אותה המחאה בשינוי האפודה
אותה המחאה בשינוי האפודה

בואו נדבר על "מחאת האפודים הצהובים" שהתקשורת הישראלית החליטה לקדם, ונחשוף כמה מהפרצופים המוכרים שעומדים מאחוריה, ועד כמה היא לא אותנטית - פעילים פוליטיים ומוחים מקצועיים שמים כסף ומשקיעים מאמץ אדיר כדי לדחוף אותה בכח.

חשוב לי להתחיל בהבהרה:
מחאות עממיות הן דבר לגיטימי לגמרי, וגם נצרך בדמוקרטיה. חשוב שהעם יביע את דעתו גם בין בחירות לבחירות, וישגיח על נבחרי הציבור. אנחנו יודעים שהם לא מושלמים, ואנחנו יודעים שהם לא תמיד מבינים מה קורה בשטח. אבל פה - אין שום דבר אותנטי.

בצרפת יש מחאה עממית, אותנטית לחלוטין, שהחלה ברשת האינטרנט והתפשטה לכל צרפת. המחאה היא על עליית המחירים, העלאת מיסים ועוד. חלקים ממנה הגיעו כבר לרמת אנרכיה שלוחת-רסן וכמובן גם אנטישמיות בוטה.

סמל המחאה מגיע מהחוק שמחייב החזקת אפוד צהוב ברכב. בדומה לישראל. זה הדבר הכי זול וזמין שיש לכל אחד ברכב. מבריק.

בישראל החלו לדבר בתקשורת על "מתי תיובא המחאה הזאת לארץ", ברקע אופנת המחאות שצוברת תאוצה - הפגנות להט"ב לשוויון, הפגנות נגד רצח נשים ועוד.

ומי הרימו את הכפפה?
מפגיני פתח תקווה וחבורת "שודהגז". מפגינים מקצועיים, שמאלנים עד-העצם.

מה התירוץ למחאה?
עליית המחירים השונים שהולכת להכנס לתוקף מהימים הקרובים.
זה כמובן לא משנה להם שמחיר החשמל עלה רק במעט ביחס לשנת 2010, ושמחיר המים דווקא ירד משמעותית מאז 2010 - וגם לא משנה להם ששכר המינימום עלה בחדות (ומוביל בתורו לעליית מחירים), שהשכר הממוצע *הריאלי* עלה יותר מבכל מדינה מערבית, שמחירי התחבורה הציבורית ירדו, שאי-השוויון ירד, שהעוני ירד, שהאבטלה ירדה. מבחינתם - הכל שחור.

ולמה הכל שחור? כי ביבי ראש ממשלה.

ואיך אני יודע את כל זה? כי עמוד הפייסבוק שמוביל את ההפגנות, ונקרא היום "המחאה החברתית נלחמת בשחיתות", הוקם בפברואר 2015, שבועות ספורים לפני הבחירות בהם הליכוד *שוב* ניצח.

העמוד הזה כונה בעבר "המחאה החברתית" ו"המחאה החברתית השניה". כן החבר'ה של רוטשילד, שנשארו שם גם אחרי שסתיו שפיר ואיציק שמולי סיימו את הסיבוב הפוליטי שלהם ורצו לכנסת.

מי מפעיל את עמוד הפייסבוק הזה, שגם מממן מודעות שקוראות להשתתף בהפגנה ביום שישי, עם אפודים צהובים? בחור חביב בשם שי כהן.

אתם בטח נתקלתם בו שלשום בתוכנית הכלכלית של קשת 12, או אמש בתוכנית הבוקר של קשת 12 ובתוכנית הכלכלית (שוב) וגם ב"כאן 11". חמוש בשכנוע עצמי עמוק ואפוד צהוב.

שי הוא אחד המפגינים המקצועיים של פתח תקווה. המפגינים נגד הדמוקרטיה הישראלית.
הוא גם המנכ"ל של גוף שנקרא "הברית הישראלית", שמנסה לשנות את פני החברה הישראלית באמצעות פעילות שטח ורשת.

בהנהלה של "הברית הישראלית" אפשר למצוא גם את אלון הוטר, פעיל מרצ, ואת אורי קול, פעיל שמאל קיצוני שמפעיל מיזם תעמולה המכונה "מחזקים", שתומכים בו כל קיצוני השמאל - מזהבה גלאון ועד אהוד ברק.

"הברית הישראלית" מספרת באתר האינטרנט שלה שהיא ממומנת על ידי Tides, שהוא ארגון פילנתרופי זר, שמקבל מימון מקרנות שונות (וכן, גם מיודעינו ג'ורג' סורוס תרם להם לא מעט).

