בזכות הרב מרדכי אליהו זצ"ל
בזכות הרב מרדכי אליהו זצ"ל

הדברים נראים מובנים מאליהם היום, כשאשה מלאת כשרון ובעלת רקורד של עשייה וחסד, חגית משה, עומדת בראש רשימת הבית היהודי לבחירות המקומיות בירושלים ללא עוררין, ומביאה בעצם הצבתה בראש חיזוק לקול הציבור הדתי לאומי בעיר ועקרונותיו – כמטה אוזן קשבת לצרכי הציבור הדתי לאומי ובאותה עת, אכפתיות כלפי צרכי כל אוכלוסיית העיר.

זה לא תמיד היה דבר פשוט שאשה, אף שהוכיחה את יכולתה וכושר מנהיגותה, מובילה רשימה דתית לאומית בעירייה כלשהי. המצב לגבי נשים השתנה בתהליך הדרגתי גם במפלגות חילוניות.  הוא קיבל תאוצה אצלנו מאז הקמת מפלגת הבית היהודי.

הימים ימי בחירות מקומיות 1998, ופתאום הופיעה בעתון השבועי הירושלמי "כל העיר" ידיעה הטוענת שהרב אליהו אינו תומך במפד"ל בגלל הצבת נשים ברשימות לרשויות המקומיות.

הדבר היה תמוה בעיני נשות אמונה. קידום וסיוע לנשים בעולם הפוליטי המקומי היה אחד מאתגרי תנועת האישה הדתית לאומית שאז עמדתי בראשה, מאחר ולא הייתה אז אישה בכנסת מטעם המפלגה הדתית לאומית לעזור בכך – בין ח"כ שרה שטרן קטן שכיהנה מ1977-1981 לבין גילה פינקלשטיין, ח"כ מ 2003-2006 השתרעה תקופה של 22 שנה ללא ח"כית. יו"ר אמונה הייתה חברת סיעת המפד"ל והוזמנה להציג את קול האישה הדתית בישיבות הסיעה השבועיות בכנסת.

התנועה עבדה לקדם נשים הרוצות בכך ברשימות המקומיות של המפד"ל, נשים שיוסיפו קולות ובכך יתקבלו על ידי הממסד המפלגתי. בתקופה הזו הייתה אימרה רווחת, וקצת צינית, במשרדי תנועת הנשים, שגרסה שאם גבר היה יכול להיות יושב ראש אמונה, גם במשרד היו"ר היה יושב גבר...

אלא בישיבה שנערכה לפני הידיעה בעיתון בין יו"ר אמונה וראשי המפלגה, ולאחר ישיבת מזכירות אמונה ועבודה מאומצת, הוצעו שמות של מספר נשים לוועדת הבחירות, ביניהן, למשל, מינה פנטון, יו"ר אמונה ירושלים ואשת חסד ועזרה לזולת, למועצת העיר ירושלים בנוסף ליהודית היבנר, שהייתה שגרירת ישראל בנרווגיה לפני היותה יו"ר אמונה הארצית(בשלב מסוים בהמשך כששמו אותן במקומות לא ריאליים, שתי הנשים רצו ברשימה עצמאית והצליחו שתיהן להיבחר). הדברים התקבלו וכן עוד נשים -מספר הנשים שרצו בכך היה לא גדול - קבלו תמיכה להצבתן ברשימות מקומיות.

הרב אליהו הופיע רבות בערבי תורה של מאות נשות אמונה ברחבי הארץ ובמיוחד לפני הימים הנוראים, והכיר אותי משעת קבלת הקהל הקבועה שלו בבקר, מאחר ורוב עובדות מעונות אמונה הלכו לפי פסקי הלכה של רבנים ספרדים והיו לא מעט שאלות שעלו – למשל, האם מותר לשבות ובכך למנוע מאלפי ילדים להגיד תפילות וברכות, האם ניתן לקבל ילד משורות צד"ל למעון וכדומה. עם אורית סטרוק הלכנו  לרב אברהם שפירא וגם לרב אליהו לקבל גב לסיוע למען נשות יש"ע ועוד. לא הבנו את מקור הידיעה. עד אז, את שאלת הצבת נשים ברשימות נתנו לראשי המפלגה לבדוק.

נקבעה פגישה עם הרב בביתו, והתברר שהפרסום לא היה מדויק, בלשון המעטה, אלא שהרב שמע על בעיה בחיפה ובקדימה, הגיב למקרים הספציפיים האלו, ומישהו הלך לעיתונות ללא דעתו.

בחיפה הייתה במשך שנים חזית דתית של חרדים ודתיים לאומיים שהכניסה בקושי נציג דתי לאומי אחד למועצת העיר. אמונה קידמה את יפה פרץ (היום, לצערנו, ז"ל) לרשימה ובכך סיכנה את קיום החזית הדתית, לדעת האנשים שפנו לרב אליהו בנדון. בקדימה אישה דתית ציונית הייתה לראשונה בראש הרשימה.

הבענו לרב אליהו את עמדתנו שיפה פרץ, סמנכ"לית בי"ח רמב"ם ויו"ר המועצה להתנדבות בעיר בנוסף להיותה יו"ר ועדת הכספים באמונה הארצית (תקציב שהיה אז כ160 מ. ₪), היא אשת חסד שעזרה למאות ואלפים שפנו אליהו בתוך כתלי בית החולים ומחוצה להם, ותביא קולות של חילונים.

רב מכובד שהגיע מחיפה לפגישה טען שהצבת אישה ברשימה תהרוס את החזית הדתית ובכך תמנע ייצוג הדתיים הלאומיים במועצת העיר חיפה. הוא אמר שלדעתו בצעד זה מראים ש"אין יראת שמיים במפלגה בחיפה".

זה באמת היווה בעיה קשה והנציג הוותיק של המפד"ל בחזית הדתית התנגד בתוקף. אמרתי שאיני מכירה את כל אנשי המקום, אבל שאין ספק שיפה פרץ, המטפלת לבד ובמסירות אין קץ בשני הוריה הקשישים בנוסף להקרבת חייה האישים לזולת, מהווה דוגמא של יראת שמיים למופת – ואם תתמודד, יהיו שני מקומות לאנשי הציונות הדתית בחיפה.

רב אליהו לא ענה מיד, אבל לאחר כשעה אנשיו הזמינו אותנו לחזור למשרדו, שם הוא קבע שיפה יכולה לרוץ ברשימה. לבסוף, החזית הדתית נשארה בעינה, והציונות הדתית קבלה שני מקומות במועצת העיר חיפה בזכות אישה ששמה הטוב הלך לפניה גם בציבור החילוני.

באותו יום הרב אליהו נתן את הסכמתו שאשה דתית לאומית אחרת תעמוד בראש הרשימה בקדימה.

למחרת הכותרת בעיתון הצופה בישר ש"שילוב מועמדות לרשימות המפד"ל מתואם עם הרב אליהו".