עדת מִשְפטנים

תגיות: דוד וכטל
דודי וכטל , ה' בכסלו תשע"ט

אלוקים זדים קמו עלי

ועדת מִשְפּטנים ביקשו נפשי.

מוסר נוצרי ידַבּרוּ,

'מידַתיוּת' ידרושו,

בלשונם יהגו מוסר חולף ורופף,

ולא שָֹמוּךָ לנגדם.

ישבו בין המִשְפְּתַיִים,

לא שמעו שְריקות הכדורים ופיצוצי התותחים,

לא ראו ילדים קטנים וזקנים נסים למרחבים מוגנים.

גם אם יבואו גוים בנחלתנו,

זדים בגבולנו,

גם אם כלבים עלובים ינהלו באיומי רקטותיהם את סדר חיינו,

לא ישחררו פרקליטי השטן את הכבלים מידינו.

מה יִתֵן לך להקיש בגג אויבינו,

מה יוסיף לך להזהירו מיד חַרְבּנוּ.

אויה לנו שבאיבוד דעת החכם והנבון בעמים ראינו.

ה', הצילה נפשי משפת שקר,

מלשון רמיה,

מהסוגדים לבינתם,

המקריבים בנינו ל'מולך' שִיפוּטם.

האומרים לבית הדין בהאג אָבִי אַתָּה,

ולזכויות הפרט אתם יְלִדְתָנוּ.

אלוקים! אמְצנוּ, חזְקנוּ,

הרף ממנו ידי השופְטים השְפוּטים,

החרדים על חיי אויבינו יותר מחיי ילדינו.

תישאם רוח, תרחיקם מחיינו.

מלא לב יושבי העוטף

שבינתיים רק חוטף,

סבלנות ואורך רוח לעימות חוזר,

וכוחות שלא להשתגע מהודעותיו של מי שאת צה"ל דובר.

שַׂמְחֵנוּ כִּימוֹת עִנִיתָנוּ,

זכה חסידיך לחזות נקם,

לקחת דם

ולראות אויביהם נסים מביתם.

נסוך רוח טהרה בצבאנו,

חונן דעת ישרה למצביאנו.

שלח למנהיגנו וחיילנו אוֹרְך, אמיתְך ושפע ברכות,

ושא מכאן לכל הרוחות את אותן הרוחות.