היזהרו, טראמפ רציני

עו"ד אליקים העצני , כ"ג באלול תשע"ח

אליקים העצני
אליקים העצני
פלאש 90

מאחרוני הכתבנים והפוליטיקאים ועד לאחרוני הבדרנים, הכל מרשים לעצמם לזלזל בנשיא טראמפ. שנאה ואידיאולוגיה מונעים אותם מלראות אצלו את" השיטה בשיגעון" (שייקספיר, המלט). דוגמה אחרונה - חתימת הסכם סחר חדש עם מקסיקו שעל פיו ארה"ב אינה עוד ה"פרייר", בדיוק כפי שטראמפ הבטיח.

גם את תכניתו המוצהרת לשים לאל את הסכם הגרעין הקטסטרופאלי עם איראן הוא מגשים צעד אחר צעד. ואיך אמר שייקספיר? בשיטתיות! ואם הביצוע מחייב 'כסאח' גלוי עם איחוד אירופאי ליברלי-שמאלני שהתרגל למשוך את אמריקה באף אל יעדים הנוגדים את האינטרסים שלה, טראמפ לא נרתע גם מכך.



טוען....

בו-זמנית הוא מנהל מלחמת סחר נגד סין, לא נותן גם לה "לחגוג" על חשבון אמריקה, בדיוק כפי שהודיע מראש. ודווקא את 'המלחמה הקרה' עם רוסיה של פוטין הוא מנסה לסיים, בהעדר מחלוקת של ממש, גם באוקראינה וגם בסוריה. זו היתה תפיסתו למן היום הראשון, והוא דבק בה. אפילו כמה מגחמותיו אומצו גם ע'י מתנגדיו. איך לעגו לציוצים שלו? היום – איזה מדינאי אינו מצייץ? ומיום שזרק לאוויר העולם את המדבקה 'פייק ניוז', מי אינו משתמש בה?

מתחת למסכה השובבה, עתים עד כדי גסות, האיש לאמיתו של דבר הוא רציני ועל תכניותיו שוקד ברצינות, ודווקא לכן אני מודאג. אני פוחד, שהואיל והבטיח בפומבי לגבות מאתנו תמורות כואבות לטובת הפלסטינים כנגד כל מכה שהוא נותן להם כעת(והוא נותן!) – עוד נגלה ששמחתנו היום מוקדמת.

מה מכין לנו טראמפ? את קווי המתאר ניתן לשרטט עפ'י הרעיון המנחה שלו, להכיר במציאות כפי שהיא , כלומר – בעיני סוחר, להבדיל מעיני קנאים דתיים או לאומיים. על פי מבחן זה, ירושלים כבירת ישראל היא מציאות וכל היתר – רומנטיקה שאינה תופסת אצלו. אבל גם לגבי ירושלים טראמפ ואנשיו אינם חדלים מלהדגיש, שהם לא הכירו בגבולות ירושלים, כלומר – אילו חלקים מירושלים ל א יהיו בירת ישראל. דבר זה הם "משאירים למו'מ בין הצדדים", כלומר – גם לשידול וללחץ מצד הדוד סם החביב. רוצים הוכחה? נתניהו היה מקפיא את ירושלים, לולא דרש ממנו טראמפ לשמר גם בתוכה אופציה מדינית פלסטינית?

אותו הקו בשאלת ה"פליטים" ו-אונר'א. הדרישה להחזרת "הפליטים" אין בה קורטוב של מציאות ממשית, אך בהיותה אפופה אצל הערבים הילה של קדושה, היא תוקעת כל אופציה מציאותית. לכן טאטא טראמפ מן השולחן את הנתונים הבלתי מציאותיים בדבר מספר "הפליטים" ביחד עם סוכנות אונר'א המנציחה את הסכסוך. עכשיו, שהשולחן נקי מ'חלומות', טראמפ ייגש לתכלעס, וכבר הזהירה אותנו ניקי היילי, ידידת-אמת, שגם אנחנו לא נלקק דבש.

