הקצין צדק

איתי אסמן , כ"ה באלול תשע"ח

אורח
אורח
ערוץ 7

נתחיל מהסוף, הלכות ייחוד המבוארות בתורה הן הערובה הכי טובה לחיי משפחה טובים וגונזות בתוכן כללי התנהלות של מקום עבודה וקל וחומר צבא, לכן הקצין שביקש דובר ולא דוברת - צדק.

לפני שמתנפלים עליי 'מומחי דעת קהל' שאסור לחבק בציונות הדתית את אל"מ אבינועם אמונה כי אז יגידו שהוא שייך לציבור הדתי ו"יסמנו אותו בצה"ל", שתי תשובות בדבר: א. אבינועם לא צמח בציונות הדתית, יש לו מסלול חיים ייחודי. ב. ההגנה שלי על אלוף המשנה המוערך בצה"ל, לא נובעת מתוקף היותי דתי או אפילו קצין במיל' אלא מתוקף היותי יהודי.

מי שהיה צריך להגן עליו ועל ערכיו היה צריך להיות דובר צה"ל אך לצערי החטיבה הזאת הפכה להיות בעלת אג'נדה אנטי-דתית ושופר של עמותות הקרן החדשה כדוגמת שדולת נשים והפורום החילוני, לכן הציבור היהודי צריך להתאגד ולהגן על חיילי צה"ל שמותקפים כל העת בתקשורת (לפעמים ביוזמת דובר צה"ל בעצמו, כמו באירוע מדריכת הצנחנים והביינישים).

התפיסה המגדרית השולטת כיום בתקשורת, במשפט ובאקדמיה מנסה לשנות סדרי בראשית של 'זכר ונקבה בראם' , לטענתם אין הבדל מהותי בין זכר לנקבה אלא 'איש ואישה במגדרם יחיו' וכל אחד ואחת יכול.ה לבחור מה הוא והיא רוצים להיות. בנוסף, הם מנסים לצמצם את הפער בין גברים לנשים וטוענים שאין הבדלים פיזיים ומנטליים, לכן חיילת יכולה להיות בטנק, וחייל יכול לישון ליד חיילת בלי לנסות לממש את משיכתו המינית.

הדיון אם הקצין יקבל דובר או דוברת מבחינתם הוא אינו דיון נקודתי אלא בעיה כוללנית, מלחמת התרבות שלהם היא טוטאלית, על תפיסת העולם- האם החברה צריכה להיות שמרנית, עם מהויות וכללי הפרדה בין גברים לנשים יחד עם זהות מגדרית ויהודית ברורה, או חברה ליברלית בה כל אחד מגדיר את עצמו ואין הבדלים בין גבר לאשה או בין יהודי לגוי. הצניעות אצל אותו מיעוט רדיקלי עם תודעת רוב היא מילת גנאי.

חז"ל אומרים במסכת עירובין (ק:) שאלמלא לא ניתנה תורה היינו למדים צניעות מחתול" ופירש שם רש"י "שאינו מטיל רעי בפני אדם ומכסה צואתו" ורבנו חננאל פירש "למדנו צניעות מחתול שאינו בועל אלא במקום סתר". לא לחינם סוגיית הצניעות מתנקזת היום דווקא במחנה הצבאי שם נאמר "ויתד תהיה לך על אזנך והיה בשבתך חוץ וחפרתה בה ושבת וכסית את צאתך כי ה' אלוהיך מתהלך בקרב מחניך להצילך ולתת אויבך לפניך והיה מחניך קדוש ולא יראה בך ערות דבר ושב מאחריך" (דברים כג, יד-טו) המאבק כיום בצה"ל מתרחש בין תפיסת "והיה מחניך קדוש" לבין השירות(ים) המשותפ(ים).

אותם גורמים מבררים לנו שישראל אינם יכולים להתנהל כמו אומות העולם , אלא יש לבחור בין ספר בראשית שמדבר על הבדלה או טשטוש מגדר וזהות, תוהו ובוהו. "אם אין תורה, אין דרך ארץ" (אבות ג, יז). קמו כופרים גם בדרך הארץ של האנושות ושל בעלי החיים והם מנסים להנחיל את תפיסת עולם הרדיקלית שלהם דרך צבא ההגנה לישראל. הדבר הזה מחייב את מי שמאמין בערכי היהדות לברר אותם במרחב הציבורי ולא להשאיר אותם למי שחפצים לעשות כאן ישראל חדשה.

הפורום החילוני ושדולת הנשים פתחו לאחרונה בקמפיין נגד כללי צניעות בית הספר, הדבר כמובן התחיל בצה"ל, שם הם תקפו את השילוב הראוי והנחילו שירות משותף שבו כל המרבה לערבב בין המינים הרי זה משובח.

הציבור הדתי-ליברלי חושב שאפשר לעשות סינתזה בין שתי תפיסות עולם אלו, אך הדבר בלתי אפשרי, זו סתירה מובנית בין הבריאה לבין ההרס והאנרכיה שקדמו לה.

דווקא התורה, שהעידה על האדם, שיצר ליבו רע מנעוריו, יודעת לתת את המענה לשמירה על החברה הישראלית בהלכות מדוייקות ומפורטות, שהן שומרות על חוסנה של החברה וחוסנו של צהל כצבא מקצועי ומנצח, שתאוות לא משבשות בו את שיקול הדעת, לכן כאשר הקצין החכם לקח דובר, הוא לא חשב על עולמו האישי, אלא על עולם הערכים היהודי שלו, גודל המשימה והגנה על המדינה.