אין תיעוד ברשם העמותות לעמותה שמכונה "הברית הישראלית", ובאתר של Tides אין תיעוד לכך שהם תורמים לגוף הזה, אבל נסמוך על המילה של שי כהן, הוא בוודאי לא רוצה להסתבך עם מס הכנסה באמצעות תצהירים כאלה.

כשהוא נשאל על כך הבוקר, אמר למראיין, ניב רסקין, שהוא לא מקבל מימון להפגנות. מה שבטוח זה שהוא שם כסף על קידום ההפגנות. הוא גם אמר שהכל פוליטי.

פרט פיקנטי לאנשי הליכוד: "הברית הישראלית" תומכת גם בגברת אורי נחמן, שפועלת "למען ליכוד נקי". הלאה. מי עוד שורף את אולפני הטלוויזיה כדי להבעיר את "מחאת האפודים הישראלית"? 

הגברת אור-לי ברלב, מובילת חבורת "שודהגז", וחברה של כבוד בכל מחאה והפגנה שנערכה בישראל מאז 2011. תבחרו נושא - ותגלו שהיא מעורבת בו. כמובן נגד הימין, כי הכל שחור, זוכרים? היא אומרת באולפנים שזה לא פוליטי. זו מחאה בשביל כולם. עוד רגע נפוצץ גם את הבלון הזה.

ומי עוד ממארגני המחאה הזאת? בואו נעבור לירושלים. מר דוד מזרחי, מוביל המחאה בירושלים. הוא מציג את עצמו כאיש "לה פמיליה" שהורחק מהמגרשים עקב אלימות וגזענות, והחליט לסדר את דרכיו.

מה זה אומר? שבמקביל לפעילות חברתית מבורכת עד מאוד, אפילו ראויה לחיקוי והערכה - הוא כמובן פעיל קבוע נגד הממשלה והעומד בראשה. בפייסבוק שלו הוא רואה שחיתות בכל מקום. לגיטימי - אבל מדובר במוחה מקצועי. לא אותנטי.

יש לנו כמובן גם את הגברת דינה דיין ממצפה רמון. הגברת דיין שהתמודדה בפריימריז האחרונים על ראשות מפלגת העבודה. רק לאחרונה דינה טענה שבהתנחלויות "מקבלים הכל חינם". היא נאלצה להתנצל על השקר הזה - ואז חזרה עליו שוב... מופת לרצינות ואמינות.

מי עוד? חנה קים. עיתונאית "הארץ" לשעבר, שמעורבת לעומק בהפגנות נגד מדיניות הממשלה ונגד העומד בראשה.

ואם חשבתם שאין פה את התועמלן הראשי לישראל, אלדד יניב, כמובן שטעיתם. אלדד מצהיר - זו מחאה פוליטית. המטרה, כמו תמיד, הפלת הממשלה. לפחות הוא לא משקר ומסתתר כמו כמה משותפיו למחאה הישנה-חדשה.

מוחים מקצועיים זה דבר מרשים במסירותו - אבל לא אפקטיבי. כי זה לא אותנטי.

מתי היו בישראל מחאות אפקטיביות? המילואימניקים ב-1974 ו-2006, הפילו ממשלות. אני מכיר את הסיפורים של אלדד יניב על "תדלוק הפגנות המילואימניקים על ידי נתניהו". אולי זה אכן קרה - אבל שורש המחאה היה סופר אותנטי. חברים שלי חזרו מלבנון מזועזעים והחליטו להפגין עוד לפני שהכל החל.

שני חרדים צעירים, איציק אלרוב ויעקב לבי (ידידי היקר) שמו לב שמחיר הקוטג' עולה ועולה. הם פתחו קבוצת פייסבוק, יצרו מחאה סוחפת - ואז התלבשו עליה הסתיו שפירים של העולם, כ"מחאת הדיור". מה שקרה בסוף זה שמחירי הדיור המשיכו לעלות, אבל הקוטג' הוזל.

מחאות דמוקרטיות זה כלי לגיטימי וחשוב. מחאות שמחליפות את תלבושתן כמו זיקית, כדי לקבל סיקור, ובפועל פועלות למען אותה מטרה - פחות לגיטימי שיקבלו סיקור תקשורתי רציף ונקי משאלות קשות על אחיזת עיניי הציבור.

נחמיה גרשוני איילהו עוסק באיסוף וניתוח מידע, מידענות ותחקירים