טראמפ באחד מנאומיו המוקדמים אמר, כי לו אישית אין דעה לגבי 'חזון שתי המדינות', את זאת הוא משאיר לצדדים. אולם בינתיים רוח הרפאים של 'שתי המדינות' חזרה בצורות שונות – פעם כחצי בדיחה שלו, שיום אחד שמו של ראש ממשלת ישראל עלול להיות 'מוחמד', פעמים אחרות כהדלפות של "צוות ההיגוי" ( קושנר, גרינבלט, פרידמן), ולאחרונה גילה אבו-מאזן בפגישה עם "שלום עכשיו" – "נפגשתי עם טראמפ ארבע פעמים. הוא אמר שהוא בעד חזון שתי המדינות..." אין להניח שישקר בהודעה פומבית כזאת, ואף לא באה כל הכחשה מן הבית הלבן.

נוסחת שתי המדינות מתיישבת היטב עם העיקרון לבנות אך ורק על הנתונים המציאותיים. לפי מידע שדלף, "צוות ההיגוי" מצא שהמציאות היהודית ביהודה ושומרון יושבת על כ- 5% מהשטח וכל היתר – מציאות פלסטינית. לפי אותן הדלפות, נתניהו דורש 10 אחוזים לפריסת ההתיישבות היהודית, ומעבר לכך לא שמענו על כל התנגדות מצידו לעצם הרעיון לנטוש את לב מולדתנו ולהשתתף במו ידינו בהעברתה הפיסית והמשפטית לידי זרים. בכלל, לא סביר שמה שטראמפ אמר לאבו-מאזן 4 פעמים, הוא לא אמר לנתניהו אפילו פעם אחת. וכשאמר, מה השיב לו נתניהו? מה יכול היה להשיב לו, הרי הוא בעצמו לא זז מנאום בר-אילן – עד היום הזה!

חמור מזה: תכתיב מרץ 2017 בדבר "ריסון" הבנייה בהתנחלויות שאומץ ע"י הקבינט לא רק צמצם את הבנייה ביו"ש ובירושלים באופן דרסטי, הוא גם משרטט את "המציאות" שעליה מכוון טראמפ לבנות את המדינה הפלסטינית: נתניהו מונע ביד ברזל התפשטות של יישובים קיימים או הקמת\הכשרת מאחזים חדשים, ובאותו הזמן אינו נוקף אצבע לעצור את עבודות הפיתוח והבנייה הערביות בקנה מידה עצום על שטחי C , שמטרתן לכלוא את ההתיישבות היהודית בתוך הגדרות.

קבלת הדין ע'י נתניהו (ושמא הדבר בכלל תואם את תכניותיו?) היא בכייה לדורות, מפני שהנזק אינו חומרי בלבד, הוא נורמטיבי: אם הממשל האמריקני הכי אוהד לנו שהיה אי פעם שם אזיקים על ההתנחלות, מה מצפה לנו מן הדמוקרטים?

בשעתו, הליכוד האשים את פרס כי הוא 'יחלק את ירושלים'. היום, ראש הליכוד במעשיו ויתר מנהיגיו בשתיקתם – מחלקים גם את הארץ וגם את ירושלים!

היום, לימור לבנת מתוודה על תמיכתה ב"התנתקות", מעשה הנבלה שאנחנו משלמים עליו ביוקר כל יום. מחר, חלילה, אנשים כאלקין, לוין, שני הכצים, קיש, אוחנה, חוטובלי ועוד רבים וטובים יתחרטו מרה על הימים האלה שבהם לא עשו דבר, למרות שהמעט שנדרש מהם לעת הזאת הוא הודעה פשוטה לנשיא ארה"ב, כי 'פתרון' שתי המדינות אינו מקובל עליהם, והוא הרי הבטיח שבסוף רק רצון הצדדים הוא שיקבע, כמו כן פנייה דומה לידידינו בקונגרס ולא אחרון בחשיבות – פקיחת עיני מיליוני האוונגליקלים, ידידי-האמת המהווים את בסיס כוחו של טראמפ. הם אינם מודעים לכל זה. ואם אכן יום אחד טראמפ ישליך את ארץ התנ'ך אל מתחת לגלגלי האוטובוס – הם בצדק ישאלו: למה לא אמרתם לנו?