החיים הם משחק ילדים

חגי גלנט , כ"א בכסלו תשע"ט

חגי גלנט
חגי גלנט
צילום: עצמי

"אנחנו לא מפסיקים לשחק כי אנחנו מתבגרים. אנחנו מתבגרים כי אנחנו מפסיקים לשחק" אמר ג'ורג' ברנרד שו.

בשנים האחרונות התעורר תחום המישחוק בעולם החינוך. תחום זה כבר קיים כ-20 שנים בעולמות הפירסום, הכשרת עובדים וממשקי לקוחות. אך דווקא בתחום החינוך הוא עדיין בראשיתו.

מה הוא בעצם 'מישחוק'?

על מנת להבין את משמעות המישחוק, עלינו לחזור אחורה ולהבין בראש ובראשונה מהו משחק.

למשחק הגדרות רבות, אך אחת מהן היא: משחק - פעולה הנעשית לשם הנאה או שעשוע, אגב למידה ופיתוח מיומנויות.

בני האדם לא המציאו את המשחק. המשחק הוא קודם לתרבות כיוון שגם בעלי חיים משחקים. הם עושים זאת על מנת לפתח את המיומנויות שלהם אך ניתן להבחין בנקל שהם עושים זאת בהנאה.

עניין ההנאה הוא עניין קריטי בתהליך הלמידה כיוון שהוא הדלק שמניע את הלמידה. בתהליך הלמידה נוצרים קשרים חדשים במוח דבר המפריש את הורמון האושר, דופמין. זהו התגמול שנותן הטבע לאדם על מנת לעודד אותו ללמוד עוד ועוד.

המשחק, באופן טבעי, גורם לנו ללמוד אך מוסיף ללמידה הנאה. דבר זה מגביר את החשק ללמוד אך גם גורם לידע הנלמד להיספג טוב יותר.

במחקרים שנעשו בארצות הברית הוכח שלמידה שנעשתה תוך כדי סקרנות והנאה הביאה לתוצאות גבוהות יותר מבחינת הטמעת החומר הנלמד.

לאחר שהבנו מה משמעות המשחק נותר לנו להבין מהו מישחוק.

ובכן, מִשׂחוּק (Gamification) הוא שימוש בשיטות, עקרונות או מנגנונים של משחק בהקשרים לא משחקיים כדי להניע אנשים או לפתור בעיות. נשמע מסובך? ובכן, האמת היא שלא.

במהלך חיינו אנו נתקלים במטלות שונות, בעבודה, בהחזקת הבית, בשמירה על הבריאות ועוד.

חלקן מהנות אך חלקן אינן גורמות הנאה. חישבו בעצמכם האם אתם נהנים לשטוף כלים, לקחת את האוטו ל'טסט', ללמוד למבחן או לעבור על חשבונות בנק.

המישחוק מאפשר לנו לקחת מטלה יומיומית כזו ולהפוך אותה למשחק אשר גורם הנאה.

באמצעות מישחוק, בתחום החינוך, ניתן לקחת כל תחום ידע, מיומנות, דינאמיקה או ערך ולהפוך אותם למשחק.

בסדנאות אותן אני מעביר למורים אני נוהג לטעון שהנאה היא הנעה.

כיתה בה הלימוד נעשה תוך כדי משחק היא כיתה שבה התלמידים מאושרים, הם אחראים ללמידה של עצמם, בעיות המשמעת הן מינוריות וההישגים משתפרים פלאים.

למשל, בפעילות משחקית שערכנו לאחרונה באור יהודה, התלוננה אחת התלמידות באחת הכיתות שהם שיחקו רק במשך חצי שיעור בעוד הכיתות האחרות שיחקו שיעור מלא. אמרתי לה שהם דווקא שיחקו שיעור מלא. היא התבוננה בשעון וגילתה שאכן כך היה. המשחק שהסב לה הנאה גרם לזמן, כמו שאומרים, "לעבור מהר יותר". זה הכוח של שעשוע. אגב, השמתם לב? שעשוע היא הכפלה של המילה שעה. כי השעשוע גורם לזמן לעבור מהר יותר.

עקרונות המישחוק הם פשוטים אך דורשים למידה ואימון.

אנשים חושבים לעיתים שמשחק הוא פעילות ילדותית. האמנם? נסו לחשוב כמה משאבים מושקעים במשחקים למבוגרים: משחקי מחשב, אולימפיאדה, סנוקר ועוד.

משחק, הוא הדרך הטבעית שלנו ללמוד ולפתח מיומנויות.

או כפי שאני נוהג לומר למורים: התלמידים שלכם ישחקו אתכם או בלעדיכם. היו אתם מקור המשחק.