. נקווה שממשלת נתניהו לא תיזכר ככזו שפספסה את הזדמנות המאה.