ופדויי ה' ישובון

אני מרגישה שחשוב שניתן את לבנו ואת דעתנו לאלו שמסרו את נפשם, כפשוטו ממש, כדי שלנו יהיו חיים טובים יותר.

ד"ר חנה קטן , כ"א בתשרי תשע"ט

ד"ר חנה קטן
ד"ר חנה קטן
צילום: עצמי

לפני שנים, נחשפתי לסיפור אישי של קולגה שלי , רופא מיוחד במינו שנפל בשבי הסורי למשך חדשים ארוכים. נפתולי אלוקים נפתל  הוא עם השבי - גם יכל לו. כמה כוחות נפש נדרשו לכך. השתוממתי.

והנה, בעיתון הרפואה של חודש אוגוסט האחרון , כתב עת רפואי ישראלי, שיוצא לאור על ידי ההסתדרות הרפואית, הופיע מחקר  מאד מעניין שעסק בהשלכות הבריאותיות ארוכות הטווח של השבי על חיילי מלחמת יום כיפור.

במחקר השתתפו מאתיים וחמישים לוחמים לשעבר: מאה וחמישים פדויי שבי ממלחמת יום הכיפורים ומאה חיילים שלא נפלו בשבי. כל הנבדקים השיבו על שאלונים לדיווח עצמי, ונמצא שהתחושה הסובייקטיבית  של הפדויים עצמם היא שמצבם הבריאותי היום טוב פחות מזה של חברים שלחמו אתם.

ואכן, מצא כי הנזק הבריאותי שנגרם בשבי הוא מאד משמעותי .פדויי השבי הם בקבוצת סיכון לא רק לנזק נפשי אלא גם לתחלואה הכוללת מחלות לב, סרטן, סוכרת, יתר לחץ דם ועוד, כאשר ישנה גם עליה בשיעורי התמותה. חשוב להבין כי הלחץ המוגבר על הגוף והנפש עלול גם להוביל לאמוץ התנהגויות מסכנות בריאות כגון שתיית אלכוהול, צריכת סמים, אכילה רגשית, הימנעות מפעילות גופנית ועוד.. שהם מוסיפים על הסיכון הבסיסי.

אנחנו, אנשי הרפואה, שהיינו די עיוורים עד כה, נקראים לעשות תשובה ולהשקיע באוכלוסייה זו, לבצע בה בדיקות תקופתיות ולהעניק לה כלים חינוכיים לניהול חיים בריאים יותר.

אני מרגישה שחשוב שניתן את לבנו ואת דעתנו לאלו שמסרו את נפשם, כפשוטו ממש, כדי שלנו יהיו חיים טובים יותר.

ומהדהדת בי השאלה שלא נותנת לי מנוח- מה עם שבויי צוק איתן שממתינים להגיע לקבר ישראל?