לשוב לאבא, לשוב הביתה

המילה "שובה", היא הקריאה הנצחית של האבא: "שובה ישראל עד ה' אלקיך". אנא תהיו יותר קרובים כמו שהיינו פעם. הקריאה "שובה" היא ההזמנה למסע שלא נגמר לעולם: להיות יותר ויותר קדושים.

הרב שמואל רסקין , ה' בתשרי תשע"ט

הרב שמואל רסקין
הרב שמואל רסקין
צילום: חב"ד קרן אור

מספרים על מלך ששלט על עמים ומדינות, אך היה לו דבר אחד יקר מכל: היתה לו בת יחידה, "נסיכה", שהייתה כל החיים שלו. בתום יום עבודה, היה מתיישב איתה לארוחת ערב, מספר מה עבר עליו ומגלה את התכניות שלו. והיא הייתה חכמה ונבונה ושותפה לכל המחשבות שלו.

פעם שמע המלך על בני מדינה רחוקה שהם פשוטים ונבערים, אינם יודעים קרוא וכתוב, והוא חפץ לקדם אותם ולהשכילם בינה. הוא שקל בדעתו מי מוכשר לעשות את המשימה הגדולה והגיע למסקנה שהבת המוצלחת שלו, תהיה מסוגלת לסחוף את האיכרים אל העולם החדש של הידע. הוא שלח אותה לשם לשנתיים, תוך שהוא נושא תפילה להצלחת המשימה.

היא הגיעה לשם מלאת כוונות טובות, אבל מהר מאוד נסחפה אחרי החיים הרגועים והשקטים שם. לא היה שם פוליטיקה ומחנאות כמו בארמון המלוכה, אלא עבודת כפיים ושירה בערב בצוותא סביב המדורה. היא נדבקה ביופי החיים שם, הורידה את בגדי המלוכה והצטרפה לחיי האדמה. ביום יפה אחד, היא הביטה על איזה פרח שהתנועע ברוח ומשהו צבט לה בלב. איזה רגש של געגוע לא מוסבר. המחשבות שלה החלו להפליג ופתאום היא נזכרה באבא שלה, במלך הגדול, בעושר הרעיוני ובחיי האתגר שהיו לה בארמון המלוכה. כמו מתוך חלום, היא החלה לרוץ ולרוץ עד שהגיעה חזרה הביתה.

שבת זו נקראת "שבת שובה" על שם ההפטרה שנקרא בשבת בבוקר: "שובה ישראל עד ה' אלקיך".

 כולנו בנים של הקב"ה. יש בנו נשמה גדולה, שהיא חלק אלוקה ממעל. לפני שירדנו לכאן, הנשמה שלנו היתה מאד קרובה לרבונו של עולם ועסוקה כל כולה בלהט של קדושה. ולכן כשמגיעים עשרת ימי תשובה, אנחנו שואלים את עצמו "כמה דקות אבא היו לנו השנה"? כמה דקות של לימוד תורה ותפילה, שבהן היינו פשוט קרובים לאלוקים כמו שהייתה הנשמה לפני שירדה לכאן?. המילה "שובה", היא הקריאה הנצחית של האבא: "שובה ישראל עד ה' אלקיך". אנא תהיו יותר קרובים כמו שהיינו פעם. הקריאה "שובה" היא ההזמנה למסע שלא נגמר לעולם: להיות יותר ויותר קדושים.

הסיפור היהודי בתורה מתחיל ונגמר באותה מילה. הסיפור של עמנו מתחיל בפרשת "לך לך", והוא מסתיים ביומו האחרון של משה רבנו בעולם הזה – בדיוק באותה מילה "וילך משה וידבר את כל הדברים האלה". מה זה "לך לך"? ומה זה "וילך"? לאן משה הלך? למה לא פשוט "וידבר את כל הדברים האלה"?

כי מאברהם עד משה, לא הפסיקו אצלנו להתקדם. למרות 120 שנה של עשייה בלתי פוסקת, משה לא הסתפק במה שכבר השיג. אפילו ביום מותו, הוא ניסה להתקדם עוד צעד ולהשיג עוד משהו. בכל זאת, אלוקים נתן עוד יום, עלינו לתת לו משמעות.

היהדות היא חסידה גדולה של מעשים קטנים. אנו נוטים לחשוב על החיים במונחים גדולים, אך היהדות סוברת ששינויים גדולים, עושים בצעדים קטנים. אם נקבל על עצמנו החלטה טובה קטנה, כמו להקדיש ערב אחד בשבוע לשיעור תורה או לבוא פעם בשבוע לתפילה בבית הכנסת - זאת יכולה להיות פעולה חשובה שתאיר את כל השבוע.

ייתן ה' את הכוח לקחת את ההחלטות הנכונות, ועוד יותר חשוב - ליישם אותן בשטח, בזכותן נזכה בעזרת ה' יתברך לשנה מבורכת בגשמיות וברוחניות, שנת ה׳תשע״ט -
השנה תהא שנת עשיה טובה, ונזכה לגאולה האמיתית והשלימה תיכף ומיד ממש.

שבת שלום וגמר חתימה טובה,
הרב שמואל רסקין
בית חב״ד קרן אור בודפשט