הבחירות כבר כאן

בנט מנצל את התקשורת כדי לאתגר את נתניהו שרק מנגב בסתר את הזיעה. ככל שנתניהו יחריף את הטון, כך בנט יחריף אותו גם כן.

יובל מורגנשטרן , ה' בתשרי תשע"ט

יובל מורגנשטרן
יובל מורגנשטרן
צילום: עצמי

גבירותיי ורבותיי, קמפיין הבחירות של הבית היהודי נפתח רשמית, אם לא שמתם לב. בנט ושקד בקמפיין "חצי גוואעלד" ובזעקות שבר מבשרים על היום השחור אליו נקום אם יהיה כאן ליכוד גדול של 40 מנדטים כפי שמכוון רה"מ נתניהו לבחירות הקרובות.

זהו נשק כבד שנשלף לאחרונה בבית היהודי וכל כולו מכוון לסקרים שעתידים להתפרסם.

בעיני הציבור, נתניהו בראשות הליכוד הוא מנהיג המחנה הלאומי ללא חלופה ניכרת לעין. בנט יודע את זה. איפה נכשל בנט במקום בו מצליח נתניהו? קודם כל בפלטפורמה. הבחירה במפד"ל כמסגרת מפלגתית התבררה כהצלחה, אי שם ב-2012. הוא חשב לרוץ עם מפלגה חדשה. סקרים שעשה כנראה לימדו אותו אחרת. תכבוש את המפד"ל ותראה ישועות. עשה, וסימן וי. הגדלת הכוח למקסימום בבחירות 2013, עשה וסימן וי. רצה לגדול מעבר ולהעצים את כוחו בבחירות 2015, עשה ונכשל. ירד מכוחו, 4 מנדטים שעברו לליכוד.

אין ספק שתקרת הזכוכית של בנט לצמוח מעל 12 מנדטים היא כרגע הפלטפורמה בה הוא נמצא. היא נתפסת כדתית מדי, ימנית מדי, סקטוריאלית ולא פונה בהכרח לכלל הציבור. שנית, עוצמתו של נתניהו כאישיות פוליטית מהמבריקות, המתרעננות, הכריזמטיות והבלתי מעורערות שידעה מדינת ישראל. הוא בצלו. הצל של נתניהו מעיב על בנט. הוא גורם לו להיראות קטן מדי לידו. לכן בנט מאתגר אותו מדי פעם בפעם. וזה מטריד את שלוותו של נתניהו לא פעם.

בנט הצהיר בתחילת השנה שהוא מתכוון להתמודד על ראשות הממשלה לאחר עידן נתניהו. ציבורית הוא היה חייב להגיד את זה. גם כדי לשדר לציבור הבוחרים שמתהווה כאן אלטרנטיבה לראשות ממשלה, שלא תחשבו שאחרי עידן נתניהו יהיה פה ואקום ונצטרך להקים ועדת איתור לראשות ממשלה. הוא נמצא, הוא זמין, והוא רק מחכה שזה כבר יקרה.

בנט למעשה ניסה לחזק את עצמו בסקרים בזכות האמירה ההיא, דבר שעבד לו חלקית. הוא גם מרבה לעסוק בנושאי ביטחון במטרה להגדיל את כוחו בסקרים. גם זה עבד לו חלקית. משלא הצליח להגדיל את מספר המנדטים באמצעות אלה, הוא הלך לנשק יום הדין, כמעט לשבירת הכלים.

"כבר ראינו מה קורה כשיש ליכוד גדול עם 40 מנדטים, זה הביא לנו את ההתנתקות", אמרו בנט ושקד בימים האחרונים. הקמפיין נפתח. הפעם הולכים ראש בראש מול הליכוד. הפעם הוא לא ייצא פראייר, בנט. הוא לא יישב בשקט כשהמחנה הלאומי וציבור הבוחרים שלו ייקרא להתגייס להצלת מחנה הימין שוב. אנחנו נשמע את זה עוד הרבה בקרוב, אם לא נדאג למפלגה אידיאולוגית חזקה מימין לנתניהו, נקבל התקפלויות מדיניות, החזרת שטחים, ורפיסות מול האויב.

בנט יודע שזה האלטרנטיבה היחידה שלו כרגע, כדי להגדיל את כוחו בסקרים ולייצר נזילה וזליגה של מנדטים מהליכוד אל הבית היהודי. אם הציבור ישתכנע שאכן ליכוד גדול זו צרה לעם ישראל, הוא מאמין שהם יגיעו אליו, למי שאמור לשמור על נתניהו שלא יעשה זיג-זגים מיותרים.

זו גם הסיבה שבנט מתחיל להזכיר לכולם שביבי למעשה ויתר על הבית היהודי בכניסה לקואליציה בשתי המערכות האחרונות, כדי לייצר מצג כאילו ביבי מוכן להקים ממשלת שמאל העיקר לא בנט. שוב, במטרה להגדיל את המנדטים בסקרים.

לכן אנחנו רואים גם את הדיווחים על ברית אחים בין ליצמן לבנט. ביבי יודע שהחרדים הם קלף חשוב אצלו. אמנם כבר ראינו ממשלה בראשות נתניהו בלי חרדים ועם לפיד, אבל בנט יודע שברית עם החרדים היא קריטית למשא ומתן הקואליציוני.

בנט מנצל את התקשורת כדי לשחק משחק מוחות מעניין ולאתגר את נתניהו שרק מנגב בסתר את הזיעה. ככל שנראה את נתניהו הולך ומחריף את הטון, ככה בנט יילך ויחריף אותו גם כן. אמירה אחת של נתניהו כבר הספיקה לבנט להוציא את הנשקים הכבדים, מה יקרה כשיילך צעד אחד קדימה? אולי נראה את הממשלה הזו מתפרקת הרבה יותר מהר מהצפוי.