חדשים גם ישנים, דודי צפנתי לך
חדשים גם ישנים, דודי צפנתי לך

אם רק היה הדבר אפשרי, הייתי יושב לשיחה קצרה בארבע עיניים עם בית העלמין כאן בכפר עציון.

מעצמי הייתי פותח, מבלי להסס אפילו, כי את השיחה הזו כבר מזמן היינו צריכים לקיים- בעיניים בוערות ובלב כבד. 

כמה עוד קדושים וטהורים חפץ אתה שיקברו אצלך, על אדמת הסלעים ספוגת הדם הזו? 

אני מהלך כעת בין המצבות החשופות, על אותה אדמה רוויה מדם חללי קרבות תש"ח, מביט בכל אותם השמות, בכל החלומות והחיים שטמונים סביבי ופשוט מתקשה להבין.

חדשים גם ישנים, דודי צפנתי לך- ירון ואפרת אונגר, ד"ר שמואל גיליס, סגן דניאל מנדל, צורית מרים, שרה אסתר בלאושטיין, רס"ן אליאב גלמן, סג"מ ארז אורבך ז"ל ועוד רבים.

השמות מתחילים, אך מסרבים להסתיים.

ולצד כל אותם קדושי עליון שמסרו נפשם על קדושת העם והארץ, אני מוצא אבירי תורה ושרי חוכמה: הרב חנן פורת, הרב אורי דסברג, הרב אלישיב קנוהל זצ"ל ועוד.

את מי עוד לא קברנו אצלך, את מי עוד תבקש מאתנו לקחת?

חיילי צה"ל לצד אזרחים, גדולי תורה לצד אוהבי הארץ- כולם כאן יחד. ענבי הגפן בענבי הגפן.

אתה שומע בית עלמין יקר, מקשיב רגע? אתה מבין כמה אוצרות כבר עם ישראל טמן בחיקך?

והלילה, הלילה אנחנו מלווים בדרכו האחרונה את ארי פולד ז"ל. בעודו מדמם וגוסס כ-ארי שינס מותניו אל מרצח שפל ומנע ממנו להמשיך ולבצע זממו. 

אתה מבין מי זה ארי, כמה אהבת ישראל בערה בו, כמה אהבת ילדי ישראל בערה בו בשנים הארוכות בהן חינך אותם?

וכל אותם עצי הברוש הנטועים כאן סביבך, אלה הממשיכים לנוע באדישות מכל משב רוח מצוי- גם אותם אשאל, בדיוק כמוך.

וכל אבני הסלע העתיקים, הטרסות הזקפות, שורות הגפנים כאן סביב והירח התלוי במרום- אף הם למשפט יעמדו.

כאילו דבר לא קרה, כאילו גם היום, גם תמול גם שלשום- דבר לא השתנה.

אבל כל זה שקר ותרמית הוא, אדישות שאין לה מקום, התעלמות מקול זעקה אדירה, קול דמי אחינו היוצא מתוך האדמה הזו.

אנא מכם- עצרו רגע, הביטו סביב. ראו את כל רבבות עמך בית ישראל אשר באו הנה בלילה הזה בימי סליחות, תשובה וכפרה. בתוך כל זה הם באו כדי לבכות ולכאוב, לומר לצרותינו דיי.

בית עלמין יקר, אם נדבר גלויות אבקש להפסיק ולפקוד אותך שלא לצורך. 

עד יבוא לציון גואל, עד עם כלביא יקום וכארי יתנשא.