ועדות למחבלים

תמה אני בצורך להקים ועדה לבחינת קציבת עונשם של מחבלים רוצחים במדינת ישראל.

אל"מ במיל' טל בראון , ז' בתשרי תשע"ט

דעות שחרור מחבלים
שחרור מחבלים
ערוץ 7

ביום בו חשף העיתון ידיעות אחרונות את הידיעה כי בימים הקרובים צפוי צה"ל לפרסם צו רשמי בדבר הקמת וועדה שתבחן בקשות לקציבת עונשם של מחבלים רוצחים, שדינם נגזר למאסר עולם בבית דין צבאי ביהודה ושומרון, קיבלה משפחתו של ארי פולד הי"ד הודעה על הירצחו של יקירם בפיגוע הדקירה בגוש עציון.

למותר לציין כי אמו של המחבל הרוצח התריעה לטענתה, כך התפרסם בהמשך היום, כי בנה בן ה-16 יצא בדרכו לבצע פיגוע, אך לא היה בכך כדי לסכלו בטרם יממש זממו. מה היה המניע של האם לטעון את טענתה זו, האם דאגה לשלום הבן אותו גידלה ברחמה וחינכה ל"מופת" או ל"תופת", או שמא רק הדאגה לגג וקירות ביתה? מעניין מה היה קורה אילו היה מצליח המחבל לפגוע ביהודים או אפילו רק לנסות ולחזור בשלום לביתו, האם גם אז הייתה מדווחת על כוונתו? הרשו לי לפקפק.

הצורך בוועדה?

הכוונה להקים ועדה לבחינת קציבת העונש של המחבלים הרוצחים באה בעקבות עתירות שהגיש המחבל אשר רצח את זיוה גולדובסקי הי"ד בשנת 1989 בהיותה בת 18 שנים בלבד. שופט העליון אורי שוהם כתב בפסק הדין כי הוא מברך על הקמת ועדה שכזו, דברים ברוח דומה נשמעו גם מפי השופט אמנון סטרשנוב שהתראיין בתכנית אקטואליה ששודרה בבוקרו של אותו יום ראשון בגלי צה"ל.

קורא אני ושומע בחדשות על עתירתו לבית משפט של מחבל שרצח נערה ישראלית תמימה, ותמה מנין החוצפה והתעוזה של אותו מחבל לעתור לבית המשפט העליון בישראל. תמה אני שמא איבדנו כיוון ואיננו מבינים עוד היכן אנו נמצאים ולצד מי אנו חיים? היכן ישנה עוד מדינה נאורה, בין אם בסביבה הקרובה או הרחוקה, שתשקיע זמן, משאבים ועוד מחשבה שנייה, אודות גורלו של מחבל ורוצח מרושע ומורשע?!

תמה אני בצורך להקים ועדה לבחינת קציבת עונשם של מחבלים רוצחים במדינת ישראל. מדינה שהוכיחה עד כה שרובם המוחלט של המחבלים השפוטים בה למאסר עולם, שוחרר בסופו של דבר במסגרת עסקאות חילופי שבויים, חטופים ואף גופות, עם ארגוני הטרור השונים, בטרם חלפו המחבלים עצמם מן העולם.

יהיו מבנינו התמימים והנאורים לכאורה, שיטענו כי בהעדר קציבת עונשים למחבלים, נאלצים אחיהם "לוחמי החופש הצדיקים והרחמנים" לפעול למען שחרורם בדרך של טרור אכזרי נגד אזרחים, חטיפות חיילים ואזרחים ישראלים. זהו טיעון נפסד שהרי אין בכך, ולא היה בכך מעולם, כדי להפסיק את ניסיונות הפיגוע, החטיפה והסחיטה שימשיכו עד להשלמת התכלית הפלסטינית המוצהרת והברורה, שמעולם לא השתנתה ועודנה חקוקה בראשי התיבות של אש"ף (ארגון שחרור פלסטין) וגרורותיו.

ולמה הדבר דומה? למחשבה ש: "אם נצא מעזה אז...", "אם נצא מלבנון אז...", "אם נפנה ונחריב יישובים ישראלים ונגרש את יושביהם היהודים אז...", "אם נפזר מעל הפלסטינים כרוזים ונקיש בגגותיהם אז..." אם נטפל בהם ברכות ובהתחשבות ולא בעוצמה ונחישות אז..." אם נתייחס יפה ונפנק את המחבלים בבתי הכלא הישראלים אז...." - אז זהו שלא!

זה לא ישנה מאום ולא ימנע פיגועים, ירי ושיגורים אלא יתכן שאף ההיפך הוא הנכון. זה לבטח לא יגביר את הערכתם של הפלסטינים לסבלנותנו ולערכי המוסר היהודי או החוק הישראלי עד כדי שחרור שבויינו, החזרת גופות חיילינו, הנחת הנשק, גניזת חלום השיבה הפלסטיני והתגיירות המונית בין אם רפורמית או אורתודוקסית.
במזרח התיכון יספק הדבר רוח גבית לטרור ויהווה סממן, לדידם של אויבנו, כי ידנו רפות וחולשה נוספת אחזה בחברה הישראלית שקצה כבר מהסבבים והמערכות.

