הנשמה רוצה מתפללת ומקווה לטוב

הרב אפרים זלמנוביץ' , ט' בתשרי תשע"ט

יהדות הרב אפרים זלמנוביץ'
הרב אפרים זלמנוביץ'
צילום: באדיבות המשפחה

בראש השנה הכתרתי את האלוקים למלך עלי. כמו כל שנה העדפתי אותו על מלך בשר ודם. 

ובכלל, אין להשוות בין מלך מלכי המלכים נצחי וכל יכול ובין מנהיג בשר ודם, שגם הוא נתין של אבינו מלכנו. אף הוא נדון בראש השנה ועובר כבקרת רועה עדרו כן מעביר צאנו תחת שבטו.

אמת, לית אתר פנוי מיניה בכל העולמות. חלק אלוה ממעל המצוי בקרבי, זו הנשמה השוכנת בתוך גופי. אותה נפח בוראי בגופי עם גיחתי לאוויר העולם. תקיעה בשופר מזכירה לנו את אותה נפיחה שנפח ה' באפיו של אדם הראשון, בראש השנה הראשון לבריאת העולם, הוא יום הולדת אדם הראשון, ביום השישי לבריאת העולם, ערב שבת בראשית. פעולה הפוכה מתוארת לנו ביום מיתתו של משה רבינו בן המאה ועשרים שנה. על הר נבו, שם הבורא פיו על פיו ונטל נשמתו

לדעת המהר"ל הנשמה מצויה בשכל האלוהי. במוח. הנשמה מהווה בפועל את מרכז הקשר שלי אל האלוהים שלי. אין עוד מלבדו האחד והיחיד המיוחד. הנשמה באה לידי ביטוי בכוח הרצון. הרצון נותן פקודות המפעילות את הגוף. המחשבה באה לידי ביטוי בכוח היוצא פיו. קול שופר מהווה את ההברה היותר פשוטה. תקיעה. זו התפילה הפשוטה ביותר היוצאת מפינו כבר בשעת הלידה. במהלך החיים אנחנו לומדים להתבטאות. לערוך תפילות שאנשי כנסת הגדולה סידרו לנו. ובתפילה בלחש אנחנו שופכים שיח לפני אבינו שבשמים, בתקווה שישמע לקול תחנונינו ברחמים וימלא משאלותינו לטובה. זו תמצית החיים עלי אדמות.

כל ימינו אנחנו מתפללים. איש איש ותפילתו. מטבעה הנשמה מהללת את בוראה שנאמר "כל הנשמה תהלל יה הללויה" (תהילים ק"נ ו') כל נשימה ונשימה תהלל יה (ברא"ר י"ד ט"ו). כל הנשמה כל זמן שהיא עולה ויורדת תהלל יה על הפלאים שהוא עושה עמנו. רבי לוי בשם חנינא: על כל נשימה ונשימה שהוא נושם, הוא מקלס את בוראו, כי לא כלו רחמיו וחסדיו (ילק"ש תהילים רמז).

רבי שמעון אומר (אבות ב' י"ג): הוי זהיר בקריאת שמע ובתפילה וכשאתה מתפלל אל תעשה תפילתך קבע אלא רחמים ותחנונים לפני המקום ברוך הוא שנאמר (יואל ב' י"ג) "כי  אל חנון ורחום הוא ארך אפיים ורב חסד, וניחם על הרעה ואל תהי רשע בפני עצמך".

רבי שמעון מבקש לקרוא קריאת שמע בזמנה ולהתפלל מתוך כוונה. שכן "חביבה מצוה בשעתה" (פסחים ס"ח ב'). ואל תתפלל כמי שכל רצונו להיפטר מהחובה אלא שא תפילתך בכוונה, בלשון תחנונים ובקשת רחמים.

שלושה סוגי תפילות הנה; שיצילנו מצרות ואף שחטא יאריך אפו ולא יעניש. שייטיב וימלא משאלותינו לטובה, גם אם לפי המעשים אינו ראוי לכך. שימחול על כל חטאינו וינחם על הרעה (תפארת ישראל).

