מלכודת פוליטית

היוזמה להורדת אחוז החסימה איננה נובעת מחששו של נתניהו מאובדן קולות בימין, אלא דווקא מחששו מימין חזק מדי שינשוף בעורפו.

מרדכי קרפל , כ"ה בתשרי תשע"ט

דעות מרדכי קרפל
מרדכי קרפל
צילום: עצמי

שוב עולה עניין הורדת אחוז החסימה לכותרות. נתניהו לוחץ, בכירי הליכוד מקדמים, והמתנגדים מוחים. הסברה המקובלת היא שנתניהו מקדם את הנושא מתוך חשש לאיבוד קולות בימין.

הימין מפוצל כידוע, והפעם עוד יותר מאשר בבחירות האחרונות בהן הוא זרק לפח כארבעה מנדטים. לפי סברה זו נתניהו חושש שגם אם ינצח הליכוד ניצחון ברור בבחירות הבאות ויקבל למעלה משלושים מנדטים, כפי שמראים כל הסקרים נכון להיום, עדיין שלטון מחנה הימין איננו מובטח. לא רק רסיסי המפלגות בימין עלולים לסכן אותו אלא גם מחלוקות שמתפתחות בפוליטיקה החרדית והתפצלויות פוליטיות הצפויות שם בהתאם להן.

אבל ניתן להסתכל על היוזמה להורדת אחוז החסימה גם במבט אחר. ייתכן מאד שלא רק שנתניהו איננו חושש מאובדן קולות בימין אלא שהוא מעוניין בו. הוא רוצה לרסק את הימין. את הבעיה הגדולה שלו הוא רואה דווקא בימין חזק מידי, שינשוף בעורפו, וייאלץ אותו לצמצם רווחים לימין, כפי שקרה לא אחת בקדנציה הנוכחית.

ממה נפשך. אם אכן ינצח הליכוד בגדול, כפי שנראה כרגע, לשמאל לא תהייה ברירה אלא להצטרף לממשלה בראשות נתניהו. אי אפשר לשבת באופוזיציה עידן ועידנים מה עוד שתוכנית השלום של טראמפ תעמוד על הפרק ותספק לשמאל את כל התירוצים הנחוצים. אין לנתניהו בעיה עם קואליציה כזו. הראשונה שהוא צירף לקואליציה שלו אחרי בחירות 2013 הייתה דווקא אשת השמאל ציפי לבני בראשות "התנועה". נתניהו נתן לה לא רק את תיק המשפטים אלא גם את האחריות למשא ומתן עם אבו מאזן.

לא פחות. מבחינתו זה היה סידור עבודה מצוין. הוא נתן לה לפטפט את עצמה לדעת במשאים ומתנים עם אבו מאזן ובנסיעות ברחבי העולם, זכה לכיסוי עלה תאנה מול לחצי אובמה והאיחוד האירופי, ודאג היטב ששום דבר לא יתקדם, ועל כל פנים לא יצא משליטתו. נתניהו מתורגל בהתנהלות כזו ואם יהיה צורך, הוא יוכל לשלוט בעניינים גם כשיעמוד בממשלת אחדות לאומית עם לפיד וגבאי גם יחד או עם כל אחד מהם לחוד. כל שכן, שכפי שמצטייר עתה, שהוא יצטרך אותם לקראת פרסום "עסקת המאה" של טראמפ. עם השמאל הוא יוכל לומר כן לתוכנית טראמפ, לא בטוח שכך עם הימין.

כך שיש לנתניהו אינטרס די מובהק לרסק את הימין וזו לא משימה קשה מידי. תן לרסיסי הימין מעט תקוה שיש להם סיכוי לעבור את אחוז החסימה והם כבר ידאגו ללכת כל אחד בנפרד, לבזבז את קולות הימין, ולהותיר מימינו של נתניהו שדה חרוך. בתוך עמי אני יושב ורואה עד כמה יש קונים לסחורה הזו. אנשים מעדיפים אידאולוגיה במקום שבו שם המשחק הוא פוליטיקה. תמיד ימצאו כאלה בימין שיעדיפו את הטוב מאד על הטוב, ויזרקו את קולותיהם לפח. ותמיד ימצאו אצלנו כאלה שישכנעו את תומכיהם שהם עושים נכון, ושראוי שילכו עם האמת שלהם עד הסוף. אפילו שהוא עלול להיות רע ומר. מבחינתם נתניהו איננו ימין, גם לא בנט והבית היהודי. אפילו לא סמוטריץ'. מבחינתם רק הפח הוא "ימין אמתי".

"יחד", "זהות" ו"עוצמה לישראל", אם לא המציאו בינתיים עוד התארגנות פוליטית בימין, כל אחד ישמח מאד לרוץ לבד ומחכה בכיליון עיניים שנתניהו ייספק לו את ההצדקה לכך. כל אחד מהם בטוח שאך ורק הוא יציל את המדינה ויביא את המשיח. נתניהו רק צריך לדאוג שאחוז החסימה לא יהיה נמוך מידי, שלא יחזור לרמת ה-2% כפי שהיה עד הבחירות האחרונות בהן הוא הועלה ל3.25%.

ופה בדיוק קבור הכלב. אילו היה נתניהו מוריד את אחוז החסימה לאותה רמה של 2%, מה שהיה מאפשר לפחות לחלק מרסיסי הימין לעבור, אפשר היה להניח שהוא מתכוון שלא יבוזבזו קולות בימין. אבל כפי שנראה כרגע, כשמוצע להוריד את אחוז החסימה רק בחצי אחוז, תיקון קוסמטי לחלוטין, זה נראה יותר כמלכודת שאמורה לרסק את הימין מאשר להציל אותו.

ובאשר לחרדים, שגם הם עלולים להינזק מהורדת אחוז החסימה, ולסכן לכאורה את שלטון נתניהו, כבר נכתב בשבועות האחרונים: מבחינת נתניהו הם כבר עשו את שלהם. אם הוא מתכנן "ממשלת אחדות" בראשותו, הוא מעדיף להסתדר בלעדיהם. הם רק יפריעו לו עם שותפיו משמאל.