הצורך בוועדה אחרת!

תמה אני מדוע זה לא יורה שר הביטחון להקים ועדה מכובדת בה ישבו בין היתר שופטים מכובדים, אנשי צבא ומומחים בשירות המדינה, שימליצו על דרכים לפיהן ניתן יהיה לקדם במהירה, את שטען והצהיר השר מזה שנים והופעות תקשורתיות מספר, בדבר הריסת בתי מחבלים, גירוש משפחותיהם ומעל לכל אלו, את יישומו של עונש המוות הקבוע בחוק השיפוט הצבאי למחבלים רוצחים שהורשעו כדין.

אין עוד צורך להשוות את מדיניות ההוצאה להורג למדינות אחרות בעולם שהרי גם ארצות הברית, בת בריתנו הטובה ביותר, ממשיכה במדיניות זו, בין אם היה זה בעידן של נשיא דמוקרטי ובין אם רפובליקני בלי להזכיר שמות... כמו אובמה וקלינטון לדוגמא.

הרי במילא בשכונת המזרח התיכון, מרבית המחבלים שיצאו לרצוח ישראלים לא התכוונו בהכרח לחזור חיים לביתם, זאת עד שהומצאו במחוזותינו מילים כמו "לנטרל" ו"לסכל" במקום לפגוע, להרוג ולחסל. כל כוונתם ושאיפתם של המחבלים הייתה להצטרף לנבחרת השהידים שלה קבוצת מעודדות בת 72 בתולות הממתינות להם אי שם למעלה. אז איזו ועדה זו שרוצה לסכל "שאיפה שמימית" זו ולמנוע איחוד ו"הטבה" שכזו?

סיכום והמלצות

בהערכת מצב במערכת הביטחון שנעשתה בעקבות רצף פיגועים קשים שארע בסמיכות זמנים קרובה במהלך חודש נובמבר 2015, בו קיפדו את חייהם מספר ישראלים, מסר גורם בטחוני לכתב וואלה אמיר בוחבוט, שהועלו המלצות לבחון משפטית את גירושן של משפחות מחבלים לרצועת עזה: "לדברי הגורם, אימו של המחבל שביצע את הפיגוע בגוש עציון בחמישי האחרון ידעה על כוונות בנה לבצע פיגוע - אך לא דיווחה על כך לגורמי הביטחון השונים. במקרה כזה, לדבריו, יש לשקול צעדי ענישה מחמירים כמו גירוש לעזה. הנושא הועבר לבחינת יועצים משפטיים במשרד הביטחון", כך נכתב.

התבטאויות, הצהרות ואמירות רבות הופצו בשנים האחרונות על ידי פוליטיקאים, אישי ציבור ומומחים לאור גלי הפיגועים באזרחים ישראלים. אך האם השתנתה בפועל ובאופן משמעותי המדיניות כלפי המחבלים ומשפחותיהם?

לא זו בלבד שמדיניות הריסת בתי המחבלים לא הואצה, גירוש משפחות מחבלים לא בוצע ותנאי המאסר של המחבלים לא ממש הוחמרו, כעת קמה לה יוזמה הומאנית נעלה, לקצוב את מאסר העולם למחבלים בעקבות עתירה הזויה של מחבל יצירתי עם שמץ תושייה.

על כן אמליץ כי יועילו נא המומחים במקום להמליץ על קציבת עונשם של מחבלים, להמליץ על קציבת אורך חייהם של אותם המרצחים.

אמליץ כי יואצו הריסות בתי משפחות המחבלים עד יסוד (לא די בהכרח באטימת חדר או סגירת קומה בכדי לייצר הרתעה), לצד חילוט רכושן וכספיהן, שיועברו מידית לשיקום ופיצוי קורבנותיהם ומשפחותיהם.

אמליץ לאשר את כוונתו של השר ליברמן ולפעול לגירושן של משפחות המחבלים ל"חמאסטאן" (היא רצועת עזה), או לגרשן לכל מדינה ערבית או מוסלמית במזרח התיכון, שבוודאי תשמח לקבלן ולארחן לאור מצבן... תשאלו תחילה את הנשיא אסאד או את ארדואן.

אמליץ כי באותה נחישות בה פועלת הממשלה מול האיום מצפון וממזרח (על פי מקורות זרים ועוד כמה פטפטנים), יפעלו כוחותינו בגיבוי אותה הממשלה כנגד מחבלים ביו"ש ובגבול רצועת עזה, המעיזים להתקרב ולפגוע בגדר, לחדור לשטח ישראל ולחזור בבטחה עם שתי ידיים מתפקדות ועל שתי רגליים בריאות ללא שום נקב בריאות, עם סלפי או תמונה להתפאר בה, כדי להספיק לירות, לשגר קסאם ולהפריח עפיפון או "סתם" איזה בלון ב"צבע אדום".