עם ישראל - חי

ברשימת חי למועצת עיריית תל אביב החליטו לצאת במלחמה כוללת נגד כל דבר שנתפס בעיניהם כיהודי.

אופיר דיין , ב' בתשרי תשע"ט

אופיר דיין
אופיר דיין
צילום: מורגן ראום

הרשימות והמועמדים אשר מתחרים בבחירות למועצות השונות ולראשותן, מגיעים מצוידים בסיסמאות נדושות ותמונות ייצוגיות בחליפות, אבל הם גם מצוידים בהיכרות אינטימית עם קהל הבוחרים שלהם, כמה שיותר מצומצם, כך ההיכרות נוטה להיות טובה יותר. היכרות טובה כל כך, שמועמדים ורשימות המתחרות בבחירות הכלליות היו רק יכולים להתפלל שתהיה להם עם קהל בוחריהם. 

ההיכרות הזאת מאפשרת לצופה מהצד ללמוד המון על העיר או המועצה המקומית לפי סיסמאות הבחירות והשלטים המעטרים את רחובותיהן ודרכיהן בחודשים שבין יולי לאוקטובר. ברוב המקרים, האתגרים איתם מתמודדות הערים והרשויות המקומיות זהים: חניה, פקקים, חינוך ועוד. אך לצד האתגרים, אפשר גם ללמוד מי האוכלוסייה המתגוררת בעיר ואיך חושבים המועמדים שאפשר "לקנות" את הקול שלה. 

נדירים המקרים בהם מירוץ לראשויות המקומיות מגיע לחדשות הארציות, אך רשימת "חי" (חילונים ירוקים) מתל אביב הצליחה לעשות את זה. כשבועיים לפני תשעה באב, ביום האבל והצום על חורבן המקדש, יצאה רשימת חי בקמפיין אגרסיבי הקורא לבעלי מסעדות לפתוח את מסעדותיהם בערב וביום הצום. לא רק שביקשה רשימת חי שבעלי המסעדות יפתחו אותן, אלא שידביקו על החלון הקדמי של המסעדה מדבקה גדולה וירוקה המכריזה בגאון "פתוח בתשעה באב". 

אזרחים רבים במדינת ישראל לא צמים בתשעה באב, אך הדבקת מדבקה בולטת המתגאה בפתיחת המסעדה ביום הצום, היא לא יותר מאשר תקיעת אצבע בעין ועשיית "דווקא" ילדותית לציבור הצמים. הרי, ברור לכל אזרח שמסעדות רבות פתוחות ביום הצום וברור למי שלא צם שהוא יכול ללכת ברחוב ולמצוא מסעדה לאכול בה, ושאין בהדבקת המדבקה כל עניין בליידע את הציבור, אלא בלהכעיס את ציבור הצמים. 

אך המקרה הזה לא היה מקרה בודד. ברשימת חי למועצת עיריית תל אביב החליטו לצאת במלחמה כוללת נגד כל דבר שנתפס בעיניהם כיהודי. בשבוע שעבר, לקראת יום הכיפורים, הגישו חברי הרשימה עתירה דחופה לבית הדין הגבוה לצדק נגד מנהג הכפרות. 

שתי נקודות שחשוב לי לציין בקשר לכפרות: אני צמחונית כבר שנים. הסיכויים שאשתתף בכפרות עם תרנגולת שואפים לאפס וממילא, כפרות עם כסף ולא עם תרנגולת הן יותר מוסריות, תורמות לעניים ויותר תואמות את ערכי היהדות, בעיני. 

ובכל מקרה, ברור לי כשמש שכוונתם של חברי רשימת חי בהגשת העתירה לא הייתה להגן על זכויות בעלי החיים או לדאוג לעניים, אלא להילחם בכל דבר יהודי במרחב הציבורי.  מדינת ישראל, לצד היותה מוסרית, היא מדינה יהודית. לכן, גם אם מנהג כזה או אחר לא נראה לנו מתאים לימינו, יש לנהל דיון ציבורי ער בעניין בכלי התקשורת ובבית הנבחרים, ולא להגיש עתירות לבית המשפט ולגרום למעצרם של מי שרואים בעצמם כמקיימים מצווה חשובה.  

באשר לכפרות, יהיה חשוב ומועיל לבעלי החיים ולבני האדם כאחד, לחשוב שוב איך לבצע את הכפרות, אך מוטב שהחשיבה תגיע בשיח חברי בין בעלי שתי תפיסות מאותו עם, ולא בהפחדות ופילוג. 

באשר לתל אביב, לה נוצר בקרב הציבור הדתי מוניטין של סדום מודרנית, עיר שמתנגדת לכל דבר יהודי. מוטב יהיה אם תושבי תל אביב ינהלו את השיח סביב הכפרות, סביב פתיחת עסקים בתשעה באב וסביב כל דבר יהודי בצורה מכבדת ובבחירות הקרובות באוקטובר יראו לרשימת חי את הדרך החוצה, יראו להם בקלפי שפילוג והרחקת עם ישראל מהיהדות לא מתוגמלים בעירם.

ובאשר לרשימת חי, להם מוטב להתחיל לכפר על מעשיהם עד יום כיפור, ובעיקר לאחריו.