אבינו מלכנו, רחם עלינו

בתי הכנסת הפתוחים של חב"ד ברחבי העולם מזמינים אתכם לחויה נעימה וחמה, תפילה מונגשת וברורה, כולם מרגישים בבית.

הרב שמואל רסקין , ט' בתשרי תשע"ט

הרב שמואל רסקין
הרב שמואל רסקין
צילום: חב"ד קרן אור

סיפר אייל ר'. במסיבת חנוכה בבית חב"ד בלוס אנג'לס: בסוף שנת תשל"ו (1976) שירת אבי כדיפלומט בקונסוליה הישראלית, הייתי אז ילד בן 11. יום אחד התחלתי לחוש כאב עז בראשי. כל משככי הכאבים שנטלתי לא הועילו והכאב הלך וגבר.

נלקחתי לרופא שבדק אותי, רשם תרופות ודיבר על וירוס. לאחר כמה שבועות התחלתי לחוש פעם נוספת בכאבים עזים בראשי, הפעם חזקים יותר מהפעם הקודמת.

הפעם הורה הרופא על סדרת בדיקות, שנמשכו כמה ימים. לאחר שבועיים התחלתי לחוש שההורים שלי מתלחשים בינהם, מסתירים ממני משהו. לאחר שאזרתי אומץ, נגשתי אל הורי ודרשתי לדעת מה גילו בבדיקות.

בהתחלה ניסה אבי להיות חזק, ואמר לי שלא גילו שום דבר רציני, רק וירוס חזק שיקח זמן להתגבר עליי. אך לאחר שלחצתי שוב ושוב, לא יכל להתאפק ופרץ בבכי: "גילו אצלך גידול בראש". אבא הסביר שזה יצריך טיפולים אבל הכל יסתדר ואהיה בסדר, אך לאחר שנים נודע לי - הרופאים לא נתנו לי יותר משלושה חודשים לחיות.

מכר הציע לאבי לבוא ליום כיפור לרבי מליובאוויטש. אני זוכר שהלכתי איתו לבקש ברכה מהרבי בערב יום כיפור, הרבי ברך ונתן לי ולאבי חתיכת עוגה.

בתפילות ישבנו לא רחוק מהרבי. אני צמתי רק חצי יום, אז הלכתי לאכול ולנוח. כשחזרתי לתפילת נעילה, הרגשתי שכולם מסתכלים עלי, ואבא צעק שארוץ מהר. כשהגעתי, אמר לי שהרבי מחכה לי ושאעלה לבימה ואעמוד ליד הרבי. על הבימה ראיתי שעמדו כבר הרבה מאוד ילדים, ליד הרבי.

מאוחר יותר סיפור לי שבאותו יום כיפור בסוף תפילת נעילה, חל ארוע נדיר שמעולם לא היה לפני כן אצל הרבי - הרבי פנה למזכיר ובקש שכל הילדים שנמצאים בבית הכנסת יעלו ויעמדו לידו על הבימה בשעת תפילת "אבינו מלכנו". תוך שהילדים התחילו לרוץ מכל קצות בית הכנסת אל הבימה, הרבי הביט סביבותיו וסימן לאבי עם היד, כשואל: איפה הבן שלך?

אבי לא ידע מה לעשות, איך ימצא אותי עכשיו? והרבי עומד ומחכה. והנה, פתאום הגעתי ולאחר שעליתי על הבימה, הסתובב הרבי והתחילו לשיר את "אבינו מלכנו". שמעתי לידי מישהו בוכה, אחר כך הבנתי שהיה זה הרבי. לאחר ששרו והתפללו עוד תפילו, יצאו כולם מבית הכנסת. כשהרבי יצא, אני זוכר שהוא הסתכל עלי ועשה לי תנועה חזוקה עם היד שלו, וחייך אלי חיוך חזק שחקוק בזכרוני עד היום.

המפנה היה בשעת לילה מאוחרת. לפני השינה, ניגשתי לאבי ואמרתי לו: "אבא, נדמה לי שכבר אין לי בראש שום דבר". לא הרגשתי שום כאב בראש, אף לא מיחושים קלים. אבי התקשה להאמין, ואמר שבעוד כמה ימים צריכים ממילא לעשות עוד צילומים ואז נראה מה המצב. לא יכולתי להתאפק והתעקשתי שיערכו לי את הצילומים כבר למחרת. בבוקר פנה אבא למכר שהצליח להקדים את התור ולעשות את הצילומים.

בארוחת הערב נכנס אבי ולא אמר מילה. הוא רץ אלי ונישק אותי, תוך שהוא בוכה ומחבק אותי. במשך דקות ארוכות לא יכל לדבר, עד שבסוף אמר: "באמת אין לך שום דבר, היה כאן נס גדול!".

כשבועיים לאחר מכן, בהקפות של שמחת תורה, עמדתי שוב עם אבי ליד הרבי. אבי ניגש לרבי יחד עם השגריר דאז באו"ם, חיים הרצוג. לאחר מכן סחב אותי בידו, העמיד אותי לפני הרבי ואמר לו "הבן שלי, אייל, רוצה לומר לרבי תודה שהוא הציל את החיים שלו". הרבי הסתכל עלי בחיוך ואמר לי בעברית: "תודה אתה צריך לומר לקדוש ברוך הוא ולזכור תמיד את הנס שהוא עשה לך".

מאז - סיים אייל את סיפורו - אני משתדל תמיד לזכור את הקדוש ברוך הוא. גם בצבא הנחתי תפילין והשתדלתי להתמיד בתפילות יחד עם החיילים הדתיים. כשיצאתי לכאן ללוס אנג'לס לטיול אחרי הצבא יחד עם החבר'ה, ביקשתי מאבי שישיג לי את הכתובת של החב"דניקים, כדי שאוכל להתפלל ולהשיג אוכל כשר.

אנו עומדים בערב יום הכיפורים, יום מחילה, סליחה וכפרה, ויום חתימת דיננו. לבקש מהקדוש ברוך הוא שתהיה לנו שנה טובה ומתוקה עם שפע גדול ומתוך בריאות נכונה בגוף ובנפש, שמחה ונחת. גם אם לא היינו במיטבנו, גם אם לא כל כך הגיע לנו, עדיין לא מאוחר - אפשר לפנות אל אבינו מלכנו, להתפלל ולבקש - חתמנו לחיים, תן לנו מברכתך.

בתי הכנסת הפתוחים של חב"ד ברחבי העולם מזמינים אתכם לחויה נעימה וחמה, תפילה מונגשת וברורה, כולם מרגישים בבית. גם אצלנו בבית חב"ד קרן אור בבודפשט ובבתי חב"ד בהונגריה, בית הכנסת פתוח עבורכם, כל אחד יכול להשתתף בקלות בתפילות ולרומם את הגוף והנפש. מחכים לכם.


גמר חתימה טובה,
הרב שמואל רסקין,
בית חב"ד קרן אור בודפשט