דודי ירד לגנו

ארי פולד ה' יקום דמו הראה גבורת גוף ונפש, גאווה יהודית שורשית עם קבלות, נשמה כללית, כלל-ישראלית.

ד"ר חנה קטן , ח' בתשרי תשע"ט

ד"ר חנה קטן
ד"ר חנה קטן
צילום: עצמי

רחובות בני ברק הומים. האוויר דחוס ודביק, והמולת האדם ממלאת את החלל כולו. להקת תרנגולות מקרקרת תחת השמש הקופחת, כל תרנגולת מחכה לתורה להפוך לכפרות.

האמת היא שאם הייתי באה מעולם אחר הייתי מיד סולדת מהטקס הזה, ומיד מנופפת בדגלה של האגודה למניעת צער בעלי חיים ודומיה. אולם מה אעשה? מנהג שנהגו רבבות אלפי ישראל לא אוכל לדחות בשתי ידיים...

אנחנו מצאנו דרך מעניינת לחשל את ילדינו מפני לעג חברים. מדי שנה, כשהגננת הייתה מסבירה על מנהג הכפרות, ומציירת תרנגול וגם קופת צדקה, מיד הילדים שלי היו מנופפים בידיהם ומכריזים שאצלנו בבית עושים כפרות לא על תרנגולות וגם לא על כסף, כי אם על פרחים. הגננת תמיד הביעה תמיהה, הילדים צחקו, אבל מנהג הוא מנהג הוא מנהג...

האמת היא שזהו מנהג עתיק יומין שמופיע ברש"י על הגמרא כתשובת גאונים שהיא המקור לכל מנהג הכפרות שלנו, כן – לעשות כפרות על צמחים. זה המקור, ובעיניי הוא ממחיש מאוד את מה שחז"ל בקשו שנפנים אל לבנו.

לפי מנהג זה קוטפים צמחים שנשתלו מראש לצורך זה, ומסובבים אותם מעל ראשינו, ואז משליכים אותם לנהר, ולפי מנהגנו - תולשים עלה עלה וזורקים עד שהפשטנו לגמרי את הפרח ונשאר רק גבעול אומלל. וכך אנחנו, פושטים מעלינו את קליפות החטא, את כל הקוצים, ומתכפרים.

דודי ירד לגנו לערוגות הבושם לקטוף לו פרחים... מהפרחים היפים שבגן. מהמשובחים. איפה יש עוד אנשים כמו האיש הצדיק ההוא מאפרת? ארי פולד ה' יקום דמו הראה גבורת גוף ונפש, גאווה יהודית שורשית עם קבלות, נשמה כללית, כלל-ישראלית. כשהוא פצוע רדף אחרי המחבל וירה עליו מאקדחו, עד שפציעתו הכריעה אותו.

האמת היא שאני מוטרפת מכך שילד, חיית אדם, בן 16, בגיל של בן הזקונים שלי, יכול בהינף סכין לגדוע חיים שלמים של איש כל כך יקר, גיבור, חסון. האם אלמן ישראל? איך מתחלל שם שמיים שוב ושוב בזה שאנחנו מובילים לבתי העלמין קדושי עליון שנפלו על מזבח ישוב הארץ בידי בני עוולה בגילאי העשרה? הלב מסרב להשלים עם זה.

אבל נסתרות דרכי ה'. ואת הפרחים היפים הוא קוטף כדי לכפר לנו על חטאותינו, כי רבו - כפרה כלל- ישראלית, של אדם כל כך כלל ישראלי, שחי חיים של מסירות וקדושה ונתינה. ואט אט אנו פושטים מעלינו את כל הקוצים, את קליפות הגלות, את הבגדים הישנים של החורבן, של האבל, ועל הגבעול המחודש הזה תלך ותצמח שושנת הגאולה.

ואומר לך בדמייך חיי. יהי זכרו ברוך.