ואל תהי רשע בפני עצמך. אל תחשוב את עצמך לרשע שמתוך כך תתייאש מלשוב בתשובה ותצא לתרבות רעה (רמב"ם).  לכן, חשוב כל כך לבקש סליחה מהקב"ה ומבני האדם שפגענו בהם. להתפלל ולקוות שימחלו לנו ונצא בשנה החדשה לדרך טובה. לחיים חדשים נקיים מעוון, בלי טעויות וכישלונות חלילה.

משה רבינו התפלל חמש מאות וחמש עשרה תפילות כמניין "ואתחנן" ובקש מהבורא שיתיר לו להיכנס לארץ ישראל ולא נענה. לו היה הדבר תלוי בו, לא היה מתייאש והיה ממשיך להתפלל אלא שהקב"ה מנע בעדו ואמר לו "רב לך אל תוסף דבר אלי עוד בדבר הזה" (דברים ג' כ"ו). חז"ל מגלים לנו; לו היה מתאפשר לו להתפלל לה' תפילה אחת נוספת היה זוכה להיכנס לארץ ישראל. למדים אנחנו ממשה רבינו שגם אם לא נענים, שומה עלינו לדעת; כל מאן דעביד רחמנא לטב עביד. אין רוע מלפני כסא הכבוד. כל הנהגתו יתברך לטובה.

מספרים על רבי עקיבא שהלך בדרך עם חמור תרנגול ונר. בא לעיר של רשעים וביקש ללון. בדומה לסדום ועמורה הם סירבו לאפשר לרבי עקיבא ללון בעיר והוא נאלץ לצאת אל השדה מחוץ לעיר להניח את ראשו. אמר רבי עקיבא: גם זו לטובה שהרי כל מאן דעביד רחמנא לטב עביד. בא אריה וטרף את החמור. במקום להצטער על האבידה האמין רבי עקיבא שגם זו לטובה. בא שועל ואכל את התרנגול. אמר רבי עקיבא גם זו לטובה. באה הרוח וכיבתה את הנר ושוב רבי עקיבא לא היה מצטער על מר גורלו. למחרת בא לעיר וראה שבאמת כל הצרות באו עליו לטובתו. הנה בלילה בא הגיס לעיר והרג את כל התושבים ואילו רבי עקיבא ניצל. כל מאן דעביר רחמנא לטב עביד. כל מה שנעשה, נעשה כדי להצילו.   

חזקיהו המלך הבין מישעיהו הנביא כי קצו בא ועתיד הוא למות מהחולי בה חלה, משום שעבר על מצוות פרו ורבו ונמנע מלהביא ילדים לעולם. הודה חזקיהו המלך לנביא ישעיה שלא התחתן יען ראה בעיני רוחו, שבניו עתידים להיות רשעים. עובדי עבודה זרה. אמר ישעיהו לחזקיהו: התפקיד שלך לקיים את מצוות ה' וה' יעשה כטוב בעיניו. מתוכחת הנביא, הבין המלך שטעה וביקש ממנו את ידה של בתו בתקווה שבזכות הנביא תתהפך הגזירה והילדים שלהם יצאו צדיקים ולא רשעים. הנביא סרב ואמר למלך: הגזירה נגזרה ואין לך עתיד.

חזקיהו לא התייאש והתפלל מקירות לבו: אם ייתן לי ה' שנות חיים אתחתן ואלד ילדים. ואכן, הוסיפו לו חמש עשרה שנים. המלך אכן התחתן עם בתו של הנביא וילד שני ילדים. שניהם נטו לעבוד עבודה זרה. סוף המעשה שהאחד מת ואחיו הפך למנשה המלך שלא היה בעולם מלך רשע כמותו.

למדנו, שחזקיהו המלך שהיה מלך צדיק, לא אמר נואש. הבין שטעה וחזר בתשובה. ביקש סליחה ומחילה והבטיח להתחתן ואכן הוסיפו לו מן השמים חמש עשרה שנות חיים. ללמדך כוחה של תפילה. לעולם אל תתייאש. חזור בתשובה ושא תפילה אל אבינו שבשמים. פעמים שלא נענה. פעמים שנענה חלקית. הנה אפילו חזקיהו המלך הצדיק נענה וקיבל שנות חיים אבל בנו מנשה המלך היה ונותר רשע מרושע. ככה זה בחיים. כמו מדרגות פעם יורדים ופעם עולים.